מאת גיורא נוימן
בימים שבהם נפתחת ההתמודדות על תפקיד נשיא התאחדות המלונות, יושב אבי אלה, מנכ"ל רשת מלונות קיסר, במשרדו במלון באילת ומביט על המירוץ מן הצד. ארבע פעמים נבחר לתפקיד והיה נשיא המלונאים שבע וחצי שנים רצופות, עד שפרש בקיץ 2006 לטובת אלי גונן, הנשיא הנוכחי. "זהו תפקיד מעניין ומאתגר," הוא אומר, "כל יום אתה לומד משהו חדש, והעיקר בו הוא היכולת לראות את טובת הכלל ולא רק את האינטרס הפרטי."
לקראת ועידת המלונאים שתתקיים בחודש הבא ביקש חדשות תיירות לשמוע מפיו על מצב הענף בימים אלה.
- על פי הנתונים של ההתאחדות המלונות עוברת עליכם תקופה טובה במיוחד.
השנה אנחנו עדים להתפתחויות טובות מאוד בכל מה שקשור בתיירות הנכנסת, ואני מקווה שכך זה יימשך. זה נובע לדעתי משלוש סיבות. הראשונה והעיקרית היא מצב גיאו פוליטי תומך תיירות - אווירה של דיבורים במקום מתיחות, פחות טרור, פחות פיגועים ויותר ביטחון אישי לתייר.
תוסיף לכך את ההצלחה של שרי התיירות מישראל ביתנו, כנראה בגלל מעמדה הפוליטי של מפלגתם, להשיג יותר תקציבי שיווק ולפתוח את ישראל לשוק הרוסי. אני לא יודע כמה שרי תיירות ממפלגות אחרות היו מצליחים כך לקרב אותנו לשוק הרוסי.
המרכיב השלישי הוא שמיים פתוחים יותר מבעבר והיכולת להגדיל את מספר הטיסות. בתחום הזה הפעלנו שדולה מתמשכת בזמן שהייתי נשיא ההתאחדות, כך שעם כל הצניעות גם לי יש חלק בהצלחה. אם נדע להתנהל נכון, הענף יוכל להמשיך לצמוח.
- מי זה "אנחנו"? מי צריך להתנהל נכון?
הממשלה. אי אפשר לנהל תיירות נכנסת בלי ממשלה. הממשלה אחראית להחלטות על ויזות, למדיניות תעופה, לאווירה הגיאו פוליטית. וכל זה לא בידיים שלנו.
- בתקופות של שפל המלונאים מסתמכים על תיירות פנים. האם אתם לא שוכחים את הישראלים בתקופות של שגשוג?
כבר הרבה שנים שתיירות הפנים תופסת נתח נכבד באילת, בטבריה ובים המלח, ובאחרונה במידה מסויימת גם בתל אביב ובירושלים, והיא ממשיכה להיות מרכיב מרכזי בתפוסה. התייר הישראלי הוא לא ברירת מחדל אלא אורח מוערך במלונות. הענף עשה הרבה מאמצים והתאמות לתייר הישראלי, הדיאלוג בין המלונאים לנופש הישראלי העמיק, והיום אנחנו יודעים הרבה יותר טוב לאיזה סטנדרטים הוא מצפה. אנחנו נותנים לכך מענה ברמה גבוהה, וזה מוכח בצמיחה.
נכון שקצב הצמיחה של תיירות הפנים הואט בשנים האחרונות, אבל זה מפני שהגענו לשיעורים גבוהים מאוד, וכיום מקור הצמיחה צריך להיות שהישראלים יבואו לנופש פעם שנייה בשנה. וגם על כך המלונאים עובדים היום.
- השנה זכיתם, בלי לטרוח, בחלק מהתנועה הישראלית לטורקיה.
אני לא מכיר מחקר שבדק באופן ספציפי את התנהגות הלקוחות הישראלים בעקבות המשבר עם טורקיה. אני מעריך שחלקם נשארו לנפוש בארץ וחלקם התפזרו ביעדי נופש אחרים באגן הים התיכון. אבל אצלנו, ברשת קיסר, אי אפשר לומר שגדלנו בגלל המתיחות עם טורקיה.
- למרות הגידול המשמעותי בתיירות הנכנסת, אילת ממשיכה לדשדש במקום.
בתחום הזה, למרות פעולות לא מעטות לקידום התיירות הנכנסת לעיר, אנחנו נמצאים בפיגור גדול לעומת העשור הקודם. לפני האינתיפאדה נחתו באילת עד 60 טיסות בשבוע. היום יש 14 בלבד, מחציתן מרוסיה. זה נפלא שנפתח לפנינו שוק חדש, אבל מדאיג ששווקים מסורתיים נמחקו לגמרי, כשהבולט בהם הוא השוק האנגלי. היו תקופות של שש טיסות בשבוע מאנגליה בלבד, היום כלום.
- יש סיכוי שהתמונה העגומה הזו תשתפר או שאילת היא עיר ללא עתיד?
באופן טבעי מצפים לטוב. בפועל, כדי שיהיה טוב נצטרך לעבוד קשה. להערכתי, זה ייקח כמה שנים עד שאילת תחזור למסלול צמיחה, וברור שהתנאי הוא שהתהליך ירופד על מצע של סביבה גיאו פוליטית פרו תיירותית.
- בינתיים מי שצומח אלה המתחרים בירדן ובמצרים.
עד כמה שזה יישמע לא שגרתי, הם פחות מדאיגים אותי. אין לי אפשרות לשלוט במה שהם עושים או לומר להם אל תבנו חדרי מלון. בינתיים באילת יש 12,000 חדרי מלון ובעקבה רק 4,000. אבל אני רואה יתרון גם בתוכניות ההתרחבות הגדולות מעבר לגבול, בכך השכנים מוכיחים לנו שיש עוד הרבה מה לפתח בתיירות באזור מפרץ אילת.
מה שחשוב הוא לא מה הם עושים אלא מה אנחנו עושים. צריך לנצל את תנופת הפיתוח מעבר לגבולות אילת כדי לקדם את הענף אצלנו. יש התפתחות כל הזמן, רעיונות חדשים, יוזמות שלפני 20 שנה אף אחד לא חשב עליהן. אנחנו התחלנו להשקיע מיליארדים שנים רבות לפני הירדנים והמצרים, לכן היה לנו יתרון. השאלה כעת היא איך להמשיך לקיים את היתרון.
בינתיים היתרון שלנו הוא תשתית ועורף עירוני על כל המשתמע מכך, כולל מערכות מסודרות, שירותים מתקדמים, בית חולים, מערך אורבני שלם שכרגע לא קיים אצל השכנים. ועדיין יש לנו יותר חדרי מלון מאשר לעקבה, עם רמה מלונאית מצויינת ואפשרויות נופש ותיירות שלא נופלות משלהם.
במקום לשקוע בהלך רוח של חששות ופחד, בואו נדאג שגם הם יהיו מלאים וגם אנחנו. בואו ניצור אווירה של ריביירה ונופש לאורך כל החוף מעקבה עד שארם. מה, בריביירה האיטלקית, הצרפתית או הספרדית נכנסים ללחץ מכך שהשכנים משגשגים? כולם עובדים וכולם קוטפים את הפירות.
- המחירים באילת הרבה יותר גבוהים.
המחירים לא יהוו את הבעיה. נתמודד עם עקבה ועם סיני בטיב, בשירות ובאיכות. אם המחיר יהיה הבעיה היחידה - נוכל להתמודד איתה.
מלונות קיסר, רשת של שלושה בתי מלון, באילת, בירושלים ובטבריה, מצויה בבעלות פרטית של משפחת אלה. לפני כשלוש שנים מכרה את המלון הרביעי שלה בים המלח לדוד פתאל. "מכירת המלון בים המלח היתה משיקול משפחתי טהור, לא מסיבות עיסקיות," אומר אבי אלה, "והיום אנחנו דווקא מחפשים להתפתח ומחפשים לרכוש מלון נוסף או להתקשר בהסכם ניהול של מלון עם אופציה לרכישה, או באזורים שאנחנו מתמחים בהם או בתל אביב."
אלה מספר כי יש מגעים כאלה, אבל אף אחד מהם לא הבשיל עדיין. "השוק היום קשה, יש פרוספריטי ורק מעטים מוכנים להיפרד מהנכסים שלהם או שמעריכים אותם באופן מוגזם. אבל אנחנו לא מוותרים. זו רק שאלה של זמן עד שנחזור להתרחב."
בינתיים, הרשת לא מפסיקה להשקיע בשדרוג ובשיפוץ המלונות הקיימים. מדי שנה היא מוציאה 5-6 מיליון שקלים לשיפוצים, שדרוגים ותוספות. בשנה האחרונה, מתוך 630 חסרי הרשת, שודרגו ברשת לפחות 100 חדרים מהמסד עד הטפחות: אמבטיות חדשות, ריהוט, מכשירי טלוויזיה, כל המערכות. או, כדברי אלה: "למעשה, כל חמש שש שנים אנחנו מחליפים הכל. כל שנה לומדים מהטעויות של השנים הקודמות, עורכים התאמה לטרנדים חדשים ולצרכים חדשים וכו'."
קיסר פרמייר אילת (240 חדרים) נוסד ב-1975. הוא מהוותיקים בעיר והיחידי מביניהם שמאז פתיחתו לא החליף בעלים. העיצוב החיצוני המעט ארכאי, בסגנון הבניה האופייני לשנות ה-70 של המאה הקודמת, מטעה. כי בפנים הכל מעוצב באופן חדשני ומודרני ומתוחזק ברמה גבוהה ומרשימה. "זה מה שמחזיק אותו, ובזכות כך הוא מהמובילים בעיר בשיעורי התפוסה השנתית כבר הרבה שנים," אומר אלה. "מראשית השנה הגענו ל-80% תפוסה, לעומת תפוסה ממוצעת של 70% בעיר."
גם קיסר טבריה (240 חדרים) עובר בצורה משמעותית את התפוסה הממוצעת, עם 80% לעומת תפוסה עירונית ממוצעת של 65%. אפילו בירושלים, שנהנית מתפוסה ממוצעת גבוהה של קרוב ל-80%, הצליח מלון קיסר (150 חדרים) לעבור אותה מעט.
אלה: "התפוסות הגבוהות אצלנו נובעות ממוניטין, התמקדות באיכות, שביעות רצון של האורחים, ראייה נכונה של השוק ופעילות שיווקית נכונה לאורך שנים."
- ולא ממדיניות של מחירים נמוכים?
אלה: "בפירוש לא. התפוסות הגבוהות שלנו הן לא תוצאה של מחירים נמוכים. ברוב תקופות השנה רמת המחירים שלנו לא נופלת מרמת המחירים של המתחרים הישירים, אלה שמציעים מלונאות באותו הסטנדרט."
19/11/2010