מאת חגי רוזן
את עיני תפסה הבוקר כתבה ב'דה מארקר' בנושא מצעד הגאוה המתקרב, ובה שלל ציטוטים, בהם ששים התיירנים, המלונאים והמסעדנים התל-אביבים לקראת הקופה הנאה המזומנת להם, ומחככים ידיים בהנאה למחשבה על הסיבוב היפה שהם עומדים לעשות על ארנקיהם של התיירים הגאים.
הנה התבטאות סמנכ"ל שיווק ברשת מלונות אטלס, למשל:
דמיינו אם הביטוי "תיירים גאים" היה מתחלף ב"נופשים ישראלים". מבטיח לכם שקיר הפייסבוק של רשת המלונות היה קורס מחמת הודעות הגנאי והנאצה. לא תמצאו ולו מלונאי אחד שיתבטא בתקשורת באופן שכזה כאשר מדובר בקהל לקוחות ישראלי ולא ייזרק ממשרתו בתוך שעה קלה לכל היותר, אבל להתהדר בכך ש"לצערם ולשמחתנו המחירים בשמים" זה בסדר אם מדובר בתיירים זרים. מה "בסדר"?! זו פשוט מצווה לעשוק את הגויים, להכניס מטבע זר לקופת המדינה, ובדרך אפילו לזכות בכמה נקודות על אקט פטריוטי למהדרין.
החגיגה על כיסי התיירים לא פוסחת גם על משכירי הדירות של Airbnb:
והממונה מטעם העיריה על תיק התיירות נותן מלמעלה את הצידוק המוסרי לביזת ארנקו של התייר הגאה:
בל תשלו את עצמכם - המרצע כבר מזמן יצא מהשק: "התיירים הגאים" הם בעצם אנחנו, כולנו, אורחי המלונות בעבר, בהווה ובעתיד.
המלונאים והתיירנים, המשחררים את חרצובות-לשונם בכל מה שקשור לתיירים הזרים המגיעים לרגל מצעד הגאווה, ששים לעשות מצעד גאווה משלהם, ססגוני ומושקע לא פחות (אם כי חשאי לחלוטין ועונה לשם הקוד "Yield Management"), על כיסכם וארנקיכם האישיים בכל ימות השנה, ולא רק בשבוע אחד מיוחד. כמו מחזור המים בטבע, המלונאי המצוי ישמח לבזוז אתכם בעונת השיא, וללכת לבכות אצל הרשויות בעונת השפל.
ובפעם הבאה שתשמעו מלונאי / תיירן מקומי פורץ ביללות ה"קשה לי" המסורתיות, אל תטעו מהבחינה הזואולוגית: לא מדובר בתן, אלא בצבוע.
11/06/2014