שירות חדשות תיירות

מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, ציין בנאומו בכנס התעופה האזרחית הבינלאומי של מכון פישר ורשות התעופה האזרחית כי "הפינוי של שדה דב פוגע באלמנטים רחבים ביותר, ובעיקר בתנועה התיירותית והעסקית. בנוסף, יש תנועה רפואית ענקית בין אילת שנסמכת על הטיסות למרכז הארץ, גם ברמה של בדיקות וטיפולים תקופתיים, יהיה קשה לבצע את זה כאשר נטוס לנתב"ג. לגבי התשתית התעופתית, אנחנ ממתינים, אין שום סיבה לפינוי שדה דב, כי עלות המושב תהיה יותר יקרה. זה אומר שחברות התעופה ארקיע וישראייר יעברו למטוסים עם יותר מושבים. הנוסע ייפגע כי לא יהיו תדירויות כמו היום יש פה השפעה, הוא מחריף את התחרות, אין פה עניין של תדירויות משדה דב לאילת, מה שנעשה זה שנעבוד בשיטה של מוניות לנתב"ג. אנשים מהפריפריה יתרחקו מהמרכז. דובר קודם על התכנון שמעורר תהיות. התהייה הראשונה שאף אחד לא נוגע בה, ההחלטה שהתקבלה ברשות שדות התעופה זה שמפנים אותנו ביוני. העונה באילת מתחילה ביוני, אם לפנות למה ביוני? למה לא בנובמבר? זה יפגע במלונות באילת, שממילא סובלים משיעורי תפוסה פוחתים. בהערכה זהירה תהיה ירידה של שלושים אחוז בתנועת הנוסעים, וזה יגרור שינוי במתכונת החברה. ההסתכלות היא לראות איך להסתכל על איך מוציאים מהלימון את הלימונדה. המשמעות שלו זה מה צריך לעשות, להתמודד עם הבעיה. אני חושב על פיתרון. מי מתפנה? תעופה כללית ומסחרית, חיל האוויר, ומה יהיה אם לא יהיה סינכרון ביניהם. ... אם החברות יחתמו על הסכם שאומר שמהיום שחיל האוור יתפנה אחר כך אנחנו נתפנה. מפנים לצרכי מגורים. ההערכה היא שהטרקטור הראשון יכול לעלות על שדה זה היא בין חמש לתשע שנים. התחזית לתנועה לנתיב דוברה, הפתרון הוא תדירויות. כדי לחפות על ירידה בביקושים, הדרך להגדיל ביקושים זה להגדיל תדירויות. בואו נתאם בין חברות התעופה, דבר שייתן יתרון, ציון של נקודות זמן להמראה של ATR לנתב"ג. חייבים למצוא תהליכי גישה שיאפשרו המראה משדה דב, בטח לכלי טיסה קטנים.

שדה התעופה תמנע, שדה חדש, כל יומיים גוזרים שם סרט אחר. נחשוב מי יטוס לשם: אם רוצים לייצר שווקים חדשים צריך שיהיה ערוך לטיסות לוקוסט, להזכירכם אומרים שהוא אמור להיפתח בתחילת 2017. צריך לבנות תשתית שלא תהיה גרירה של מטוסים, זה עוד זמן המתנה, מאריך את זמן הטיסה, הליכה ברגל למטוס, צריכים לייצר מצב שנוסעים הולכם ברגל למטוס. כל הזמן מדברים שהשדה בתמנע ערוך לקבל טיסות טרנסאטלנטיות, צריך תשתית לכך, האם יש אפשרות לקלוט שישה או שבעה אוטובוסים לקלוט אותם. האם יש ישיבה על תדלוק מוזל בשדה, אם אין לא יבואו לשם. כל מיני פרטים שקשורים במערכים שיביאו את הדבר הזה. מדברים על השקעות, על מימון להשקעות אלה, כדי ששדה זה לא יהיה פיל לבן, הוא חייב להיות ערוך גם מחוץ לשדה, גם בתוך השדה. יש גם מעגל שני ושלישי, זה אומר שאנשים צריכים לגור שמה, צריכים לייצר שם תשתיות. כדי שבאמת אפשר יהיה לתכנן היום את המעבר של הדבר הזה".

שי פופר, יו"ר אגודת התעופה הכללית אמר בנאומו כי "שדה התעופה בהרצליה מכיל 60 אלף תנועות בשנה. עשרות משפחות מתפרנסות באופן ישיר ועוד רבות אחרות באופן עקיף. כ-80% מהטייסים האזרחיים שאינם יוצאי חיל האוויר קיבלו את הכשרתם בהרצליה. מרבית התחזוקה של כל המטוסים, כולל הכיבוי בישראל מתרחשת בהרצליה. סגירת הרצליה בלי שיש תחליף או רצף זה מכת מוות. לא יהיה בדק מטוסים. זה נראה תלוש, שעון החול עובד ובסופו יגיע. שדה התעופה הכללית בישראל לא תתקיים בלי התעופה בהרצליה, עין שמר כתחליף, אני מקווה שתתקבל החלטה שלא סוגרים את הרצליה עד שלא ימצא שדה פועל לא יסגרו את הרצליה. נורא חשוב להבין את הקטסטרופה שמתרחשת, מדברים על מחר, בעוד חצי שנה, אם לא יהיה פתרון. צריך ארכה לפעולת הרצליה. יושב פה אלוף הרצל בודינגר, עמד בראש ועדה, צריך רק להקשיב, כל הדברים ידועים".

פופר אמר עוד כי "סגירה של שדה דב זה סגירה של שדה התעופה בחיפה ובראש פינה. יש מצוקת דיור אבל הפתרון לא צריך להיות סגירת שדה תעופה. מוטב לעצור את הקטסטרופה מאשר להקים ועדת חקירה. המשך מגמת החנק תביא קודם להידרדרות בבטיחות. היום טסים פחות ופחות, מתאמנים פחות ופחות, לאחר מכן תביא לנזק כלכלי לענף כלכלי וחשוב לעשרות אלפי אנשים. כל זה בלי שאף אחד קיבל החלטה, לא התקבלה שום החלטה בישראל שצריך לחסל את התעופה הפנים ארצית. רק חוק הגנה על תשתיות לאומיות יגן על שדות התעופה בישראל. כל התהליך של סגירת הרצליה ושדה דב זה הכל נדל'ן. יהיו כמה טייקוני נדל'ן שיתעשרו, צריך להבין את זה. לא יגורו שם זוגות צעירים".

25/11/2014