מאת אוריאל ישיב

רפי הרלב היה קודם כל איש אמיץ. מאבקו הממושך במחלת הסרטן, שהביאה בשבוע שעבר לפטירתו בגיל 77, הוא רק דוגמה אחת. ככל שיכול המשיך בכל שעשה כאילו המחלה הקשה אינה מקננת בגופו. ורבים, גם קרובים, לא ידעו על כך. בהופעה התמירה, בלבוש המוקפד, בהתבטאויות הברורות, המתומצתות והחדות, בזכרון המדהים, בידע המקצועי ובהשקפות העולם המבוססות והמנוסחות היטב רפי התנהל כמימים ימימה. לכך דרושים אומץ ונחישות. כנראה שאלו לא חסרו לו מאז ומעולם . הרי ב-22 במאי 1959 גם זכה בצל"ש מפקד חיל האוויר על "שהוכיח נכונות בלתי מסויגת ורמת ביצוע גבוהה בעת ביצוע סדרת משימות מיוחדת".

את גישתו לחיים ולעבודה גם הביע בהתייחסותו לתוכניות המתקפה של חיל האוויר על מדינות ערב לקראת מלחמת ששת הימים, תוכנית " מוקד": "לא הייתי מתכנן את התוכנית על בסיס הסתברות. הייתי דורש לדעת אם יש סיכוי של 90 אחוז הצלחה. אם לא, התוכנית לא הייתה מתבצעת". והוא כראש ענף מבצעים במטה היה בין יוצריה. והתוצאות היו לפחות 90 אחוזים.

מחיל האוויר, בו סיים את שרותו כסגן מפקד החיל בדרגת תת אלוף ומועמד לתפקיד המפקד (בו זכה דוד עברי), הגיע ב-1977 לאל על. אל על הפכה לקריירה השניה שלו. שנתים וחצי כיהן כמשנה למנכ"ל ואחר כך משמינויו למנכ"ל התמהמה, הוא פרש. הפך שותף למולה יפה בחברת הנסיעות פלמינגו ויעץ לחברות תעופה שחפצו בעצתו. בסוף שנת 1982 נקרא בדחיפות על ידי הממשלה לשוב לאל על, הפעם כמנכ"ל. המשימה הייתה יוצאת דופן אבל התאימה לאופיו וכישוריו של הרלב. אל על הייתה מושבתת. הממשלה הפסיקה את פעילותה (להוציא הטסת מטענים) כאמצעי לחץ עליון להניע את תשעת ועדי העובדים של החברה להגיע להסכם עבודה חדש ומקיף שיבטיח פעילות חסרת הפרעות וסכסוכי עבודה שציינו אותה בעשר השנים שלפני כן.

הרלב שותף בכל שלבי המו"מ, ועם שוב החברה לפעילות ב-12 בינואר 1983, החל במשימה. ראשית להביא לפרישה חלקה של כ-1,200 עובדים והפעלת החברה עם מספר עובדים קטן בהרבה. שנית, להחזיר את אמון הנוסעים וסוכני הנסיעות בארץ ובעולם, ולא רק את האמון אלא את התנועה. שלישית, להסדיר את המעמסה הכספית שנוצרה עקב הפסקת הטיסות למשך שלושה חדשים, תשלומי הפרישה המוגדלים והחזרי החובות בגין ההשקעות, ולא פחות מכל אלה - לתת לעובדים את ההרגשה והביטחון שאל על עלתה על דרך המלך והיא תחזור לשגשג, וכל זה תחת עינו הפקוחה של המפרק הזמני שמונה לאל על על ידי בית המשפט.

שלוש עשרה שנה ניהל הרלב את אל על, יותר מכל מנכ"ל שקדם לו וגם מאלה שבאו אחריו. החברה עברה הרבה אירועים טובים וגם רעים (התרסקות 747 למטענים באמסטרדם, מלחמת המפרץ). בהדרגה ולמרות כל הקשיים הגיאו פוליטיים והביטחוניים החברה הקטינה את ההפסדים ועלתה על מסלול רווחיות, פיתוח ושגשוג מחודשים תוך שהיא בהליכים של יציאה מכינוס הנכסים והפירוק הזמני.

ב-1996 סיים הרלב את תפקידו כמנכ"ל אל על. חזר לעסקי הנסיעות והפך מבוקש בעולם התעופה כיועץ ומסייע בהקמת או חברות תעופה או הבראתן. ב-2006, לפני רכישתה של ארקיע על ידי האחים נקש, הוזמן הרלב לנהלה כיו"ר וכנשיא. כשסיים את תפקידו שם, מונה ליועץ למנכ"ל אל על, שבינתים הפכה לחברה ציבורית.

כל תפקיד אותו מילא עשה בכישרון רב, בדבקות ונחישות ובהצלחה וכך ייזכר.

31/05/2010