27.04.2024
 
מדיניות פיתוח התעופה של ישראל: פיגור של שלושה עשורים

 

 

מאת יוסי פישר*

אנחנו מתבשרים מידי פעם על פרויקט תחבורתי ענקי שישנה את מפת התחבורה של ישראל. בדו"ח האחרון של מבקר המדינה האיר המבקר בזרקור על מספר פרויקטים שמנהל משרד התחבורה באמצעות רש"ת. בין השאר נכתב בדו"ח המבקר:

" יכולתה של הרשות לבצע פרוייקטים גדולים טעונת שיפור"

  • תכנון ובנית שדה התעופה רמון ליד אילת והעיכובים בביצוע ההחלטה לבנייתו.

  • בניית מגדל הפיקוח החדש של נתב"ג ( שבנייתו היא תוצאה של כשל תכנוני גדול של המגדל הנוכחי).

אני מבקש להתייחס למחדל. כן, אין מילה אחרת לתאר את התופעה חוץ ממחדל - של חוסר הפעולה של משרד התחבורה לאורך עשרות שנים לפעול להקמת שדה תעופה בינלאומי תומך לנתב"ג.

מדינת ישראל נסמכת בשער כניסה אווירי מרכזי אחד למדינת ישראל. שדה התעופה הצבאי עובדה משמש כשדה תומך אך הוא מוגבל באפשרויותיו מסיבות רבות. במשך שנים רבות מתנהלים דיונים במשרדי הממשלה השונים בראשות משרד התחבורה, היכן נכון ורצוי למקם את שדה התעופה הבינלאומי השני של ישראל. שדה תעופה עם נגישות גבוהה למרכז הארץ ולצפונה. אין סוף וועדות בחנו אל החלופות שמסתכמות בחלופות הצפוניות: רמת דוד, שדה התעופה האזורי של חיפה והמנחת במחניים לעומת פיתוח טרמינל אזרחי בשדה התעופה בנבטים.

שכחתי כבר כמה טורים כתבתי בנושא במשך השנים ולצערי מעבר להקמה של עוד וועדות דבר לא בוצע בשטח. ובינתיים, 'הרכבת לא עוצרת...'. משרד התחבורה מקדם במרץ רב את הסכם 'השמיים הפתוחים' עם אירופה שאין ספק יביא לתנועת תיירות מוגברת. השאלות המתבקשות הן:

על איזו תשתית תעופתית תישען תוספת התנועה האווירית של חברות הלואו-קוסט ראיינאייר, איזיג'ט, אייר ברלין, ויזאייר ודומיהן? שלא לדבר על תוספת הטיסות של החברות הסדירות?

בג"ץ אסר ובצדק את פתיחת השדה בשעות הלילה להמראות. מתי אם כן ימריאו כל הטיסות שיתווספו? אילו 'סלוטים' להמראות ונחיתות יתנו להם בשדה התעופה הצפוף - נתב"ג?

תוסיפו לכך את ההחלטה לפינויו הקרוב של שדה דב והעברת כל התנועה הפנים ארצית והטיסות הפרטיות לנתב"ג והתוצאה כתובה על הקיר באותיות קידוש לבנה: סכנה!

ככל שהצפיפות בנתב"ג תגדל הסיכוי לתאונה אווירית או אפילו קרקעית על המסלולים גדל. כל מה שאתם צריכים לעשות הוא להחליט ולהוציא לביצוע. די לדיבורים. די לתירוצים ולעיכובים. די להסתתר מאחורי צרכי ומגבלות חיל האוויר שזקוק לבסיסים ולמסדרונות אוויריים לצורך אימוניו. שדה התעופה רמון אינו חלופה לשדה תעופה תומך לנתב"ג קרוב למרכז הארץ. לנייד תיירים וצליינים מ'רמון' לירושלים או לסובב כנרת באוטובוסים היא איוולת. הם יבזבזו חצי יום לפחות בהגעה וכן בעזיבה על מנת להגיע מרמון למרכז או מהמרכז לרמון על מנת לטוס בחזרה לחו"ל.

במשך השנים אני שואל את עצמי האם אנשי משרד התיירות מתייעצים בכלל עם גופי התיירות במדינת ישראל? תתחילו בשיתוף פעולה בין משרד התיירות למשרד התחבורה. תקימו גוף מייעץ של סוכני נסיעות, חברות תעופה, תיירנים ומלונאים. על מנת ללמוד מהן הדרישות של התיירות הנכנסת. לצערי, למרות שאנו חיים בארץ מלאה בניסים, בנושא זה אני ריאלי שלא לומר פסימי. בשבוע שעבר כתבתי מאמר המתייחס לכתבה ב'אקונומיסט' הבריטי בה עלה הנתון של 300 מיליון תיירי אמונה בכל שנה בעולם. מזה חלקה של ישראל - ארץ הקודש האולטימטיווית רק קצת יותר מ-0.5%.

בשורה התחתונה אומר: ללא פיתוח של תשתית תחבורתית אווירית ראויה המתאימה לדרישות המאה ה-21, ישראל לא תוכל לקדם את התיירות אליה ובעתיד הלא רחוק גם לא ממנה.

 

 

 

_______________________________________

מומחה תיירות, בעלי חברת VISION HOSPITALITY & TRAVEL

 

 

21/10/2013