מנכ"ל סוויס ישראל: מצפה באופטימיות לפגישה עם הסוכנים
מאת גיורא נוימן חברת סוויס עוברת בימים אלה תהליך מיתוג מחדש שאמור לחזק את הזיהוי שלה עם שווייץ והערכים השווייצריים של איכות, דייקנות, יוקרה ושירות בסטנדרד הכי גבוה שיש. לזה אנחנו מוסיפים את העובדה שסוויס היא לא חברת ענק אלא חברה מספיק גדולה כדי לתת שירות ברמה גבוהה ומספיק קטנה כדי לגלות גמישות ולהגיב בזמן ומהר לכל התפתחות. מבחינת השוק הישראלי מהלך המיתוג מתרחש בעיתוי מושלם: לפני שלושה שבועות, ב-1 בספטמבר, החלפנו את המטוס הפועל בקו מציריך לתל אביב והצבנו בו את האיירבוס 340 עם מחלקת העסקים החדשה בעלת המושבים החדשניים ביותר שמעניקים מרחב פרטי גדול לנוסע ונפתחים למיטות שטוחות לחלוטין.
- איך עברה עליכם השנה עד כה? עברנו שנה, בעצם שנה וחצי מוצלחות, גם בישראל וגם ברמה העולמית. בצד ההכנסות החברה סובלת לאחרונה מהתחזקות הפראנק השווייצי, אבל זה מתאזן בזכות השווייצרים שמגבירים את הנסיעות לחו"ל ונהנים מדולר זול. בישראל, כל יום שעובר אנחנו מגבירים את שיתוף הפעולה עם החברה האם לופטהנזה. יש לה בארץ מנכ"ל חדש, מבין עניין, שנקלט כאן מהר. ב-1 ביוני הצטרפנו למיזם אטלנטיק פלוס פלוס. פרוייקט האקספרט המשותף של הקבוצה מוכיח את עצמו כהצלחה גדולה, סוכני הנסיעות נענים ברצון וצוברים בו נקודות.
- בסוף אוקטובר עומדת להתקיים סוף סוף פגישה של הוועדה המשותפת לחברות התעופה ולסוכני הנסיעות. האם אתה מרגיש שהסתיים עידן המאבקים ומתחיל עידן הדיאלוג? אולי יקראו לי נאיבי, אבל אני מצפה לפגישה בחיוב ובאופטימיות. בסופו של דבר אנחנו ביחד באותו הענף ויש דברים שמותר לנו לדבר עליהם תחת המסגרת הכללית של יאט"א. אני רוצה להגיד שלא איכפת לי איך נקראת הוועדה ומתוקף איזה סעיף היא מתכנסת, 818 או 814I, העיקר שנתכנס וניפגש. אני מאוד מעוניין להיפגש עם הסוכנים. אני מתאר לעצמי שאנחנו, חברות התעופה, לא נקבל בפגישות האלה את כל מה שנרצה, ובוודאי גם הסוכנים לא יקבלו כל מה שירצו. אבל להידבר צריך - ואם נתחיל בקטן ונשיג הסכמה פה והסכמה שם - אז יופי. גם אם נתקדם רק ב-10% מהדברים הרי שהתקדמנו. לא חייבים לגמור את כל הארוחה בבת אחת, אפשר גם במנות קטנות. מכל מקום, הייתי מצפה שנגיע להישגים יותר מהר מאשר בעניין הבי-אס-פי, שלקח לו 15 עד שקם על רגליו. ברור שכדי להתקדם שני הצדדים יצטרכו לשים הצידה הרבה אגואים. אבל זה יהיה שווה את המאמץ כי כל הסכמה תגרום להקטנת הוצאות או לפישוט הליכים ותטמיע שיטות עבודה חדשות והגיוניות. אני סבור שלא צריך לפחד משינויים.
- יש לך דוגמאות לנושאים שיעלו לדיון? אני מניח שכל צד יבוא עם רשימת הקניות שלו ונצטרך לדון בה בצורה כלכלית והגיונית כדי שבסוף נגיע למצב של WIN WIN. אחרת לא כדאי בכלל להתחיל עם זה. אני לא רוצה להביא דוגמאות בשם הסוכנים, אבל מצידנו יש חברות תעופה - לא כולן, אני מדגיש - שרוצות לעבור לגבייה פעמיים בחודש. הסוכנים חושבים שזה יפגע באינטרסים שלהם? אז צריך לבחון את העניין בצורה כלכלית ולראות אם אפשר לארגן זאת כך שגם הסוכנים יפיקו תועלת מהשינוי. זה עניין לעבודת מטה כלכלית ולא להתנצחויות. דוגמה אחרת היא נושא כרטיס האשראי. חברות התעופה מעוניינות לגבות את התשלום ישירות מכרטיס האשראי של הלקוח. גם כאן אפשר לבדוק איך לא רק חברות התעופה אלא גם הסוכנים יכולים להרוויח מהשינוי. למשל, אם אצל הסוכן נשאר פחות אשראי, אולי אפשר להקטין לו את הערבויות ליאט"א. כל אלה אתגרים מאוד לא פשוטים לוועדה המשותפת. זו תהיה עבודה קשה, אפילו סיזיפית. אבל אם מתיישבים לדיון עם רצון טוב, יש סיכוי להתקדם. יש לי גם דוגמה לרצון טוב: אבי פרידמן, מנכ"ל יונייטד קונטיננטל, אומר שמצידו אין בעיה שיו"ר הוועדה יהיה סוכן נסיעות, ואני תומך בו בעניין זה. אם יתברר שהפסימיים צדקו והשיחות יעלו על שרטון זה יהיה חבל מאוד. אני בכל אופן מתכוון לתת לזה את כל הצ'אנס. 22/09/2011 |