מאת גיורא נוימן

כל חברי הנהלת לשכת מארגני תיירות לישראל תומכים במועמדותו של שמואל מרום לקדנציה נוספת כיו"ר הלשכה. כך עולה מדיונים שהתקיימו בשבועיים האחרונים. חברי ההנהלה סבורים כי לאור ניסיונו הרב, במשך עשר שנים כיו"ר, הוא האדם המתאים להמשיך בתפקיד. גם לא ידוע על חבר לשכה אחר שמבקש לעצמו את התפקיד.

אולם בדרך לבחירתו מחדש של מרום, באסיפה הכללית הצפויה להתקיים בחודש מאי, התעוררה בעיה תקנונית: מרום מייצג בלשכה את חברת דיזנהאוז יוניתורס שבה הוא מחזיק ב-30% מהמניות. בשנה האחרונה התגלע סכסוך עסקי בינו לבין בעלת השליטה בחברה, קבוצת אי-די-בי תיירות, ועל רקע זה נראה כי החברה תשלול ממנו את המנדט ותחליף אותו בנציג אחר.

לבקשת חברי הנהלה הרוצים להיערך להתפתחות כזו ולאפשר את מועמדותו של מרום לקדנציה נוספת, הכין מנכ"ל הלשכה, עמי אתגר, הצעה לשינוי בתקנון העמותה. על פי ההצעה, הזכות לבחור ולהיבחר תוענק לא רק לנציגי חברים מוסדיים אלא גם ליחידים במעמד של חבר כבוד בלשכה, אנשי תיירות מוכחים בעלי ניסיון של 20 שנה בתיירות נכנסת.

ההצעה גובשה בהתייעצות עם משרד עורכי דין חיצוני, אופיר כץ ושות', שהוא בין המובילים בארץ בדיני עמותות. בדיון המקדמי בהנהלה לפני שבועיים נכחו חלק מחברי ההנהלה ויו"ר ועדת הביקורת. מנכ"ל הלשכה הבהיר את ההליך ואת השלבים הדרושים לשינוי התקנון. בשלב זה שמואל מרום עזב את הישיבה, כי לאפשר דיון ענייני וחופשי.

כל הנוכחים בדיון הביעו את דעתם ששמואל מרום הוא הבחירה הנכונה. באשר לשינוי התקנון, חבר אחד הסתייג וביקש למצוא פתרון שונה: למשל, למנות את מרום כנציג של חברה אחרת בלשכה. מאוחר יותר, גם חברי הנהלה שלא נכחו בדיון הביעו תמיכה בשמואל מרום.

ביום שני הקרוב עומדים חברי ההנהלה להתכנס שוב כדי לדון בשינוי המוצע ולאשר אותו כהצעת ההנהלה לאסיפה כללית מיוחדת, שהיא המוסמכת לבצע שינויים בתקנון.

בעוד שבתוך הלשכה קיימת הסכמה רחבה בעניין זה, הופתעו חברי ההנהלה ממסע פרסומים נגד מרום ואתגר שהציגו את המהלך כ"ניסיון מחטף".

"אני מצר על מי שמפרסם דברים כאלה ומצר על שולחיו שירדו לרמה נמוכה שכזאת," אומר שמואל מרום, "ורוצה להאמין שהם עוד יצטערו על כך. זהו מסע הכפשות מכוער שמונע משיקולים זרים ולא ענייניים. לא רק שזו התערבות בוטה בענייני הלשכה ופגיעה בשמה הטוב, זו גם פגיעה אישית חמורה בעמי אתגר, שמנהל את הלשכה בצורה הכי הגונה, ישרה וקפדנית. זו גם ופגיעה אישית בי, בצורה לא הגונה, לא נכונה ושחוצה את כל הקווים האדומים. כמובן שאני שומר לעצמי את הזכות להגיב באופן שאמצע לנכון."

לגופו של עניין אומר מרום: "מעמדה של הלשכה מעולם לא היה כה איתן כמו היום. הלשכה היא גורם חשוב ומרכזי בתעשיית התיירות לישראל ולעמדתה יש משקל רב ביוןת, אם זה במשור העסקי או במישור הרגולטורי, ואם זה בקשר עם משרדי התיירות, האוצר ויתר משרדי הממשלה," אומר מרום. "בימים אלה מה שעומד לנגד עינינו, יחד עם גורמים אחרים בתעשיית התיירות, הוא איך לייצר ולהביא לישראל חמישה מיליון תיירים - גידול של 45% ממספר התיירים שהגיעו ב-2010! - ולשכנע את משרד התיירות והאוצר להשקיע ולפתח את התשתיות הקיימות ולהקים בתי מלון נוספים בהליך מזורז, ולהיערך בהתאם לקראת גידול משמעותי ודרמטי שכזה."

באשר לקדנציה הבאה אומר מרום: "אם האסיפה תפנה אליי להמשיך כיו"ר, אקח על עצמי את המשימה כפי שעשיתי בשנים האחרונות, בנאמנות ובהתנדבות, כי טובת תעשיית התיירות עומדת לנגד עיניי."

עמי אתגר, מנכ"ל הלשכה, מסביר כי ההצעה לשינוי בתקנון מניחה שזכותם של חברי הלשכה לשמור על האינטרסים שלהם גם באמצעות שינוי בתקנון, וכי ראוי לאפשר לחברים לבחור למוסדות הלשכה אנשים שיש להם ניסיון של 20 שנה בתיירות נכנסת. "בדיון מקדמי שבו הוצגה ההצעה, כל חברי ההנהלה שהיו בדיון, יחד עם מבקר העמותה, העריכו ששמואל מרום הוא המועמד המועדף לכהן כיו"ר הנהלה לקדנציה נוספת," אומר אתגר. "אחד מחברי ההנהלה סבר שהדרך לאפשר לשמואל מרום מועמדות לקדנציה נוספת אינה באמצעות שינוי בתקנון וכי יש למצוא דרכים אחרות. לפני תחילת הדיון עזב שמואל מרום את הישיבה כדי לאפשר דיון חופשי וענייני שלא בנוכחותו.

"אנחנו פועלים באופן מסודר," ממשיך אתגר, "לא ממדרים שום גורם ומקפידים על כל ההליכים, כך שדבר לא יכול להיעשות בדרך של מחטף או ללא מעורבות היועצת המשפטית הקבועה של הלשכה. כדי להבטיח תקינות ציבורית בהצעה לשינוי התקנון, פניתי על דעתי בלבד למשרד עו"ד אופיר כץ ושותפיו, שהינו אחד המשרדים המובילים בארץ בנושא עמותות ציבוריות. מעורבות של משרד כזה מבטיחה שההצעה עומדת בסטנדרטים הנהוגים בעמותות ציבוריות, הן בהתייחסות לתהליכים לשינוי התקנון והן בהתייחסות לתוכן השינוי. בכל מקרה, ההצעה לשינוי התקנון מחייבת הצבעה באסיפה כללית ואישור של רשם העמותות."

על התכונות הנדרשות ממועמד ליו"ר הלשכה, אומר אתגר, כי הוא צריך להיות אדם בעל משקל בתעשיית התיירות, שיש לו היכרות עם תעשיה זו, מעמד בקרב החברים בעמותה, ומעמד והיכרות עם הקולגות בתעשיית התיירות: מלונאים, מורי דרך, חברות תעופה, גורמי שלטון ועוד. לתפקיד זה צריך ניסיון ציבורי, מנהיגות, כושר התבטאות וכריזמה.

אבל תכונה לא פחות חשובה היא זמינות. חברי ההנהלה, למשל, נקראים להשתתף ב-20 עד 25 ישיבות בשנה, אומר אתגר, אך מצליחים להגיע רק ל-60% עד 70% מהישיבות, בגלל העומס בעבודה, נסיעות לחו"ל וחוסר זמן. ליו"ר הלשכה אין פריבילגיה כזו ועליו להשתתף בכל ישיבות ההנהלה ובנוסף לכך ובמפגשים עם גורמי חוץ, רשויות, פעולות לובי וכו' - בסך הכל כ-50 מפגשים בשנה שבהם הרבה מעורבות באמצעות שיחות טלפוניות.

"במשך תקופה ארוכה," אומר אתגר, "חברי הלשכה התברכו בשני יו"רים שהיו זמינים, נרתמו לעבודה ציבורית במסירות ללא גבול, פעלו בהרמוניה עם כל ההנהלות שנבחרו ועם חברי הלשכה והביאו הישגים רבים לחברי הלשכה ולתעשיית התיירות: אבי פרידמן, שכיהן כ-14 שנה כיו"ר, ושמואל מרום, המכהן 10 שנים כיו"ר. בכל הבחירות יושבי הראש נבחרו פה אחד וללא מועמדות נגדית."

05/03/2011