מאת גיורא נוימן

מארגנת התיירות הוותיקה רימון חושפת בימים אלה את המחלקה החדשה לנופשונים לצעירים אותה פתחה בקיץ הקודם, תחת המותג "פליי קלאב מיוזיק". את המחלקה מנהל אייל בן-צבי, מומחה לשוק הצעירים והמתבגרים, שחבר לרימון אחרי שעסק בתחום זה במסגרת איסתא.

"מניסיון של הרבה שנים ומהיכרות קרובה עם השוק, הגעתי למסקנה שיש פוטנציאל כלכלי רציני לחברת תיירות שתעסוק רק בתחום הצעירים," אומר בן-צבי בשיחה עם חדשות תיירות, "וזאת בתנאי שהיא יודעת לזהות את הצרכים שלהם ולתת להם מענה נכון - לא סתם לתפוס הזדמנות עונתית אלא לפעול לפי תפיסה שמתייחסת בדיוק לצורכי פלח זה. עם הרעיון הזה באתי ליקי בן מנחם מרימון והצעתי לו לעשות בתחום הנופש לצעירים את מה שהצליחה סקי-דיל לעשות בתחום הסקי. יקי התלהב, וכך התחלנו לעבוד ביחד."

לבן-צבי ביקורת נוקבת על המוצרים שהיו מוכרים עד כה בתחום זה. "מה שמסתתר הרבה פעמים מאחורי סיסמאות כמו 'חופשות לצעירים' או 'דילים לצעירים' הן חבילות זולות במיוחד המתבססת על מלון נחות של שני כוכבים. הלקוח מרגיש עצמו מרומה, מפתח מרירות ומבטא כעסים. מכך נולדה התפיסה שוונדליזם ונוער הן מילים נרדפות. אבל הוונדליזם לא טבוע באופיו של האדם הצעיר אלא הוא התגובה שלו למוצר לקוי או למוצר לא מעניין. חשוב לשים לב שהדבר גם תלוי במתבונן: כאשר קבוצה של 15 צעירים תעשה שמח במלון ברודוס, האורחים הקשישים בחדרים הסמוכים יכולים להתלונן, שלא בצדק, על התפרעות."

- בקיצור, יש לך משנה סדורה מה לא מתאים לצעירים. אבל מה כן מתאים להם?

בן-צבי: "פיתחתי יחד שותפים, מלונאים ביעדי תיירות בים התיכון, קונספט חדש שאומר לצעירים בערך כך: אנחנו ניתן לכם כל מה שיכול להפוך את החופשה לגן עדן. במלון פליי קאלב מיוזיק תפגשו רק אורחים בגיל שלכם, ליהנות לצלילי מוסיקת דיסקו ולהרגיש קלאברים, לאכול מתי שאתם רעבים ורק לעשות חיים."

בן-צבי מביא לדוגמה מלון בבורגאס, שעבר לאחרונה הסבה לקונספט החדש. היתרון המיוחד של המלון בן 250 החדרים הוא שאין בו אגף דירות, כך שאיש לא יכול להתלונן על הרעש. בחצר המלון, סביב הבריכה, הושקעו 50 אלף דולר בהקמת מתחם בידור, כולל תאורה מתאימה ודי-ג'יי, וכן בארים פרטיים. "ההשקעה בחצר היתה ביד רחב, כך שכל מי שנכנס יגיד מייד 'ואו, איזה טראסקים!'," אומר בן-צבי. המלון מרושת באינטרנט חופשי ומוצבים בו מחשבים הפועלים בחינם, גם בעברית, יש בו wii, פלייסטיישן, סנוקר, פינג-פונג.

החצר יכולה להחיל עד 1,000 איש, והכניסה אליה ולמתקני המלון היא חופשית גם לאורחי מלונות אחרים, כדי למשוך את הצעירים פנימה. ההכנסות הגדולות הן מהברים בחצר.

ומה שלא פחות חשוב הוא סידורי המזון והמשקאות. מספר בן-צבי: "ברור ששיטת בד אנד ברקפסט לא מתאימה לקהל הצעיר, גם לא הף-בורד, כי זה מחייב את הצעירים ללוח הזמנים של המסעדות ומונע מהם לישון מתי שנוח להם. לכן בפליי קלאב הם מקבלים קופון יומי שבו אפשר לאכול מסביב לשעון, או בשפה שלנו: 'ארוחת בוקר מתי שמתחשק לך'. בנוסף בנינו תפריט מותאם הכולל פיצה וקולה, ספגטי בולונז, המבורגר וצ'יפס, סלט ושתיה, כשכל אורח זכאי לחמישה פריטים מתוך התפריט, לפי בחירתו."

בנוסף לבורגאס, מציעה פליי קלאב מלון בכרתים ומלון באיביזה הפועלים בקונספט דומה.

מחלקת פליי קלאב החלה לפעול ברימון כבר בקיץ הקודם, אולם החברה קידמה את המוצרים המקוריים רק בקרב הצרכנים הסופיים: בפייסבוק, בבתי הספר ובמקומות מפגש של בני נוער. "כך הצלחנו לבנות את הביקוש הראשוני, הוצאנו בשקט כאלף נוסעים ובנינו את המותג אצל קהל היעד," מספר בן-צבי. "עכשיו, אחרי שבנינו את הביקוש מלמטה, מצד הקהל, מגיע תורם של סוכני הנסיעות לספק את הביקוש שיגיע למשרדים. גם הסוכנים וגם ההורים, שהם המממנים בדרך כלל את הנופש, מכירים את המוניטין המצויין של רימון ויודעים שהוא ערובה לקו מוצרים איכותי, בניגוד לשם הרע שדבק בטיולי הצעירים."

08/05/2011