21.06.2024
 
מלונות מתחם ארמון הנציב: מעט מדי ומאוחר מדי

 

 

מאת יוסי פישר*

 

אמש הוציא משרד התיירות הודעה לעיתונות על התחלת תהליך מכרז לשיווק מגרשים במתחם טיילת ארמון הנציב: ״תוספת של 700 חדרי מלון חדשים בשנים הקרובות״. זה בהחלט חשוב, אך האם יש בכך חדש? התשובה לכך היא לא. הסיבה האמיתית פשוטה, למי שלא שם לב, אתמול היה יום ירושלים, ולכן ההודעה יצאה במועד זה.

קרקע זו יועדה מזה זמן למלונאות - עוד בתקופת שר התיירות הקודם טופל נושא הקרקע במתחם ארמון הנציב, אך רק כעת תצא הקרקע לשיווק. כמה זמן מהיום ייקח עד שראשון המלונות ייפתח? במקרה הטוב 5-6 שנים מהיום. במקרה הפחות טוב, 8-9 שנים.

האם 700 חדרים שישווקו בקרוב במתחם זה יצליחו להדביק את קצב גידול התיירות לעיר? גם לכך התשובה היא לא. על פי דו"חות מקצועיים שנעשו על ידי גורמים ישראלים ובינלאומיים בשנים האחרונות, באזור ירושלים חסרים בין 8,000 לכ-10,000 חדרי מלון. לדברי משרד התיירות מאמש, מתחם טיילת ארמון הנציב הינו אחד המתחמים האחרונים בעיר המיועד לבניית בתי מלון. אם כך מהיכן תבוא התוספת הנדרשת? היכן יבנו עוד אלפי חדרי מלון שהעיר זקוקה להם?

תרשו לי לקפוץ לרגע לנושא אחר - אמש בחדשות ערוץ 2 הופיעה כתבה מדאיגה על בריחת התושבים מהעיר. כבר כיום 60% מכלל התלמידים בבתי הספר הם חרדים, אך גם אלו עוברים כיום לבית שמש, בית"ר ועוד ישובים חרדיים בהם הדיור זול משמעותית מאשר בשכונות ירושלים. נשאלת אם כן השאלה, אם וכאשר יבנו בתי המלון הנדרשים, מי בדיוק יעבוד בהם? פקידי קבלה חרדים? חדרניות חרדיות? ללא תעסוקה מתאימה, דיור במחיר סביר ותשתיות ראויות הבריחה מירושלים תמשך. כבר היום יש בעיה גדולה למצוא עובדים לבתי המלון הקיימים בעיר.  

אז הנה כמה רעיונות שיעודדו את בניית בתי המלון בעיר:

ראשית: הגדלת המענקים לבניית בתי מלון חדשים, בעיקר ליזמים שיתחייבו להקים מלונות ברמה של שלושה וארבעה כוכבים לתקופה של שלוש שנים.

שנית: מתן אישורים לתוספת בניית חדרים ושטחי ציבור במלונות קיימים. גם לאלו יש לתת מענק מתאים.

שלישית: אישור שינוי יעוד לקרקעות לשימוש משרדי, תעשיה וחקלאות לבניית מלונות באזורי העיר השונים ובסביבתה.

רביעית: מתן אישור מיוחד להסב בניני משרדים לבתי מלון.

חמישית: קביעת מחיר תקרה לשיווק קרקע לבניה מלונאית, כך שעלות הקרקע לחדר מלון תישאר נמוכה וכך אפשר יהיה לבנות גם מלונות "עממים" יותר ברמת שלושה - ארבעה כוכבים, בדיוק כפי שרוצים לעשות במכרזי דיור.

שישית: פניה רמת דרג של הנשיא וראש הממשלה לראשי הכנסיות בבקשה שהם יחכירו קרקעות שבבעלותם ליזמים שיבנו עליהן מלונות עבור צליינים. רק כתזכורת: בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 עיקר אמצעי האכסון בירושלים היו הוסטלים של הכנסיות השונות.

הסבה של מגדלי משרדים ומוסדות ציבור לאמצעי אכסון מלונאיים. רק כדוגמה: בניין משרד התיירות הישן בשדרות המלך ג'ורג' צריך ויכול להפוך למלון. התכנון של המדינה הוא להפוך את הבניין המקורי למוזיאון הכנסת. בניין נוסף שנראה לי מתאים למלונאות הוא בית כלל הישן במרכז העיר, אותו ניתן להסב למלון.

הדיון הקיים כיום בתקשורת לגבי עד כמה מאוחדת העיר, חייב וצריך להדליק נורות אדומות בממשלה. עלינו לחזק את מעמדה של העיר ופיתוחה של התיירות היא אחת הדרכים לחיזוק מעמדה של ירושלים כבירת ישראל. ללא בניה מתמשכת, מאסיבית, של חדרי מלון חדשים, תימשך זליגת התיירים (הצליינים) לשטחי הרש״פ בדגש על בית לחם. מחירי המלונות הקיימים ימשיכו להאמיר מהסיבה הפשוטה והפרוזאית שהביקוש הגובר לא מדביק את ההיצע הקיים בעיר.

ללא עבודה מתאימה, ודיור במחירים שפויים הציבור היהודי - חילוני - מסורתי ימשיך לנטוש את העיר ובעוד כמה שנים נעמוד בפני שוקת שבורה ואז אולי תבוא יכולת האלתור המפורסמת שלנו לעזרתנו, אך גם זה לא בטוח.

___________________________________________________________________________

*  מומחה תיירות, בעלי חברת VISION HOSPITALITY & TRAVEL

 

 

 

 

 

29/05/2014