עמי אתגר, מנכ"ל לשכת מארגני תיירות לישראל, מגיב על דבריו של עמי הירשטיין, מנכ"ל רשת מלונות דן, לפיהם אין מחסור בחדרי בתי מלון:
מאז אוקטובר אשתקד דואגים ראשי משרד התיירות להזהיר מפני מחסור של עשרות אלפי חדרי מלון באזורי הביקוש של ישראל. כחלק מהפתרון לבעיה הבטיח שר התיירות מענקים ליזמים שיבנו מלונות חדשים והצטרף לתוכנית שהגו ראשי התאחדות המלונות להרחבת תשתיות במלונות קיימים.
ישנם נושאים שבהם יש מקום לדעות שונות וישנם נושאים שהתשובות להן ניתנות על ידי מדע המתמטיקה. השאלה לגבי מחסור בחדרים היא שאלה מתמטית וקשורה ליעדים כמותיים ואיכותיים שאותם תעשיית התיירות וקברניטי המשק רוצים להשיג.
אם מדינת ישראל רוצה להגשים יעד של 5 מיליון תיירים בזמן הקרוב, היא חייבת לדאוג לתוספת של 20,000 חדרי בתי מלון. שאלת מספר החדרים החסרים הנה תוצאה מתמטית מהתשובות לשאלות הבאות:
- מספר התיירים המיועדים להיכנס לישראל על ציר הזמן (שנים 2011-2016).
- אורך השהות הממוצעת של התייר.
- מה חלקה של תיירות מבקרי היום (בתנועה יבשתית, תנועת קרוזים ותנועה אווירית).
- מה חלקה של תיירות הפנים ומה פוטנציאל הגידול שלה.
- מהם אחוזי תפוסה סבירים במלונות בהשוואה בינ"ל, ומהי נקודת איזון של רווח/ הפסד בהשוואה בינ"ל.
- התייחסות לעובדה שתיירות בכל העולם היא תעשיה שיש בה מרכיב משמעותי של עונתיות.
כל הגורמים שעוסקים בסוגיית מחסור בחדרים ובדקו את הנושא, ובכלל זה המלונאים, מגיעים לאותה מסקנה עם סטייה זו או אחרת של כ-10-15%: יעד של 5 מיליון תיירים מחייב תוספת של 18,000-20,000 חדרים, מתוכם תוספת של כ-8,000 חדרים בירושלים.
בנושא עסקה ועדה ציבורית בראשות מיכאל פדרמן, ועדה שהגישה לממשלה המלצות על דרכים להשגת יעד של 5 מיליון תיירים, עבודה של "רותם אסטרטגיות" שהוגשה לשר התיירות, עבודה של יוסי קליגר ועמי אתגר שהוגשה לרשות לפיתוח ירושלים, ועוד.
ללא תוספת חדרים, חלקה היחסי של תעשיית התיירות במשק יקטן, תיירות היום תגדל, ותשתיות התיירות של מדינת ישראל תהיינה חצר אחורית לתיירות-יום שתגיע ממדינות האזור.
אין חולק על האטרקטיביות של מדינת ישראל כיעד תיירותי, וכי התיירות היא משאב עם פוטנציאל לקידומה של הכלכלה הישראלית. עם זאת, המציאות מוכיחה שליזמים לא כדאי להשקיע על רקע חוסר יציבות בביקושים מסיבות גיאופוליטיות, חסמים אחרים המונעים הגדלת ביקוש, וחסמים בירוקרטיים הגורמים לקשיים בלוחות זמנים להשגת תוספת חדרים, הן על ידי בניית בתי מלון חדשים והן במסגרת הרחבת בתי מלון קיימים.
במצב זה, תפקידה של הממשלה וגופי שלטון אחרים להתגבר על כשל השוק ביצירת סל הטבות שיניע את המשקיעים הן בצד הקטנת הסיכון בעת ההשקעה, הן בצד הקטנת הסיכון בשלב של הפעלת המלון, והן במתן פתרונות להסרת חסמים בירוקרטיים, לזמינות מגרשים לבנייה ולמתן אישורי בנייה. בלי הנעת תהליכים אלה תישאר מדינת ישראל עם כ-22-24 מיליון לינות של תיירים, עם שינויים של כ-15% לכל צד בהרכב התמהיל בין לינות תיירים ללינות ישראלים.
משמעות סטגנציה זו הינה החמצה של פוטנציאל הגידול של תעשיית התיירות, תעשיה שהיא משאב טבעי של מדינת ישראל להגדלת תל"ג, לתוספת מקומות עבודה ולכל יתר התועלת שקברניטי תעשיית התיירות יודעים לציין בעיניים עצומות.
ראוי לציין שעד השגת יעד של תוספת חדרי בתי מלון כאשר מתקיימת תנופה בביקושים, מחירי בתי מלון עולים, בתי מלון נוקטים שיטות של ניהול תשואה (דבר הנכון מהזווית של המלון / הרשת הבודדת ) ומתקיים מצב בו התחרות קטנה, ההכרח להתייעלות קטן, וההיצע אינו מאפשר לתת מענה לביקושים קיימים ולפוטנציאל ביקושים חדש.
לאה גולדברג כתבה את השיר "למי שלא מאמין". כן, למי שלא מאמין שמדינת ישראל יכולה להגיע ליעד של 5 מיליון תיירים בשנה בעתיד הקרוב, ועוד מיליוני תיירים נוספים לשנה בעתיד, יש הצדקה לטעון שלא חסרים חדרי בתי מלון.
לדעת לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל, חובתה של הממשלה ושל גופי שלטון נוספים לפתח את תעשיית התיירות ולהניע בקצב מהיר תהליכים לבניית בתי מלון חדשים ולתוספת חדרים במלונות קיימים הדרושים להשגת יעד של 5 מיליון תיירים בעתיד הקרוב.
סטס מיסז'ניקוב, שר התיירות, וצוות משרדו פועלים בדרך זו, ראשי רשויות מקומיות פועלים בדרך זו, ואנו מאחלים להם וליזמים שיוסיפו חדרי בתי מלון. בהצלחה. ובצד האיחולים, תזכורת לשיח הציבורי בנושא האם יש מחסור בחדרי בתי מלון - לא לשכוח את מדע המתמטיקה ואת היעדים התיירותיים שרוצים להשיג.
07/07/2011