מאת גיורא נוימן
"בחיים לא הייתי נותן שבמדינת ישראל לא תהיה תעופה ישראלית חזקה, יציבה, לאורך זמן... אני לא מדבר עכשיו כמנכ"ל אל על, אני מדבר כישראלי שמדינת ישראל יקרה לליבו והתעופה הישראלית יקרה לליבו." כך פתח אליעזר שקדי את דבריו בכנס השנתי של התאחדות סוכני הנסיעות שנערכה באילת, לפני שבועיים. את כל הרצאתו הקדיש שקדי לניתוח הנזקים שעלולה לגרום מדיניות שמיים פתוחים, אותה מתכוונת הממשלה ליישם בהסכם התעופה החדש המתגבש עם האיחוד האירופי.
"אני מאוד מוטרד מהכיוונים שישראל הולכת בהם בתחום התעופה. זה לא עוד תחום, זה תחום קריטי למדינה בזמני רגיעה, בטח קריטי בזמני חירום. מדינת ישראל היא אי, אין דרכי הגעה למדינה בדרכי יבשה. יש דרך מהירה והיא האווירית ודרך איטית, שהיא הימית."
שקדי ניתח את ההתפתחויות בתעופה בשנים האחרונות, וניסח חמישה תנאים בהם תוכל ישראל להרשות לעצמה להיכנס למשטר של שמיים פתוחים.
ראשית, הזכיר מנכ"ל אל על את העובדה שמשנת 2005 עד 2011 פעילותה של התעופה הישראלית גדלה גידול מינורי של 8%, בעוד שחברות התעופה הזרות הכפילו את הקיבולת שלהן בנתב"ג. אבל אם ייחתם הסכם שמיים פתוחים, קיבולת החברות הזרות לא תגדל האופן לינארי אלא באופן אקספוננציאלי.
התעופה הישראלית מתמודדת מול ענקים, אמר שקדי כשסקר את מגמת המיזוגים והבריתות בעולם התעופה. "אייר פראנס וקלמ, ברטיש ואיבריה, יונייטד וקונטיננטל ואחרים, אלה גושים בסדר גודל בלתי נתפס. ברית סטאר, לדוגמה, כוללת בתוכה 27 חברות תעופה המפעילות יותר מ-4,000 מטוסים מ-1,300 שדות תעופה. כל התעופה הישראלית היא פלוס מינוס 40 מטוסים. איך אנחנו יכולים להתמודד מולה? זה ממש מאבק של דוד מול גוליית. במדינת ישראל תהליך של מיזוג ורכישה, במספר מטוסים ספורים, זה לעבור קריעת ים סוף."
אל על מעוניינת להצטרף לברית אולם הדלתות בפניה סגורות, אמר. "מבחינה כלכלית ידוע כי כדאי לאל על להצטרף לברית. אני פועל בכל ליבי ועושה מאמצים אדירים להצטרף לברית תעופה. קבוצה שלמה של אנשים מתעסקת בזה, כולל דוד מימון. אבל כדי להצטרף לברית צריך רוב מוחלט, ללא מתנגד אחד, וכיום בכל אחת מהבריתות יש לפחות קול אחד ולעיתים יותר שלא רוצה אותנו שם."
שקדי גילה כי אל על שכרה את שירותיו של מנכ"ל לשעבר של אחת הבריתות כדי שיבדוק ויקדם את סיכוייה להצטרף לאחת הבריתות. אחרי שלושה חודשים הוא חזר עם המסקנה שאין סיכוי לאל-על להצטרף לשום ברית בעתיד הנראה לעין. "זה קשור להיותנו חברה ישראלית, חברה שקשורה לישראל, ואפילו הייתי אומר חברה של העם היהודי. זה מכניס אותנו למקום שלא קשור בכלל לחברה עצמה, זה כבר לא עניין של החברה, זה עניין של מדינת ישראל."
בהמשך התייחס למיזם A++. "זה סיכום מראש על פי חוק, הסכם על תמחור, יעדים, וחלוקת הכנסות, והכל על פי חוק. זה אפשרי בארה"ב ובאירופה אבל זה בלתי אפשרי בישראל. אנחנו עובדים על פי רגולציה מסוג אחד והעולם עובד לפי רגולציה אחרת."
כאן מנה שקדי את התנאים ההכרחיים, לדעתו, לכניסתה של ישראל להסכם שמיים פתוחים:
- יישום הדרגתי של ההסכם - יישום מדורג וזהיר, אשר יאפשר תחרות שווה. "פתיחת השמיים צריכה להיות מהלך זהיר, חכם, מידתי, כדי שהדבר לא יביא לקריסה. מה שמוצע כיום, יכול להביא לקריסה של התעופה הישראלית."
- יש לחתום על ההסכם רק לאחר יצירת תשתית שיוויונית. "להיכנס לשמים פתוחים בלי שיש חזרה לקטגוריה 1 ותשתית תעופה מתאימה בנתב"ג, עלול להיות הרה אסון. לישראל יש שדה תעופה אחד עם מסלול אחד, ולהיכנס לשמיים פתוחים במצב כזה זה חוסר אחריות גדול."
- הקצאת סלוטים שווה ואמיתית - "ביקשתי ממדינת ישראל שאם ערוץ מסויים נפתח לחברה אחת, יש לפתוח אותו גם לחברה אחרת, לשם תחרות חופשית." כאן הביא שקדי דוגמה: שמיים פתוחים יאפשרו לכל חברה אירופית לטוס מהיתרו לנתב"ג, "אבל אם אנחנו נבקש לטוס להיתרו יאמרו לנו שאין שם סלוטים. כי באנגליה, רשות נמל התעופה היתרו היא עצמאית ואינה כפופה לרשויות התעופה ולהסכמים בין המדינות. כלומר, בשמיים פתוחים הם יוכלו לטוס לכאן, חברות ישראליות לא יוכלו לטוס לשם."
- השוואת דיני התחרות למקובל באירופה והרמוניזציה של החוקים - "ביטול הצורך באישור מראש של הסכמי קוד שייר. לפני שנכנסים לדבר כזה הכרחי שיסודר הנושא הרגולטורי. היום בישראל כדי לחתום על הסכם קוד שייר עם חברה קיקיונית, צריך אישור מראש של הממונה על ההגבלים העיסקיים. זה מצב אבסורדי. מבטיחים לנו שעניין יוסדר. אני לא מוכן לעבוד בשיטת 'יהיה בסדר', כי אחר כך לא יהיה בסדר. יש לשנות פני את הרגולציה ורק אז להתחיל. אני לא משוכנע שהרגולציה תשתנה בזמן הקרוב."
- חופש חמישי לתעופה הישראלית בתוך אירופה לשם יצירת שוויון בין ישראל למדינות האיחוד: "המינימום הנדרש זה שמה שנותנים לחברה אירופית בתוך אירופה, יוחל גם על חברה ישראלית."
לסיכום, אמר שקדי שהסכם שמיים פתוחים שאליו חותרת הממשלה "הוא אירוע בסדר גודל שאנחנו עוד לא תופסים את מימדיו. "אני מבקש שהדבר ייעשה בעיניים פקוחות. זה אירוע שאם הוא קורס, ובמתכונת הנוכחית של שמיים פתוחים התעופה הישראלית עלולה לקרוס, זה יהיה הרסני. זה יותר מהותי ויותר גדול מכולנו."
נועז ב ניר: "אין סיכוי לשנות את מגרש המשחקים"
"תדבר בשם עצמך. אתה לא יכול לדבר בשם מדינת ישראל!" קרא נועז בר ניר, מנכ"ל משרד התיירות בקריאת ביניים, באמצע דבריו של שקדי. "אני אדבר! לא מוצא חן בעיניך - תעלה לבמה ותגיב!" ענה שקדי.
ואכן, בסיום דברי שקדי עלה בר ניר לבמה ואמר: "אנחנו צריכים לדאוג לתעופה הישראלית אבל גם לתיירות לישראל. שמיים פתוחים יגרמו למחירים סבירים ויעודדו תיירות. שמיים סגורים הם חסם לתיירות. בוודאות."
בר ניר הודה כי התיאור העובדתי של שקדי לגבי חוסר ההדדיות הוא מדוייק. "כל מה שאליעזר אמר זה נכון ברמת העובדות. אבל אנחנו לא נוכל לשנות את מגרש המשחקים האירופי. אנגליה לא תקים בגללנו רשות שדות תעופה. אין סיכוי. אם נדרוש במו"מ לשנות את מגרש המשחקים, זה יהיה מו"מ כמו עם הפלסטינים."
13/02/2012