מאת אוריאל ישיב
לירושלים יש כוח, בכך אין ספק. וכאשר כמה גורמים חוברים יחדיו הם כנראה יכולים להרים כל פרויקט. ייזום ומימוש רעיון של ועידה בינלאומית ראשונה לתיירות בירושלים, במטרה להעלות את נושא התיירות לדיון ברמה בינלאומית, לקיים רישות (networking) בין גורמי תיירות ולהעצים את היוקרה של העיר וראשיה, הוא דוגמה מצוינת לכך.
הרשות לפיתוח ירושלים, העירייה ומרכז הכנסים בנייני האומה שכנעו את משרד ראש הממשלה ומשרד התיירות לתמוך בוועידה שכמותה מתקיימות עשרות במקומות שונים בעולם וגם בארץ. הם גם גייסו שותפים עסקיים שתרמו לארגון הוועידה, כמו אל על, משרד התמ"ת, התאחדות המלונות, לשכת מארגני תיירות, העיתון כלכליסט, ערוץ הטיולים ועוד. הוזמנו להשתתף כמה עשרות מומחים מחו"ל ומהארץ.
בערב הפתיחה השתתף גם ראש הממשלה ונשא דברים בשבח ובחשיבות התיירות. שר התיירות, ראש העיר, יו"ר הרשות לפיתוח ירושלים, נשיא התאחדות המלונות ועוד שלושה אורחים מחו"ל בירכו אף הם. הבשורות והשיח הענייני נשמרו לשני ימי הדיונים הבאים, במושבים שהוקדשו לנושאים הבאים: תיירות כמנוף לצמיחה כלכלית; תרבות כמקדמת תיירות; מיתוג ערים; המדיה ככלי שיווק לקידום תיירות; השפעת הטכנולוגיה על תעשיית התיירות; התמודדות עם שינויים פוליטיים אזוריים; חדשות בעיצוב בתי מלון.
לשר התיירות סטס מיסז'ניקוב שפתח את המושב הראשון, היו כמה גילויים חשובים. הוא סיפר שמשרד התיירות סיכם עם האוצר על רפורמה בתחום ההשקעות במלונות: המענקים ליזמים שיקימו מלונות חדשים בירושלים יועלו משיעור של 20 אחוזים ל-28 אחוזים; מפת העדיפויות התיירותיות תורחב ותכלול מעתה גם את אילת, הגליל התחתון ועמק בית שאן, וזאת בנוסף לגליל העליון והנגב, שבהם שיעור המענק הוא 20 אחוז; יינתנו מענקים ליזמים גם בתחום האטרקציות התיירותיות, בשיעור של 10 אחוזים; עשרות מיליוני שקלים יוקצו לקרן שיפוץ ושדרוג מלונות; בסך הכל יש למשרד התיירות הרשאה למענקים בסכום של 300 מיליון שקלים.
גם לשרים מותר לחלום, וחלומו ל השר מיסז'ניקוב, כך גילה בהרצאתו, הוא להעביר ממינהל מקרקעי ישראל למשרד התיירות את נושא שיווק הקרקעות לבנייה מלונאית.
בהמשך השתתפו כמה דוברים, מומחים בתחומים שונים:
- עו"ד יהודה רווה הזהיר שאם יהיה שקט, ואם יגיעו כל המיליונים שרוצים לבקר במקומות הקדושים - לא תהיה מספיק קרקע לקלוט אותם.
- אלי כהן, מנהל מטה בבנק הפועלים ועד ראשית השנה סמנכ"ל אל על, הצהיר שתוך ארבע שנים יש להוסיף 10,000 חדרי מלון, ולדעתו זה בר השגה על ידי שיתוף פעולה עם גופים בינלאומיים ומותגים. לדעתו ישראל זקוקה לנמל תעופה בינלאומי נוסף, שיש להקימו בנגב. נמל כזה יגרום להוזלת תעריפי טיסות גם בזכות נוסעים במעבר שמספרם, הוא צופה, יגיע למיליון.
- ד"ר זולטן סומוגי, ראש אגף קשרי מדינות של ארגון התיירות העולמי (WTO), דיבר על תרומת התיירות לשוק העבודה ולכלכלה. בסך הכל עובדים בתעשייה זו בכל העולם 75 מיליון בני אדם. ההוצאה על תיירות מסתכמת ב-3 מיליארד דולר ביום, וזאת בזכות 935 מיליון תיירים שטיילו בשנת 2010. האזורים הכי מתפתחים והכי מבטיחים הם אסיה והפסיפיק והמזרח התיכון, עם שיעורי גידול של 14 ו-13 אחוזים בהתאמה. ההערכות בארגון הן שבשנת 2020 יירשמו בעולם 1.6 מיליארד כניסות תיירים.
בתשובה לשאלה של עמי אתגר, מנכ"ל לשכת מארגני תיירות, האם העובדה שרשתות ידועות וחשובות מדירות רגליהן מישראל משפיעה לרעה על התיירות הנכנסת, ענה סומוגי שרוב התיירים בעולם מתאכסנים במלונות הקטנים והבינוניים. לדבריו, הרשתות של המלונות הקטנים הן גמישות יותר לשינויים ולאתגרים. מאידך, הרשתות הגדולות יוצרות בעצמן תנועה בזכות מערכות ההזמנות והשיווק שלהן.
לזה הוסיף המנחה, דויד אפלפילד, נציג הפייננשל טיימס באירופה, שאם ישראל תספר את הסיפור שלה כל הזמן, המדיה תמשיך זאת ואחריה יבואו המשקיעים החשובים.
- מנהל אליטליה בישראל, בנדטו מנקרוני פויאני, התייחס בעיקר לטכנולוגיה ולאינטרנט בשירות התעופה והתיירות, אף כי ציין בהבלטה את מקומם המרכזי של סוכני הנסיעות.
חבילות עם מוזיאון
הפאנל המעניין ביותר בוועידת ירושלים לתיירות היה זה של חמשת מנכ"לי מוזיאונים, אולי החשובים בעולם. ג'ורג' סניידר, מנכ"ל מוזיאון ישראל, הינחה דיון עם תום קמפבל מהמטרופוליטן בניו יורק, מיכאיל פיוטרובסקי מההרמיטאג' בסנט פטרסבורג, ג'יימס קונו מהמכון לאמנות של שיקגו ואקסל רוגר ממוזיאון ואן גוך באמסטרדם.
לא רק שיכולת הביטוי שלהם היתה מרשימה והסקירות שנתנו היו מקיפות וממצות, הן היו גם מאלפות.
כולם הציגו בקצרה את המוזיאונים שלהם והתמקדו במה שהם עושים כדי להגדיל את מספר המבקרים. כולם דיברו על קשר הדוק עם הקהילה מסביבם, עם גורמי התיירות הציבוריים, מארגני תיירות, סוכני נסיעות וקונסיירז'ים בבתי המלון. המטרופוליטן, למשל, שמשתתף בשישה עד שמונה ירידי תיירות, כולל בסין, מתאם חבילות תיור עם מארגני תיירות ואפילו עורך אחת בשנה קבלת פנים לקונסיירז'ים של ניו יורק. הממצא החשוב, אם כי לא חדש למי שמעורה בעסקי תיירות, הוא שכמחצית מכל המבקרים מחוץ לעיר שבה פועל המוזיאון, הן מאותה ארץ והן מחו"ל, מצהירים שאחת ממטרות בואם לעיר היא ביקור במוזיאון. לעתים, בעיקר כאשר יש תערוכות מיוחדות, זו אף המטרה הראשונה.
אתר אינטרנט מושקע וידידותי, חומר מודפס (המטרופוליטן מפיץ חצי מיליון חוברות בשנה למרות העובדה שיש לו 50 מיליון גולשים בשנה) והדרכה בשפות שונות (במכשירי האודיו האישיים) - כל אלה הם תנאים הכרחיים. וגם פרסום מודעות, בעיקר על התצוגות הקבע שהן משמעותיות עבור תיירים מחו"ל. במוזיאונים אחדים שוקלים כעת להתאים הדרכה לכל קהל מבקרים: "הרקע והעניין של תייר צרפתי לא דומים לאלה של תייר סיני או ברזילאי," אמר אחד המנהלים והאחרים הינהנו בהסכמה.
בהרמיטאז', שבשנת 2014 יציין 250 שנים לקיומו, חושבים כעת איך להביא את התיירים לימי ביקור נוספים באותה שהות, ומכינים הצעות לביקור כללי של יום אחד וביקור נוסף שיוקדש לסיור במחסנים בהם שמורים אוצרות בלומים של יצירות שאינן מוצגות באולמות. עבור הצעירים מוסיפים כעת גלריה לאמנות עכשווית. בנוסף, מארגנים חמישה פסטיבלים מוסיקליים הכוללים ביקור במוזיאון, וזאת עם הפנים לאנשי עסקים השוהים בעיר.
אגב, לישראל המליץ מנכ"ל ההרמיטאז' לעודד צליינים רוסיים לבקר במוזיאון ישראל כהשלמה טבעית לביקורם במקומות הקדושים.
הם לא בזבזו זמן לדבר על התרומה הכלכלית לערי המוזיאונים, זה ברור מאליו. לעומת זאת הדגישו את הצורך לחנך את תושבי ערים אלה להתייחס טוב יותר לתיירים ("אני לא מבין מדוע תושבי אמסטרדם עוינים את התיירים, וזאת למרות שאמסטרדם נהנית מאוד מהיותה עיר תיירות מבוקשת," אמר אקסל רוגר).
12/04/2011