מאת גדי קנר

כהונתו של אליעזר שקדי בראשות אל על לימדה אותי הרבה דברים, אבל בראש וראשונה החדירה עמוק לתוככי לבי שהיא-היא חברת התעופה הציונית של העם היהודי (או לחילופין חברת התעופה היהודית של העם הציוני, מחקו את המיותר). כל ציוני גאה וכל יהודי שחרד לדבר-השם מחוייב מדאורייתא לטוס בה כמיטב יכולתו, או לפחות לכתוב אות בספר התורה שלה. שווה כל שקל רני רהב - הנה, אפילו אני הצלחתי להפנים את המסר שאל על טרחה בעצת "היחצ"ן הלאומי" שלה להפנים בלבבות כל העת - יהודי וישראלי טוב טסים רק בחברת הקודש אל על.

אמנם אצל אורוול בשעתו זה הסתכם בשש מילים -"שתי רגליים רע, ארבע רגליים טוב", אבל אנחנו נתפשר על תשע - "אל על טוב, חברות תעופה של ערלים איכסה פיכסה", כמאמר בני הארבע. למה לא, הרי אם כבר מדברים אלינו בגובה עיני ילדי 'גן רבקה', אז כנראה שאנחנו באמת כאלה.

בינינו, מה הקמצנות הזאת? מה זה כבר כמה מאות שקלים כדי לזכות בכבוד לטוס כחול-לבן? הרי הלב מתרחב מגאוה ופועם 'התקוה' בקצב הצ'ה-צ'ה-צ'ה למראה מטוס בצבעי כחול לבן מרהיבי-עין, עומד במרכז המסלול בנמל תעופה של עכו"ם כלשהו, ואנו עולים במעלותיו מעלה, אל זיו פניה של דיילת הדוברת את שפת-הקודש ואל כס הכבוד המזומן לנו בסיעתא דשמיא דבואינג, בעוד חברינו (שבינינו, אין טיפת גאוה לאומית בלבבם, החולירות הקמצנים) נדחסים בכל אותם מטוסים גויים, של עסקנים עוכרי-ישראל בגלוי ובסתר, שרוב סביהם שירתו ככל הנראה אצל קלגס אנטישמי יימח-שמו מסוג כזה או אחר, שעשה פרעות ביהודים בזמן מן הזמנים.

טוב עשה אלוף במילואים שקדי במהלך כהונתו, שקשר בעבותות בל-יינתקו את הציונות והיהדות לדורי-דורותיהם לאל על (מס' ני"ע בבורסה: 1087824 - לא לשכוח), כי הרי ככלות הכל לא בסתם חברת תעופה עסקינן, שמשנעת ישבני יהודים בגלילי מתכת מעופפים אנה ואנה ברחבי הגלובוס, אלא במסע ארון הברית האלוהי התנ"כי מ/אל משכנו בבית המקדש. במקום הכרובים, השרפים, האופנים וחיות הקודש, יש לנו את הדיילות, הטייסים, עגלת הדיוטי-פרי, ומושב 3 שורה 16. ורוח הבורוביצ'ים מרחפת על פני המים.

01/12/2013