שירות חדשות תיירות

התאחדות המלונות בישראל נענתה לאתגר, שהציב שר התיירות: להגדיל את מספר חדרי המלון בארץ לאור הצמיחה בתיירות, ומציגה תכנית מעשית חדשה להרחבה ולתוספת חדרי מלון, שבבסיסה ההכרה כי בפועל נרשמות בישראל התחלות תכנון ובנייה מעטות.

ההתאחדות בחנה בחודשים האחרונים את הסיבות למצב זה על מנת להוביל לשינוי ומצאה כי:

1. רווחיות המלונות אינה מצדיקה השקעה. כלומר: חוסר כדאיות כלכלית למשקיעים

2. השקעה במלונאות היא ברמת סיכון גבוהה (מסיבות ביטחוניות / פוליטיות)

3. מחירי הקרקע בישראל גבוהים וכן ניכר מחסור בקרקעות ייעודיות זמינות.

ראשית למספרים. לפי נתוני הלמ"ס יש בישראל: כ-47,400 חדרי מלון. בשנת 2,000 היו בארץ 45,700 חדרים, כלומר: במשך עשור נוספו רק כ-1,700 חדרי מלון למצבת החדרים.

מס' לינות התיירים במלונות הרשומים ב-2010 היה 9.93 מיליון. התפוסה במלונות הייתה 66%.

דו"ח של בנק ישראל קבע לאחרונה כי בניגוד אלינו, הרי שבמרבית המדינות המתפתחות, ובמיוחד באגן הים התיכון, גדלה באחוזים ניכרים מצבת החדרים לנוכח העלייה המתמשכת בתנועת התיירות בעולם. הדו"ח קבע כי בהתחשב בתרחישים לגבי המצב הביטחוני ובמשתני הכלכלה, יהיה צורך ב-6,000 עד 9,000 חדרים נוספים בארץ ב-5 השנים הקרובות.

לדברי עמי פדרמן, נשיא התאחדות המלונות בישראל: "החסם העיקרי שעומד בפני משקיעים, שרוצים להשקיע במלונאות הוא: כדאיות כלכלית נמוכה ורמת סיכון גבוהה. משקיע במלונאות, שבוחן את הביצועים בענף מתאכזב, ולרוב יעדיף להשקיע את הונו בענפים אחרים רווחיים יותר, או בהקמת מלונות בחו"ל. לראייה, בשנתיים האחרונות החליפו מלונות רבים בעלים. כלל העסקאות משקפות מחירים נמוכים משמעותית מעלויות ההקמה של מלונות אלו. בנוסף, העבירו משקיעים / מלונאים ישראלים רבים את עיקר פעילותם לחו"ל. מאז 2005 אנו עדים לשיפור מתמשך בביקושי התיירות לישראל ואנו צופים המשך מגמה זו. אנו קרבים לנקודת המיצוי של ההיצע המלונאי הקיים. במצב זה לא נוכל לנצל את פוטנציאל הביקוש של התיירים, המדינה תאבד הכנסות וגם מקומות תעסוקה פוטנציאליים. המדינה תפסיד. כדי למשוך משקיעים לענף - עלינו ליצור סביבה עסקית כדאית ואוהדת ולהתרכז בדרכים להגדלת הרווחיות בענף המלונאות בכלל. רק כך יגיעו עוד משקיעים ויבקשו להקים מלונות חדשים".

מנתוני המחלקה הכלכלית בהתאחדות המלונות עולה כי למרות ש-2010, היתה שנה מצוינת בתיירות, הרווח התפעולי הנקי הממוצע Ebitda במלונות הגיע ל-22% בלבד (רווח לפני הוצאות מס, ריבית ופחת), והיא יצרה החזר בגובה 6.5% על ההשקעה לפני הוצאות מימון ופחת.

עוד נמצא כי על מנת להגיע להחזר השקעה של 10% (המכסה גם את הריבית והפחת), יש צורך ב-Ebitda של לפחות 33% לשנה, שמשמעותו: גידול של 50% ברווחיות. ההפרש נובע בעיקר מתקני כוח אדם ייחודיים בישראל ומשיעורי ארנונה גבוהים מכל מקום אחר בעולם.

לדברי פדרמן, "המלונאים מתמודדים בפועל עם עיוותים כלכליים רבים, למשל: רגולציה מיותרת, חקיקה לא מתאימה (כמו: מגבלת עבודה בסופי שבוע ושעות נוספות, הגבלת שעות העבודה לנוער, עודף תקנים מיותרים של עובדים במלונות), מיסוי כבד, היעדר שוויון בחוק לעידוד השקעות הון ביחס לתעשייה וכמובן גם עודף ביורוקרטיה מתישה, הגוזלת מהמלונות זמן ומשאבי ניהול כבדים. כל זה מרתיע משקיעים חדשים מלהשקיע במלונאות".

בבדיקות שערכה ההתאחדות לאחרונה, נמצא כי מצבת כוח האדם העובדת במלונות גבוהה בכ-15% - 10% ביחס למדינות אירופאיות, כגון: גרמניה ואוסטריה. במלון בן 200 חדר, כדוגמה, נדרשים בארץ עוד 20 עובדים יותר מאשר במלונות המקבילים באירופה לשם אבטחה, שמירה על הכשרות ותקנים עודפים נוספים. בדיקה אחרת נערכה להשוואת תעריפי הארנונה העלתה כי התעריפים בישראל יקרים במיוחד ומגיעים במלונות מסוימים אף ל-5% מהמחזור הכספי, פי 4 מהמקובל במערב אירופה. בפועל תעריפי הארנונה מקטינים את רווחיות המלונות.

נשיאות התאחדות המלונות בדקה ומצאה שגם אם יחול שינוי מהותי בסביבה הכלכלית, הרי שבנייה של מלונות חדשים תיתן פתרון רק בעוד 8 שנים ומעלה (זמן מוערך לתכנון ובניית מלונות חדשים), ובינתיים, מצבת חדרי המלון הקיימת תהווה חסם מפני המשך הצמיחה בתיירות.

על סמך מסקנות אלה, הוצגה היום תכנית מעשית להגדלת מספר חדרי המלון, שבבסיסה הרחבת המלונות הקיימים על התשתית הקיימת באזורי הביקוש.

עמי פדרמן הוסיף: "כאמור, מעל 350 מלונות פעילים בארץ ובהם מעל 47,000 חדרי מלון. היזמים כבר השקיעו הון בהקמתם ומשקיעים הון בהפעלתם. התשתית כבר קיימת: כח האדם ומערכי התפעול והשיווק. תוספת חדרים במלונות הקיימים באזורי הביקוש תוכל לשפר באופן ניכר את רמת הרווחיות שלהם, תוך מענה מהיר למצבת החדרים. זה טוב למדינה וטוב למשקיעים. זה אפילו חיובי מבחינה סביבתית. מדובר בפתרון 'ירוק' יותר מאשר בנייה חדשה. בתקציבי המענקים הקיימים במשרד התיירות ניתן לבנות פי 2 יותר חדרי מלון חדשים באמצעות הרחבת המלונות הקיימים מאשר בבנייה חדשה. אנו מציגים תרחיש של הרחבה ושדרוג המלונות הקיימים בשני שלבים: בשלב א' - תוספת של 2,000 חדרים ב-3 השנים הראשונות , ובשלב ב' - תוספת של 3,000 חדרים בשנתיים שלאחר מכן. סך הכול: 5,000 חדרים נוספים ב-5 שנים. מדינת ישראל תוכל לקלוט כך מידי שנה עוד 410,000 תיירים, בתעשיית התיירות יועסקו עוד 12,500 עובדים, והמשק ירוויח עוד 28 מיליארד שקלים לתמ"ג בעשור".

פדרמן ציין כי "ערכנו בדיקה מדגמית בירושלים, לגביה נטען כבר היום כי בתקופות השיא חסרים בה חדרי מלון לתיירים, וגילינו כי ניתן לבנות בירושלים עוד כ-3,000 חדרים בשיטה זאת של הרחבת המלונות הקיימים. כעת אנו מצפים ממשרדי התיירות והאוצר להתגייס למשימה הלאומית ולהכריז על התכנית להרחבת המלונות הקיימים ולשדרוג המוצר - כתכנית המועדפת ולגבש לה סל תמריצים והטבות אטרקטיביות".

17/05/2011