מאת נילי ארנועם
ארץ גשור מוכרת מתקופת התנ"ך והמקרא וארץ הזאת אינה בחוץ לארץ, אלא כאן בדרום רמת הגולן. אבשלום בנו של דוד המלך נשא לאשה את מערכה ביתו של מלך גשור.
כאן באזור חקלאי פורה ביותר נעשה בשנים האחרונות מעשה חלוצי שהפך את ארץ גשור לארץ זבת שמן זית. מטעים של 500 דונם עצי זית, שעשו את קיבוץ גשור הצעיר למוביל את ענף הזית המסורתי, תוך עשר שנים בלבד, לענף חקלאי משוכלל, כמעט היי-טקי. כאן שולטים בכל תהליך יצור השמן, החל מתהליך ייצור שתילי הזית, הנטיעות, הטיפול, האיסוף - הכל, כדי שהלקוח (אתם) תקבלו את השמן הכי טוב, השמן הכי טעים והכי בריא, כי שמן זית אינו רק אופנה חולפת וסממן של המטבח הים-תיכוני, אלא גם מרכיב חשוב בבריאות ומה שעושה את המטבח הים-תיכוני למטבח המועדף גם מבחינה תזונתית.
בבית הבד המשוכלל ובמרכז המבקרים המודרני, יכול המבקר לקבל מידע רב על כל תהליך יצור שמן הזית, החל מיצור השתילים ועד המילוי בבקבוקים. זוהי חוויה מעניינת לכל המשפחה ששכרה בצידה. יותר בריאות, יותר הבנה ויותר הנאה. האם שמתם לב לטעמי השמן השונים? לניחוח? לריחה עשב והאדמה? האם הצלחתם להבחין בין שמן בטעם "עשבוני" לשמן בטעם "פירותי" או בניחוח תבלינים? אחרי ביקור בבית הבד ובמרכז המבקרים, תצאו מכאן יותר אנינים ותבחינו. יש שמן זית בטעם מתקתק, יש שמן עם חריפות או מרירות. יש זנים שמקורים בסוריה, לבנון או ספרד. לכל אחד מאפיינים משלו וטעמים משלו.
רמת הגולן ידועה מתמיד בזכות מטעי התפוחים שלה, אלא שהם צורכים הרבה מים. בשנים האחרונות עברו לנטיעת כרמי גפנים ועתה היא הולכת ותופסת מקום חשוב על המפה הישראלית והבינלאומית בזכות כרמי עצי הזיתים. "בדיוק כמו ש"היין מתחיל בכרם" כך גם "השמן מתחיל בכרם" אומרים בגשור ומוסיפים "את חשיבות אופן הגידול כגורם מכריע כפי שאנו מכירים מענף היין. כמו ביין גם אנו הבנו כדאי להפיק שמן זית ראשון במעלה, צריך לשלוט על כמה שיותר משתנים בתהליך".
כאשר אומרים "שמן זית" יש לדעת ש"שמן" הוא שם כללי, וחשוב להכיר גם את הזנים השונים. כמו שלא אומרים "יין" אלא מקפידים לציין את שם הזן: "קברנה סוביניון", "ריזלינג", "מרלו" ועוד, כך יש לדעת ולהבדיל בין זני הזית השונים. "סורי", "ברנע", לצ'ינו", "קורנייקי", "פישולין" ואחרים. כפי שיש יין זני, מזן אחד של ענבים, או יין מעירוב של כמה סוגים, כך גם בשמן. יש זמן זני ויש שמן "בלנד"מתערובת של מספר זנים. כמו שיש יין הבית, כך יש גם שמן הבית "פיקואל" ויש את "קורטינה" ואת "ארבקינה". נראה אתכם מבדילים ביניהם. אחרי שיתנו לכם לטעום בגביעים קטנים מן הסוגים השונים של השמן, עם הסברים, קרוב לוודאי שחוש הטעם יתחדד ותבחינו בהבדלים.
בסרט המוקרן במרכז המבקרים, תוכלו להתרשם מן הנטיעות בשורות צפופות, המאפשרות קבלת יבול הרבה יותר גדול מכל דונם באמצעות הבוצרת, שהיא איננה אישתו של הבוצר, אלא מכונה, רכב שהותאם לבצירת ענבים, ועם תום עונת הבציר עובר למסיק זיתים, ובעצם צריך לקרוא לה המוסקת. הבוצרת עוברת בין שורות העצים שהגזע שלהם הותאם במיוחד לכך שהבוצרת תעבור מעליו כששתי זרועותיה מחבקות את הענפים, מנענעות אותם וגורמות לזיתים הבשלים ליפול לתוך סלים מיוחדים, בלי להיפצע.
מעקב שבועי אחר מידת ההבשלה של כל זן בכרם מאפשר למצוא את מועד המסיק האופטימלי. הזיתים מועברים מיד אל בית הבד, נשטפים, מרוסקים ע"י פטישים וסכינים גם יחד, תהליך המבטיח מיצוי טעמים וארומות מרבי. הם מועברים לתאי ערבול, ולאחר ההפרדה של השמן משאר מרכיבי הפרי (גרעין ציפה וכו') עובר השמן לאחסון בחביות מתכת לתקופה שבין בין שבועיים לחודשיים, כדי ש"ינוח".
לאחר מכן מתבצעות בדיקות טעמים ומעבדה, ורק שמן שעבר את שתי הבדיקות הללו יועבר למיכלי נירוסטה ויבוקבק. "כל הפעולות האלו, מגידול השומר על המאפיינים של כל זן וזן, דרך מסיק בדיוק במועד, הפקה קפדנית של השמן בבית הבד ושמירה עליו בטמפרטורה מבוקרת, כל אלה מאפשרים לנו להגיע לתוצאות ללא תחרות בשוק המקומי והעולמי, הן במגוון הטעמים והן באיכויות הבריאותיות" כך אומרים אנשי גשור.
ואכן, שנת 2010 היתה שנה עם יבול טוב, לא רק מבחינת התוצרת אלא גם מבחינת התוצאות. "יצרן שמן הזית הישראלי הטוב ביותר לשנת 2010" (בתחרות הבינלאומית טרה אוליבו) מדליית זהב בתחרות בינלאומית בין יצרניות שמן ממדינות הים התיכון ומגזין גורמה גרמני ידוע, הכתיר את שמן הזית של גשור כבין הטובים מבין 250 יצרנים בכל רחבי תבל. 3 שנים ברציפות והיחידים מישראל, זה אומר הרבה, אומר הכל. ואם לתמצת את הנושא בקיצור, הרי שמן איכותי = בריאות, שמן לא איכותי = פחות בריאות, ובמילה אחת, שמן "כתית מעולה" או "כתית" בלבד. לא שום דבר אחר. לא טהור ולא זך, לא משובח וגם לא כבישה קרה. כל אלה אינם מעידים על איכותו של השמן ועל היותו ראוי למאכל. שמן כתית הראוי למאכל הינו בעל חומצה עד 0.8% בלבד. ככל שאחוז החומצה יותר גבוה כך פחות הוא ראוי למאכל, ומעל 2% אינו ראוי בכלל. השמן חייב להיות בבקבוק כהה או קופסת פח בלבד.
יתכן ששמן זית שנמכר בבקבוקי קוקה קולה שקופים בצידי הדרכים נראה יותר אותנטי, אבל לאחר שתבקרו במרכז המבקרים בגשור, לא תעיזו להכניס אותו הביתה ובטח שלא למזון ולגוף שלכם.
כפי שהם אומרים: "גם אם הולכנו לקנות ישירות מבית הבד, ראינו איזה זיתים נכנסו וקנינו את השמן ישר מהמכונה, אנו לא יכולים לדעת באיזה טמפרטורה הוא הופק, כמה המכונה מלוכלכת ומתי ניקו אותה בפעם האחרונה. כמה זמן לקח לזיתים להיכנס למכונה מרגע המסיק" אלו רק חלק מהגורמים שישפיעו על איכות השמן.
עם עליית המודעות לצריכת מזון מאוזנת ובריאה יותר, עלתה גם המודעות לחשיבות הרבה של שמן הזית בדיאטה. שמן הזית מכיל חומצות חיוניות, חומצות שומן בלתי רוויות ולכן בריאות יותר משומן רווי, הוא מכיל חומרים הידועים כמדכאים תאים סרטניים, מורידים את הכולסטרול הרע ומעלות את הכולסטרול הטוב. הוא עשיר בויטמינים ובנוגדי חימצון וטוב ויש לו עוד הרבה מעלות טובות. במרכז המבקרים ניתן לקנות ממבחר המינים, כמו גם ממוצרי טבע נוספים - מיינות הגולן, דבש ומוצרי קוסמטיקה טבעיים.
אל בית הבד ומרכז המבקרים שברץ גשור קל להגיע בדרך העולה אל רמת הגולן מכורסי, שממזרח לכנרת (כביש 92 לכביש 789). כשתגיעו לבני יהודה, בכיכר שלידו קניון הגולן תיפנו שמאלה, לפי השילוט אל בית הבד. אם תמשיכו ישר, עוד מספר דקות נסיעה, תגיעו לכביש הראשי המוביל לצפון הגולן ולקצרין, כביש 98, ולאחר מנחת פיק תיראו את השילוט הבולט שמאלה, אל בית הבד. הביקור מומלץ ביותר, מהנה, ואפילו חובה, לעצמכם (מספר הטלפון של מרכז המבקרים הוא: 04-6764169).
ארץ זבת שמן זית וגם חלב
מרחק דקות מעטות של נסיעה מבית הבד נמצא מושב אבני איתן ומיד בכניסה אליו נמצאת הרפת הרובוטית של משפחת עסיס. רפת ללא רפתן המופעלת על ידי רובוט והפרות מגיעות לחליבה לבד. כל פרה מחליטה בעצמה מתי וכמה שתרצה להיחלב. באמת מרתק. רפתן אין, אבל יש מרכז מבקרים נעים והביקור מומלץ בחום רב לכל משפחה. עם וגם בלי ילדים. זאת לא רפת אוטומטית המוכרת בארץ אלא רפת רובוטית ולא יאומן כי יסופר. צריך לראות בעיניים.
ללא מסעדה טובה בקרבת מקום אי אפשר, וזה עתה נפתחה מחדש מסעדת הבקתה במתחם של כפר הנופש שבחרוב, על שפת המצוק עם נוף מרהיב עין על הכנרת והגליל. זוהי מסעדה אחות למסעדת הבקתה הידועה והמשובחת שבמושב רמות, אליה אפשר להיכנס בדרך אל או בדרך מבית הבד ומרכז המבקרים של גשור. המסעדה מתמחה במאכלי בשרים ודגים מעושנים וכן מציעה מנות צמחוניות ובר סלטים חופשי ועשיר. המסעדה כשרה וסגורה בשבת, ובצמוד לה גם מתחם של צימרים (ברמות). למסעדת הבקתה החדשה שבחרוב יתרון נוסף, ממנה יוצאת טיילת חדשה ומטופחת לאורך כל המצוק, עד קיבוץ מבוא חמה, מרחק של כ-3 ק"מ. לאורך הטיילת ספסלי אבן, מסלעים שהוצבו במקום, המאפשרים ישיבה וצפייה על הנוף, על השקיעות המרהיבות ועל האורות ההולכים ונדלקים לעת ערב. ליד המסעדה קיימת ירידה מסודרת במדרגות אל הבוסתן הטבעי והפראי שלמרגלותיה. עצים נושאי פרי כמו תאנים וסברסים וצמחיה סבוכה וירוקה.
אואזיס על מדרון המצוק המשקיף על הכנרת.
04/10/2010