מאת יוסי פישר
אמש חזרתי מטיול קצר בשווייץ. גמאנו כ-1,500 ק״מ, רובם במרכז המדינה - קנטון ברן. המעניין מבחינה תיירותית הוא שבכל אטרקציה תיירותית בה ביקרנו פגשנו קבוצות מודרכות של סינים והודים. ראיתי בנסיעה הזו לבדה אלפי תיירים סינים והודים. נשאלת השאלה, אם הם מגיעים לשווייץ (מה הקשר התיירותי תרבותי שלהם אליה, ומדוע לא לישראל שמבחינה היסטורית, תרבותית הרבה יותר מפורסמת משווייץ) האם לוצרן יותר אטרקטיבית מירושלים? האם אגם טון עדיף על ים המלח?
התשובה, כרגיל, מתחלקת לארבעה מרכיבים עיקריים:
ואצלנו? קווי התעופה בין ישראל לסין והודו מופעלים רק על ידי אל על. אייר אינדיה ואייר צ׳ינה אינן טסות לישראל, וחתמו על הסכמי קוד-שייר עם אל על. לכן, גם אם התיירים היו רוצים להגיע בטיסות ישירות לארץ - ההיצע מוגבל והמחיר קשיח. אז הם טסים לשווייץ במקום לישראל ואוכלים רושטי במקום לנגב חומוס.
ועוד בעניין: כך מושכות רשויות התיירות בשווייץ את התיירים ההודים לערים הקטנות (מתוך העיתון היומי ההודי The Hindu).
וגם דוגמה לעלון תיירות שווייצרי המיועד לתיירים ההודים. 20/03/2013
1. כאשר רשויות התיירות השווייצריות ראו את הקיטון בתנועת התיירות האירופית, הן הפנו באופן מיידי משאבי פרסום ושיווק להודו ולסין. הרבה מאוד מאמצי יחסי ציבור, הכוללים בין השאר גם הפקת חלק מסצנות של סרטים הודיים בכיכוב מיטב שחקני בוליווד על רקע אתרי תיירות בשווייץ.
2. בד בבד עם הגדלת הפרסום והשיווק במדינות יעד אלו, הקלו השווייצרים במתן ויזות תיירות לקבוצות ולבודדים המגיעים מארצות יעד אלו.
3. הפקת חומר פרסומי, הדרכות ותפריטים מיוחדים באיזורי תיירות מרכזיים עבור הלקוחות הסיניים וכן הפקת והדפסת תפריטים הודים צמחוניים, ותפריטים ללא בשר חזיר (׳חלאל׳) עבור מוסלמים - בהודו מעל 150 מיליון מוסלמים.
4. תיגבור משמעותי של מערך הטיסות בין ערי שווייץ, בעיקר ציריך וז׳נבה, עם שערי יציאה מרכזיים בהודו ובסין. הטיסות מתבצעות הן על ידי סוויס והן על ידי חברות תעופה הודיות וסיניות.
וכך מצליחים לייצר תנועת תיירות משמעותית, על אף העובדה ששווייץ נחשבת לאחת ממדינות התיירות היקרות ביבשת אירופה, בדומה למדינות סקנדינביה.