למרות התהפוכות במדינות ערב, המשבר הכלכלי באירופה ובארה"ב וכן תחילת ההאטה בארץ, שנת 2011 מסתיימת עם תוצאות דומות לשנה שקדמה לה.

מס' הלינות במלונות: 21.7 מיליון

לינות תיירים: 9.9 מיליון

לינות ישראלים: 11.8 מיליון

היעדים העיקרים בתיירות הנכנסת: ירושלים (32% מלינות התיירים), תל אביב (23%), אילת (11%), טבריה וסובב כנרת (11% בקירוב), ים המלח (6%).

היעדים העיקריים בלינות הישראלים: אילת (48% מלינות הישראלים), ים המלח (14%), טבריה וסובב כנרת (11%) וירושלים (6% בקירוב).

תפוסת החדרים הממוצעת בשנת 2011 הייתה כ-65%. בים המלח (76%), בתל אביב (75%), באילת (69%), בחיפה (68%), בירושלים ובהרצליה (64%), בנתניה ובטבריה (60%), בנצרת (54%).

מספר חדרי המלון: 47.6 אלף. השנה נוספו 600 חדרים למצבת חדרי המלון בארץ.

מספר המועסקים במלונות באופן ישיר בתשעת החודשים הראשונים השנה (לפי נתוני למ"ס): 34 אלף בממוצע לחודש. מדובר בתוספת של 1,000 עובדים, שהם 3% גידול לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

השכר הממוצע בתקופה זו למשרת שכיר במלונאות עמד על כ-6,500 שקלים (לעומת 6,300 שקלים בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 3%).

ערב הועידה השנתית של התאחדות המלונות בישראל, שתתקיים מחר (יום ג') במלון דן פנורמה בתל אביב, מעבירים המלונאים מסר לציבור: ביכולתה של הממשלה להפחית את העלויות הגבוהות בענף המלונאות כדי להביא לתוספת בהיצע החדרים ולירידת מחירים.

אומר עמי פדרמן, נשיא התאחדות המלונות בישראל: "בידי הממשלה ליצור את התנאים להפחתת הרגולציה העודפת ולהורדת העלויות החריגות, המושתות על המלונות, כדי לאפשר את המשך התפתחות הענף, תוך ירידת המחירים. חישבנו ומצאנו שהמלונות בארץ משלמים בשנה קרוב למיליארד שקלים עודפים כתוצאה מיוקר המחייה ובשל תנאים ייחודיים לישראל, שלא קיימים במדינות אחרות. לא די בכך שעלויות המחייה בארץ יקרות ומשפיעות ישירות על הוצאות המלונות (מחירי המזון והמשקאות, האנרגיה והמים, המיסים הגבוהים ועוד), הרי שגם רשויות השלטון קובעות תקנות ותקנים יצירתיים חדשות לבקרים, המשפיעים על העלויות. במסגרת סדר היום האזרחי יש להציב את התיירות במעמד של עדיפות לאומית ולמנוע את אפליית המלונאות לעומת ענפים יצרניים אחרים במשק. כאשר נצליח להפחית את העלויות הגבוהות - המלונאות תהיה יותר אטרקטיבית למשקיעים חדשים ולמי שכבר עוסקים בתחום. אני מעריך שבעקבות כך גם יגיע לענף כוח אדם איכותי חדש וניווכח בגל של הרחבת מלונות קיימים ושל תוספת מלונות חדשים. וכך, ניתן לצפות שהמחירים ירדו".

התאחדות המלונות ערכה סקר השוואתי של הוצאות המלונות בישראל ביחס למדינות מערב אירופה, ממנו עולה כי הוצאות התפעול של המלונות בישראל גבוהות לפחות בכ-15% לעומת מלונות מקבילים באירופה ובארה"ב.

חמשת הגורמים העיקריים לכך הם:

1. יוקר המחייה הכללי בישראל, הוצאות משק הבית, לרבות מזון ומשקאות והוצאות האנרגיה.

2. תעריפי הארנונה

3. הוצאות האבטחה

4. הוצאות הכשרות

5. תקינה מיותרת

עודף עלויות התפעול של המלונות בשל רגולציה עומד על קרוב לכמיליארד שקלים. לטענת המלונאים, אלמלא ההוצאות העודפות, הרווחיות במלונאות הייתה גבוהה יותר ומושכת משקיעים לענף.

איך חושב עודף עלויות התפעול?

יוקר המחייה - הוצאות המזון בישראל גבוהות בכ-20%-25% מאשר באירופה. כל מלון הוא למעשה משק בית ענק. ההוצאות יקרות למשק הבית, ובדומה לכך הן גבוהות למלונות. המלונות בארץ משלמים בשנה כ-1.6 מיליארד שקלים על מזון, משקאות ואנרגיה. בחישוב כללי נמצא כי כ- 350 מיליון שקלים הם הוצאה עודפת כתוצאה מיוקר המחייה ומתנאי האקלים בארץ.

תעריפי הארנונה הגבוהים: המלונות שילמו ב-2010 סכום של כ-254 מיליון שקלים תשלומי ארנונה לרשויות. המדובר בתשלומי הארנונה הגבוהים בענפי המשק ביחס לפדיון. עול תשלומי הארנונה בולט לרעה במיוחד לעומת מלונות באירופה: שמשלמים לפחות כ-75% פחות ממלונות ישראל. בחישוב כללי עולה כי ההוצאה העודפת של המלונות על ארנונה מגיע לכ-190 מיליון שקלים.

הוצאות אבטחה: סה"כ עלויות האבטחה (כולל הכשרת כח אדם לאבטחה) במלונות מגיע לכ-180 מיליון שקלים בשנה (2.1% ממחזור המלונות). בשנת 2000 לא היה קיים כלל נושא האבטחה, והיום הוא כבר מהווה יותר מ-2% מהמחזור. לדוגמה, עמדת ביטחון בפתח מלון, הפועלת 24 שעות ביממה, עלותה למלון כ-300,000 שקלים לשנה.

הוצאות כשרות: סה"כ עלויות הכשרות - כ-72 מיליון שקלים. במלון של 300 חדר ויותר - מספר משגיחי הכשרות עשוי להגיע עד 3 משרות, ועוד כ-2 משרות של עובדי מטבח נוספות בגין הכנת מזון כשר, הפרדת מטבחים והכנות לחגים.

תקנים עודפים: בתחום כח האדם, הרגולציה מחמירה יותר מאשר בעולם. כך למשל, בניגוד לאירופה, התקנים בארץ מחייבים העסקת מצילים בבריכות, מפעילי בריכות ומדריכי כושר.

26/12/2011