מאת אוריאל ישיב
אילו זה היה תלוי באבנר ("נרי") גורדון, מנהל סוויס בישראל, וכמוהו גם רבים ממנהלי חברות התעופה הזרות אחרות, המעבר למכירת כרטיסי טיסה בשקלים היה מתבצע כבר מחר. "הגיע הזמן להוציא את השקל מהארון," הכריז ביום עיון שזומן על ידי מועדון סקול בינלאומי תל אביב ואיגוד מנהלי בתי המלון, שהתקיים ביום שלישי השבוע בכפר המכביה.
נושא הדולר הנשחק מציק לרבים במשק הישראלי ובמיוחד לענפי התיירות, הנסיעות והתעופה. כמעט כל הפעילים בענפים אלה מדווחים על שחיקה משמעותית ברווחיות, עד כדי גלישה לעבר פעילות הפסדית, כתוצאה מההתחזקות שער השקל מול המטבע האמריקאי. זה היה נושא הדיון ביום העיון אותו הינחה שמעון דנאי, נשיא סקול תל אביב.
- עמי פדרמן, נשיא התאחדות המלונות, גילה שהדולר נשחק השנה ב-9 אחוזים, ומאז שנת 2006 הירידה בערכו מסתכמת ב-24 אחוזים, שהם 6 אחוזים משווי הפדיון הכולל של המלונות ו-30 אחוזים מהרווח. העלאת מחירים בדולרים אמנם קיזזה מעט את השחיקה ברווחיות ל-25 אחוזים. אבל זה לא מספיק, במיוחד שתנאי הסחר והפעילות של מלונות בישראל אינם טובים עבור המלונות. "עם 6.7 אחוזים של החזר השקעה, לפני מימון, מיסים ופחת, לא כדאי להשקיע. לכן אין כלל בניה של מלונות חדשים. העסקאות לרכישת המלונות שנעשו בשנה האחרונה היו במחירים נמוכים מאלה הכרוכים בבניית מלונות חדשים. הרווחיות במלונאות צריכה לגדול ל-32 אחוזים, כמו באירופה, כדי שיגיעו השקעות חדשות," אמר. עם זאת, פדרמן לא אמר מפורשות שענף המלונאות צריך לעבור למחירים נקובים בשקלים. לדעתו, דרוש שינוי מהותי בהתייחסות של גורמי הממשל מרכזי ומקומי לענף המלונות. "הדולר הוא רק סימפטום, כמו הקוטג', שהוא לא הבעיה העיקרית," סיכם.
- גדעון שניר, סמנכ"ל משרד התיירות, לא רואה בשחיקה הנוכחית של הדולר תופעה יוצאת דופן. בעבר היו כבר שחיקות ניכרות והמשק שרד אותן. לדבריו, "כל התעשייה צריכה להפעיל לחץ על הממשלה כדי שתיצור כלים ומנגנונים שניתן יהיה להפעילם בתקופות מצוקה לתיירות, בדומה למנגנונים וקרנות שיש לתעשיינים וליצואנים. כדי שהתעשייה תשגשג צריך פתרון יציב ארוך טווח," הכריז שניר. בסיום דבריו הודה שהתשובה האמיתית למצוקה הנוכחית היא אכן שקליזציה.
- יוסי פתאל מנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות, הצהיר בנחישות ששקליזציה לא תפתור את בעיית הרווחיות. לדעתו, ההצעה לעבור לשקל אינה מבוססת ולא נחקרה דיה. ומדוע שקליזציה אינה פתרון? משום שהיום השוק הוא גלובלי ואין קשר בין רמת המחירים לסוג המטבע. בתחום הנסיעות זה יהיה בלתי מעשי לחייב את הלקוח להמיר מייד את המטבע כדי להגיע למחיר הנכון, אמר. בכל מקרה, לפי החוק, שער הדולר הרשמי הוא בעצם השער של אתמול ולכן גם נקיבת המחיר בשקלים לא תפתור את בעיית התשלום. יש תנודתיות ולא מעטים מנצלים זאת. גם סוכני הנסיעות. ויש להודות שתוך כדי ההמרה נוצר רווח שבין חצי אחוז לאחוז שלם. מכל מקום, איש אינו מונע מישהו מלנקוב המחיר בשקלים.
"זה שאנחנו יושבים פה בחדר ומצפים שיבוא מישהו מבחוץ ויגיד לנו איך להתנהג, מעיד על גישה תינוקית,"המשיך פתאל. "לצערי, משרד התיירות נוקט בעמדה של פרשן ומזמין אותנו להפעיל לחצים ולדבר עם האוצר. משרד התיירות, שאמור להיות הבית שלנו, אמור לייצג את העמדה שלנו בממשלה. שער הדולר ומה שקורה בתעשייה שלנו מתקרב להגדרה של איום קיומי על איתנות פיננסית של חלקים בתעשייה. יחד עם זאת, אם כבר לאמץ מטבע אחר, זה לא את השקל. אפשר לאמץ את האירו. ההשלכה של מהלך שקליזציה על רמת המחירים תהיה זניחה, אם בכלל, וצריך להודות על האמת - זה לא יפתור לנו את בעיית הרווחיות. לבעיה זו צריך למצוא פתרונות אחרים ולשכלל את השוק."
- אתי לוי, יו"ר איגוד מנהלי המלונות, הדגישה שהשחיקה בשער הדולר היא רק אחד המרכיבים שמקשים על התנהלות המלונות. לשחיקה זו יש להוסיף את עליית השכר והריבית ואת התייקרות מוצרים והשירותים, עד כדי פגיעה ביכולת הצמיחה. לדעת לוי יש להתארגן למאבק לקבלת תמיכה כדי להבטיח המשך הגידול בתיירות.
- רפי שדה , מנכ"ל רשת מלונות פתאל, הצהיר שברשת מעוניינים במעבר לשקל. "שחיקת הדולר עלתה לרשת פתאל 25 מיליון שקל, שהם 5 אחוזים מהמחזור," גילה שדה. האירו גם הוא אינו יציב. "רק השקל יציב וממשיך להתחזק, וזאת כש-90 אחוז מהוצאות המלונות הן בשקלים." בכל העולם המחירים במלונות נקובים במטבע המקומי, אז למה לא בישראל? שאל.
עם זאת, לדעתו של שדה השקליזציה אינה הפתרון המלא הדרוש למלונות, אבל זו יכולה להיות תחילת הפתרון. בהסכמים עם סוכנים ומארגנים, הנחתמים לרוב שנה מראש, אי אפשר להעלות מחירים בדולרים בשיעור כזה שיאפשר להתגונן בפני השחיקה והאינפלציה, "מה גם שהלקוחות של היום, לפני שהם מזמינים, משווים באינטרנט את המחירים שמציעים להם הסוכנים עם מחירי המלונות, ולעיתים קרובות מזמינים ישירות."
מה אם כן הפתרון? שדה מציע שקליזציה מלמטה: לא החלטה ענפית גורפת אלא שהגורמים הפעילים בשוק יעברו למחירים שקליים כל אחד בקצב שלו, ושהאחרים יצטרפו בהמשך. " אנחנו לא ספקולנטים, אנחנו רוצים להרוויח מעבודה."
- אבנר ("נרי) גורדון, מנהל סוויס, מסכים שאין פתרון ענפי לבעיית שער הדולר, אבל לדעתו הגיע הזמן "שהשקל ייצא מהארון", כהגדרתו. כלומר: "שיפרסמו בשקלים עם מחשבון השוואה למטבעות האחרים. כשתייר יוצא מהמלון כל התשלומים שלו הם בשקלים והוא אינו מתלונן".
גורדון אמר כי לכל חברת תעופה מגנוני גידור משלה, כך שאין בעיה מבחינתן לנקוב את מחירי הטיסות בשקלים. "גם היום, סוכני הנסיעות יכולים לפי בחירתם לשלם בדולרים או בשקלים, על פי השער המחייב. לעתים הם גם מרוויחים, כמו שקרה בחודש שעבר - כאשר התקרב יום התשלום התרחש פיחות בדולר בשיעור של שני אחוז, והרבה סוכנים נהנו מכך."
- נסים מלכי, סמנכ"ל הכספים של אל על, היה נחרץ וחד משמעי: מבחינתה של אל על, כמו גם חברות התעופה הישראליות האחרות, שקליזציה תהיה אסון. "מהלך כזה יכניס את החברות לסחרור, מאחר ורוב ההוצאות של חברות התעופה הישראליות הן במט"ח, בעיקר בדולר. הדלק לבדו מהווה 50 אחוזים מהעלויות במט"ח. אמנם כבר מזמן אנחנו נעזרים בגידור המטבע כדי להקטין סיכונים, אולם עלויות הגידור גם הן אינן מבוטלות. ואי אפשר להשוות את התעופה הישראלית למלונות, שם העלויות ברובן בשקלים. ומאחר וכל תעשיית התיירות היא שרשרת יצרנית אחת, הרי שפגיעה בחברות התעופה הישראליות תפגע בתיירות ובהמשך גם במלונות."
- אמנון בן דוד, מנהל התיירות הנכנסת באשת טורס, סיפר שמחזור מארגני התיירות הנכנסת היה 700 מיליון דולר עם 20 עד 25 אחוזים חשיפה לשקל (הסעות, מסעדות, דמי כניסה ועוד). 65 אחוזים מערך החבילה הם המלונות. המרווח של המארגן הוא כ-20 אחוזים. נקודת האיזון של המארגנים היא 3.3 עד 3.2 שקלים לדולר. מתחת לזה המארגנים מפסידים ולא יוכלו לתפקד.
בן דוד אמר שמארגנים לא מעטים הפכו בעל כורחם לסוחרי מטבעות ועסוקים חלק ניכר בזמנם בניחושים לגבי העיתוי האופטימלי של מכירת המט"ח שהתקבל אצלם, "ואם הענף יעבור לשקלים, כולם יצטרכו להפוך לסוחרי מטבע. לא נוכל למכור בשקלים. רוב העולם חושב, נושם, מוכר וקונה בדולרים. גם מצרים וירדן משווקות בדולרים, והן המתחרות שלנו. אז אם אנחנו לא רוצים לאבד את מעמדנו בשוק אסור לנו לנטוש את הדולר."
עם זאת, לבן דוד היו כמה הצעות מעשיות המבוססות על שני נתונים. הראשון - התרחבות מרשימה בתיירות האף-איי-טי, והשני - גידול ניכר במכירות ישירות באמצעות האינטרנט. על רקע שתי התפתחויות אלה, מציע בן דוד: (א) להעביר לשקלים את כל ההסכמים עם חברות האינטרנט, כמו אקספדיה, שממילא מפעילות מחשבוני המרת מטבע, (ב) לנקוב בשקלים את מחירי טיולי הרגולר, (ג) לקבוע בשקלים את ההסכמים עם מארגני הכנסים, ו(ד) לבדוק אפשרות לקבוע מחירים בשקלים עם מארגני טיסות השכר לאילת לעונת 2013.
עוד השתתפו בדיון מוני בר, יו"ר איגוד חברות השכרת הרכב, אילן כהנר, מנכ"ל חברות הסעה, ורו"ח ישי רבינוביץ, לשעבר מנכ"ל איגוד יבואני הרכב.
07/07/2011