מאת גיורא נוימן

האסיפה הכללית של שכרתור, שתתכנס ביום רביעי הקרוב, אמורה להחליט על עתידה של החברה אשר שבתה מפעילות מזה שנתיים. מאז שהרשתות הגדולות, פלאנטו ויוטרוול, התבססו היטב בשוק, לא יכולה שכרתור לחזור על הצלחות העבר. המודל הקודם,  שעיקרו היה ניצול כוח קניה משותף כדי להשיג עמלות משופרות, אינו רלוונטי עוד: הרשתות כבר עושות זאת היטב וממצות את מה שניתן לקבל מהספקים, וממילא רוב רובן של הסוכנויות החברות בשכרתור כבר שותפות ברשת כזו או אחרת.

אין זו הפעם הראשונה שבה חברי שכרתור עומדים בפני הכרעה גורלית. ב-2004, אחרי שנים רבות של חוסר פעילות, יצאה החברה לדרך חדשה ומוצלחת, ובזכות הסכמים טובים עם ספקים הניבה לחבריה בארבע השנים הבאות במצטבר כמיליון שקלים בדיווידנדים, בעמלות יתר, בבונוסים וגם ישירות לדוקט. אולם כאמור, מתווה פעילות זה אינו אפשרי יותר.

יו"ר החברה, חנוך ("נוקי") שגב, אומר לקראת האסיפה הכללית: "כמה חברים חושבים שהגיע הזמן לסגור את החברה - לחלק את 150 אלף הדולר הנמצאים בקופה, קצת יותר מאלף דולר למניה, וללכת הביתה. דעתי בעניין הפוכה. אני מציע לחברים לא להסתפק בכך אלא לחשוב לטווח ארוך. השינויים בענף כך כך דינמיים שבעתיד הלא רחוק יכולות להיקרות על דרכנו הזדמנויות עיסקיות שיחזירו אותנו לפעילות מוצלחת בהיקפים של 2004 עד 2008. נכון, לא נחזור לסוג הפעילות הקודם, כי הרשתות עושות זאת בצורה הרבה יותר מוצלחת ממה שעשינו אז, אלא צריך לחפש סוג פעילות חדש ולחכות לשעת כושר."

שגב עומד להציע לאסיפה לבחור מועצת מנהלים חדשה שמאמינה כי לחברה יש עתיד ותפקידה יהיה לבחון פרוייקטים כלכליים אפשריים, "כמובן, מבלי להוציא כספים בינתיים," הוא מדגיש. כאשר יימצא פרוייקט מתאים, תכונס אסיפה כללית נוספת.

לקראת האסיפה הוכנה חוות דעת של עו"ד צבי גלמן, המפרטת את המשמעויות המשפטיות של כל אחת מהאפשרויות העומדות בפני החברה: המשך קיומה, הקפאת פעילותה לתקופה לא ידועה, מכירתה או סגירתה.

"אני מקווה שהחברים יבינו כי מדובר באסיפה גורלית ולדיון יתייצבו לפחות 61 חברים, המניין החוקי הדרוש להחלטות. לכן גם דאגנו שייפויי הכוח של חברים שלא יבואו פיסית יהיו מפורטים כך שהחבר יסמן בהם את תמיכתו באחת מארבע האפשרויות." אם לא יתייצבו או ישלחו ייפויי כוח 61 בעלי מניות, האסיפה תידחה בשבוע ותתקיים בכל מניין שהוא.

אגב, עד היום הרשימה המלאה של בעלי המניות נותרה בגדר תעלומה. הרשימה הבסיסית של בעלי סוכנויות נסיעות פעילים כוללת 120 חברים. בספרי החברה רשומים עוד כ-30 בעלי מניות היסטוריים שהקשר איתם אבד, אם מפני שפרשו מהענף ואם מפני שנפטרו ויורשיהם אינם ידועים. המכתבים הרשומים הנשלחים לכתובותיהם הידועות האחרונות חוזרים. זו בעיה שעלולה לגרום כאב ראש לא קטן אם החברים הפעילים יחליטו לפרק את החברה ולחלק את נכסיה בין בעלי המניות.

בין בעלי המניות הפעילים כיום הדעות חלוקות. הדובר הבולט נגד המשך קיומה של שכרתור הוא רוני אברמסון (אמבסדור טורס), היו"ר הקודם של החברה. "אין עוד הצדקה לקיומה של שכרתור," אומר אברמסון. "במבנה הנוכחי של השוק כבר אין לה באמת מה להציע. ולכן מבחינה ציבורית זה לא ראוי ולא מוצדק להמשיך לקיים אותה, על כל ההוצאות הכרוכות בכך. הגיע הזמן לסגור אותה או למצוא לה קונה."

- אם לדבריך כבר אין הצדקה לקיומה, מי ירצה לקנות אותה?

אברמסון: "אפשר לחפש גורם מחוץ לענף שיש לו עניין בגישה ל-120 סוכנויות. אם לא נמצא כזה, אני מציע פשוט לסגור ושלום על ישראל."

19/12/2011