19.06.2024
 
דעה: תמריץ למלונות לשיווק לתיירים או העדפת תיירות פנים?

 

 

מאת יוסי פישר*

 

בתהליך שארך כשני עשורים, נהפכו שני מוקדי תיירות נכנסת מרכזיים של ישראל למוקדי תיירות פנים. האם לשם כך נבנו המלונות?

אילת היא הראשונה שסימנה את השינוי. אם לפני כשני עשורים, החלוקה באילת היתה 50%-50% כאשר בקיץ ובחגים עיקר התנועה היתה של תיירות פנים ובסתיו, חורף ואביב תנועת צ'רטרים בעיקר ממערב אירופה, סקנדינביה ולאחר נפילת חומת הברזל ממזרח אירופה ורוסיה.

כיום למעלה מ-80% של התנועה הינה של תיירות פנים ואילו חלק ניכר מהתיירים שמגיעים בסופו של דבר לנפוש באילת כיום לא מגיעים לעיר בטיסות צ'רטר ישירות אלא דרך נתב"ג, שדה דב, מעקבה או ברכב מהמרכז.

בים המלח המצב אינו שונה בהרבה. לפני כשני עשורים, עמד היחס בין התיירות הנכנסת לתיירות הפנים 60-40 לטובת התיירות הנכנסת שהורכבה רובה ככולה מנרפאים עם מחלות עור שהגיעו בסתיו, בחורף ובאביב במימון קופות החולים בחו"ל ואילו תיירות הפנים היתה רובה ככולה נופשונים, קבוצות ובודדים.

הסיבות לשינוי בתמהיל בין תיירים לישראלים באילת ובים המלח דומות:

  • פיתוח תשתית משמעותית ביותר ביעדי נופש מתחרים - אילת מול חופי סיני ועקבה ואילו ים המלח הישראלי מול ים המלח הירדני. זאת לעומת היעדר פיתוח או פיתוח מועט באילת ובים המלח.

  • קיצוץ עד כדי ביטול הסבסוד של קופות החולים האירופיות בדגש על הגרמניות הביאו לירידה משמעותית בקהל המתרפאים האירופי.

  • התייר הישראלי שאינו שש (ואולי גם בצדק) לעבור למצרים וירדן בעיקר עקב סיבות ביטחוניות הופך ל-'קהל שבוי' שמעדיף לנפוש באילת ובים המלח על פני שארם או עקבה.

  • מצד המלונאים באילת ובים המלח עדיף הקהל הישראלי על פני התייר בעיקר מבחינת ההכנסות. הישראלי משלם בשקלים לעומת התיירים המשלמים באירו, רובל או דולר. בכל מקרה לאורך מספר שנים אנו רואים התחזקות מתמדת של השקל לעומת מטבעות אלו. שערי החליפין הנמוכים פוגעים ברווחיות המלונות.

  • התייר הישראלי מוציא כסף רב יחסית על 'אקסטרות' לעומת התייר שחלק ניכר מהמקרים קונה חבילה בחו"ל ומוציא מעט מאוד על 'אקסטרות'.

  • באילת עברו חלק ניכר מהמלונות למתכונת של 'הכל-כלול' המתאימה מאוד לישראלים ופחות לתיירים שחלקם מעוניינים לחוות את מקומות הבילוי והמסעדות של אתר הנופש בו הם נמצאים.

  • בים המלח פיתחו הירדנים איזור תיירות מרשים בצדו הצפון מזרחי. איזור זה הוקם בסוף שנות התשעים ובמהלך שנות ה-2000 נבנה מלכתחילה כאיזור נופש וספא בינלאומי. הדגש הוא על רשתות ניהול בינלאומיות מהשורה הראשונה. קמפינסקי, הילטון, מובנפיק, מאריוט. מותגים אלו מוכרים לתיירים בעולם ואכן התוצאות לא איחרו לבוא. בשנים האחרונות במאמץ משותף של ממשלת ירדן ובית המלוכה מקיימת הממשלה הירדנית כנסים בינלאומיים בים המלח על מנת להביא את האזור למודעות בינלאומית בתחום הכנסים. ראוי לציון כינוס 'דאבוס' של הפורום הכלכלי העולמי המתקיים בים המלח.

כאשר אנחנו בוחנים את השינוי, נשאלת השאלה האם השינוי הזה טוב לתיירות? טוב למלונאות? טוב לכלכלה? התשובות לכך נחלקות. נתחיל בתיירות:

  • טוב לתיירות? ברור לכל מי שבוחן את התהליכים מנקודת מבט היסטורית, הרי שהפיכתה של אילת ושל ים המלח ליעדי נופש לתיירות פנים פגעו באופן משמעותי באטרקטיביות המוצר התיירותי של ישראל באירופה. אילת עד לפני כעשרים שנה היתה 'מלכת הים האדום' בכל הקשור לתיירות חורף או כפי שאנו מכנים אותה 'צ'רטרים'. כיום אין כמעט הסכמים חתומים עם מארגני תיירות אירופים משמעותיים. ים המלח - פלא עולם מהשורה הראשונה, איבד את הלקוחות האירופיים המרכזיים שהיו לו - המתרפאים ולא השכיל 'להפוך את התקליט' ולהמציא עצמו מחדש עבור תיירות הספא והבריאות (WELLNESS). כך הלכו לאיבוד שני 'עוגנים' מרכזיים בשיווק התיירות הישראלית.

 

  • טוב למלונאים? התשובה היא חד משמעית כן. המלונאים מעדיפים את הלקוח הישראלי אותו הם מכירים באופן מצוין. תן לישראלי 'הכל-כלול' במזנונים, הפעלות בבריכה ובלובי והוא יגיע בהמוניו. זה לא הלקוח האירופי שמקפיד על האיכות, משווה בין בתי המלון בהם שהה בשנה שעברה, מתלונן ב-TripAdvisor ומבקש פיצוי מהסוכן בחו"ל על זה שרוקנו את המים מהבריכה אחר הצהרים מכיוון שהיו צריכים לנקות. בנוסף, הישראלי אינו רגיש למצב גיאו-פוליטי. קטיושות ממצרים על אילת? אז מה? אם אין הרוגים החיים נמשכים כרגיל. התייר האירופי הרבה יותר רגיש לשינוים במצב הביטחוני. שקל לעומת מטבעות זרים: עיקר התקורה של המלונות הישראלים הינה בשקלים - כוח אדם, אנרגיה, מזון ומשקאות. התקורות השקליות עלו באופן משמעותי במשך השנים ואילו המטבעות האירופיים פוחתו ביחס לשקל החזק. התוצאה היא עליית מחירים מתמשכת ומשמעותית במחירי המלונות. הישראלי פחות רגיש למחיר. המחיר אומנם עלה בשקלים אך פחות מאשר במטבעות האירופיים. הישראלי מתלונן אך ממשיך להגיע. אם במסגרת נופשון מסובסד או דרך 'מועדון שק"ם', חברת החשמל או חבר. תמיד ישנה אפשרות למצוא 'דיל' טוב דרך בן הדוד או 'החבר של החבר'.

 

  • האם השינוי טוב לכלכלה? לכך אין לי תשובה ברורה. אני מלונאי בהשכלתי ולא כלכלן, אך אני מבקש לציין שרוב רובם של המלונות באילת ובים המלח נבנו בסיוע מענקי מדינה נדיבים שנעו בין 38% אחוזים מענק "מפעל מאושר" בתקופת השיא בים המלח, עד ל-20-24% מענק לחלק ממלונות אילת.

 

האם המדינה העניקה מענקים, הלוואות מעודפות ופטורים שונים ממסים למלונות על מנת שיעודדו תיירות פנים? האם המדינה לא חשבה על ההכנסות במטבע זר מתיירות כאשר נתנה מענקים נדיבים אלו ליזמים? האם במתן הפטור ממע"מ לישראלים ממע"מ אנו מעודדים את המלונות לקדם את התיירות הנכנסת? אני בספק.

 

 

______________________________________________

* מומחה תיירות, בעלי חברת VISION HOSPITALITY & TRAVEL 

 

 

28/09/2013