מאת יוסי פישר*
היום פורסם ב'גלובס' מאמר שכותרתו "כך מאבדת המדינה הכנסות של 26 מיליארד שקל בשנה", ובכותרת המשנה אומר אלי גונן נשיא התאחדות המלונות כי משרד התיירות אינו פועל בכיוונים הנכונים לעודד את התיירות ואת המלונאים.
אני מעריך שמאמר זה הופיע כתגובה של התאחדות המלונות למאמר שעלה אמש ב-'ידיעות אחרונות' בו מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי מציג תוכנית לעידוד הקמת 'מלונות עממיים'. הפולמוס בין שני גופי התיירות המרכזיים הללו, אינו רק על אופי וסוג אמצעי האכסון הנדרשים לישראל אלא גם על יישום החלטות ועדת בר-ניר שאומצו על ידי הממשלה בכהונתה הקודמת. משרד התיירות אינו שש, רוצה או ככל הנראה יכול ליישם חלק ניכר ומשמעותי מהחלטותיה של ועדה זו ואילו התאחדות המלונות, ביחד עם התאחדויות נוספות, רוצים במימושו המלא של הדו"ח.
חברים, תפסיקו לריב ולהתווכח. זה מוביל לשום מקום. כולנו רוצים יותר תיירים בישראל. כולנו רוצים שישראל תהיה יעד תיירות מבוקש וזמין לכל מי שרוצה לבוא לבקר פה ולא רק לעשירים. הפיתרון הוא כרגיל באמצע.
כמה מילים לאמיר הלוי, שנכנס לתפקיד המנכ"ל לפני כשנה: רעיונות של קמפינג וקרוונים לא יתנו תשובה לקבוצות צליינים ובטח לא לתיירים שמגיעים לסוף שבוע ארוך לשמש החורף בתל-אביב. אתה בהחלט צודק בעניין של אכסניות. דור ה"מילניום" - החבר'ה הצעירים בגילאי 18-30, בוחרים באמצעי אכסון זה בערים רבות באירופה, אסיה, דרום אמריקה וצפונה. לעומת זאת, אי מתן רשת ביטחון למשקיעים במצבי קיצון לא מאפשרת לנו למשוך משקיעים זרים. אם תבדוק, תגלה שאת שורת המלונות לחוף ימה של תל אביב הקימו יהודים מגרמניה שהתמריצים שמדינת ישראל העניקה להם גרמו להם להביא מיליונים לישראל.
ולאלי גונן, אתה צודק באופן מוחלט בעניין התשואה על ההון. בגלל כל הרגולציות ויוקר המחיה, חשמל, מים, ארנונה ועלויות מזון, קשה מאוד להרוויח כסף במלונאות ולהחזיר השקעות בפרק זמן סביר. הבנקים, שכבר נכוו מהלוואות שנתנו למלונאות, לא רוצים לתת קווי אשראי והלוואות למימון פרויקטים מלונאיים.
הפיתרון המוצע לאזורי ביקוש עירוניים מרכזיים - גוש דן וירושלים - עירוב שימושים. דירות ומלון. מכירת הדירות תממן חלק מההשקעה הגבוהה של הקמת מלון ותנטרל במקצת את עלות הקרקע הגבוהה לחדר. דוגמאות לכך: מלון 'רויאל ביץ'' בחוף ימה של ת"א או מלון 'קראון פלאזה סיטי סנטר' בעזריאלי - עירוב של בנין משרדים ועשר קומות מלון.
כמי שעוקב על בסיס יומיומי על המתרחש במלונאות הבינלאומית, אני מציע שננסה ללמוד מהעולם. מהו טרנד המלונאות ה'חם' ביותר במלונאות עירונית כיום? LIMITED SERVICE HOTELS, או כפי שכמה מעמיתי בחו"ל כבר מכנים SELECTIVE SERVICE HOTELS. מותגי המלונאות הגדולים בעולם נכנסו בצורה מאסיבית לשוק זה והשיקו מספר מכובד של מותגים המשתמשים במיקום המרכזי של המלונות ומצמצמים באופן דרמטי את שטחי הציבור. זה מאפשר להם לחסוך בעלויות הבניה ועלויות התפעול השוטפות ומאפשר שיווק חדרי מלון במחירים סבירים. אין טעם במסעדות גורמה וחדר אוכל, אם ברדיוס של שני ק"מ מהמלון יש עשרות מסעדות, ברים ובתי קפה.
אז נכון, במדינה שבה 58% מהלינות במלונות הינן של ישראלים אולי צריך לעשות התאמות. למר וגברת ישראלי יהיה קשה לוותר על מזנון ארוחת הבוקר או ארוחת שישי בערב.
משרד התיירות והתאחדות המלונות תמכו באופן גורף בהסכם 'שמים פתוחים' בין ישראל והאיחוד האירופי. המשמעות בשורה התחתונה היא הגדלת כמות הטיסות לישראל וממנה והוזלתן. כניסתן של חברות לואו-קוסט מביאה לישראל סוג חדש של תיירים - כאלו שהבילוים והשמש גוברים על אפקט 'ארץ הקודש', כאלו שהמחיר הוא גורם משמעותי יותר בקבלת ההחלטות שלהם לגבי יעד התיירות אליו הם מתכוונים לטוס. האם הגיוני שמי שמשלם 70-150 אירו לטיסה הלוך ושוב מבודפשט לת"א בוויזאייר יידרש לשלם 200 דולר ללילה במלון שלושה כוכבים (על-פי סטנדרטים אירופים)?
בתחילת הקדנציה של הממשלה הנוכחית קיים מנכ"ל משרד התיירות ביחד עם השר דיון במתכונת 'שולחן עגול' עם צמרת תעשיית התיירות בנושא יישום או אי יישום דירוג המלונות. אולי במקום להתנגח על גבי העיתונות שבו ביחד, תדונו, תתייעצו עם מומחים ותגיעו להחלטות אופרטיביות הניתנות ליישום מהיר? כאלו שמשרד האוצר יסכים לממן, ראשי הערים יסכימו לקבל. חברים, אנחנו כבר בדקה ה-91 והזמן אינו פועל לטובתנו.
____________________________________________________________________
* מומחה תיירות, בעלי חברת VISION HOSPITALITY & TRAVEL
11/03/2014