מאת גיורא נוימן

לפני 25 שנה עזב שמעון דנאי את עבודתו כמנכ"ל אוויס ישראל וחיפש לאן להמשיך. באותה שנה סיים בנו, אופיר, את לימודיו האקדמיים וחיפש מה לעשות. כך נולד הרעיון להקים את אופרן (על שמם של שני הבנים, אופיר ורן).

היום, אחרי 45 שנות פעילות בענף התיירות, בעיקר בתחום השכרת הרכב, מקבל שמעון דנאי את אות "יקיר ההתאחדות", וזאת כהוקרה על חדשנותו, החזון והמעוף המקצועיים שלו ותמיכתו רבת השנים בסוכני הנסיעות בישראל.

כאשר הוקמה החברה, אופרן היתה עוף מוזר לא רק בישראל אלא בעולם כולו: כמעט שלא היו קיימים אז עסקים המתמחים בתיווך בין שוכרי רכב לבין משכירי רכבים. היום זה נקרא בשפה המקצועית "ברוקר", אז עוד לא ידעו איך לאכול את זה.

אבל לשמעון היה חזון ברור. החברות הגדולות להשכרת רכב היו גובות בארץ רק חלק קטן ממחיר ההשכרה, ואת היתר היה עליו לשלם בחו"ל, בתחנת ההשכרה. לכן לסוכני הנסיעות לא היה כדאי להתעסק עם השכרות רכב. שמעון בא לסוכנים ואמר: אתם תקבלו אפשרות למכור את ההשכרה על כל מרכיביה בשקלים ואנחנו ניתן לכם עמלת סוכן. המשימה הבאה היתה לשכנע את הספקים בחו"ל לנקוב במחיר כולל, מה שלא היה מובן מאליו באותם ימים. אבל בזכות 20 שנות קשריו הבינלאומיים בענף, דנאי הצליח לעשות זאת.

"מהיום הראשון זו היתה הצלחה אדירה," הוא נזכר. "מחיר ההשכרה גדל פי ארבעה מהמחיר הבסיס שהיה קודם, וסוכן שעבד נכון היה יכול להכפיל את ההכנסה מנוסע. מהר מאוד כל החברות להשכרת רכב עברו לחקות אותנו, שיווקו את ההשכרה על כל מרכיביה והתחילו לשלם עמלה לסוכנים. לאט לאט זה הפך לסטנדרט, ואני גאה מאוד על כך שחוללנו את המהפכה."

עוד מהפכה שהנהיגה אופרן היא המהפכה הטכנולוגית שאותה הוביל הבן אופיר, היום מנכ"ל החברה, ששמעון משמש כיו"ר. בימיה הראשונים של החברה עוד רשמו את הזמנות הרכב ידנית, בעט כדורי ובעפרון. היום נסמכת אופרן על מערכת מתקדמת, גמישה, רב לשונית והמשוכללת מסוגה בעולם, שהזניקה את אופרן למעמד של ברוקר רכב בינלאומי עם חברות בנות בעשרות מדינות, כשהאחרונות ביניהן הן דרום אפריקה ושווייץ.

הסוכן שמבצע הזמנה לרכב שכור של חברת אופרן המקומית בציריך, בפראג, במוסקבה או בבוקרשט, לא יודע שההזמנה שלו נקלטת בתוך שניות בשרתים של אופרן בבניין מגדלור שבתל אביב, ובתוך כמה שניות נוספות, אחרי עיבוד מתאים, הוא מקבל את השובר לרכב שימתין לו בקצה אחר של העולם.

22/01/2014