מאת חגי רוזן
שיעור מקוצר למתחילים, בבישול שיימינג עיתונאי א-לה וואינט:
קח את המרכיבים המרכזיים: חיילי צה"ל (גם נכה / עיוור / עולה חדש / ניצול שואה הולך, אם אין בנמצא חיילים), גוף מסחרי / ציבורי מוכר (רשת בתי מלון היא מרכיב טוב לתבשיל, אך בבישול-עילי משתמשים בבנקים / חברות ביטוח / טייקוני גז / חברי כנסת / חברת חשמל או מס הכנסה).
ערבב אותם יחד לכלל עיסה עיתונאית אחידה, הכוללת גם שאלה רטורית המכילה פועל משפיל בכותרת ("מדוע גורשו מילואימניקים"), את המילים "למרבה הצער וההלם" בכותרת המשנה (אמנם אין מדובר בנפילת מגדלי התאומים או לכל הפחות בפיגוע רב-נפגעים, אבל בכל זאת - צריך להעלות את רף התיבלון), איזכור של מבצע צבאי כלשהו ('צוק איתן' מצויין לצורך התבשיל - גם טרי, גם רענן, גם נותן טעם של עוד). מרכיב חובה בתבשיל הוא איזכור של הנופלים והפצועים במערכות ישראל ("חלקנו נפצענו וגם איבדנו חבר"). באין נופלים תחת היד - גם איזכור נפגעי פעולות-איבה או לכל הפחות - תאונות דרכים, יכול לשמש מרכיב עז-טעמים בעיסה המגונה.
מכניסים לתנור לחצי יום על חום בינוני (אפשר גם על חום גבוה - אם עושים הפניה לידיעה מהעמוד הראשי באתר או מדף הפייסבוק), והופה:
(http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4681468,00.html)
וכעת לא נותר לטבח הוואינטי לעשות מאום, מלבד לחכך ידיים בהנאה ולחכות למבול הכניסות והטוקבקים הצפוי (מ"בושה וחרפה - להחרים את הרשת הזאתי!!!!!!!!!!!!!!!!!" ועד פאתי "זבלים הישרוטל האלה עוכרי ישראל כמו הטורקים יימח-שמם").
ואם ההמון ילקק את האצבעות וירצה עוד, חושב בינו לבין עצמו הטבח הוואינטי, נעשה כתבת פולו-אפ, אלא מה?! כותרת כבר יש: "ישרוטל: מתנצלים בהכנעה בפני חיילי צה"ל ומציעים סופי-שבוע בחינם לחיילי המילואים".
ומה אם החולירות האלה מהמלון ימשיכו להתעקש לקיים את הוראות הביטחון של משטרת ישראל, ולא יסכימו להכניס נושאי נשק ותחמושת חיה לשולחנות הבופה? וואי וואי וואי(נט), חושב שוב לעצמו הטבח, נבדוק מה המנהלים שלהם עשו בצבא, ונעלה על כל מי שהיה סתם ג'ובניק, קיבל פטור משמירות כי הוא אסטמתי, או שבכלל נגלה שהנוהג הנפוץ אצל מנהלי הרשת הזאת הוא לשדוד ארנקים מזקנות ולברוח בדרך לעבודה. בקיצור - ניכנס טוב-טוב באם-אמא שלהם בסגנון עדות 'לה פמיליה' פינת מוזס, כי צריך לזרוק לקוראים שיימינג טרי מהתנור יום יום. א"ב של עיתונות טובה.
19/07/2015