מאת גיורא נוימן
שופטת בית המשפט המחוזי אסתר שטמר דחתה את תביעת סוכני הנסיעות וההתאחדות נגד בריטיש איירווייס, וקבעה כי הודעת חברת התעופה הבריטית לסוכני הנסיעות על ביטול ההסכם ביניהם היא חוקית ותקפה.
אולם למרבה ההפתעה, פסק הדין לא התקבל בקריאות שמחה מצד חברות התעופה. להיפך. אלה בחרו שלא להגיב בפומבי. היה זה דווקא מנכ"ל ההתאחדות, יוסי פתאל, שהכריז: "השופטת קיבלה את עיקרי הטענות של סוכני הנסיעות."
מניתוח ראשוני שנעשה בהתאחדות, בעזרת היועצים המשפטיים, עולה כי פסק הדין רצוף בקביעות המחזקות את עמדתם של הסוכנים בכל מאבק עתידי מול חברות התעופה.
יוסי פתאל מנה את מה שהגדיר כהישגים:
"באשר להודעת הביטול של הסכם יאט"א בין בריטיש לסוכנים, הנכנסת לתוקף עם מתן פסק הדין, מאשרת השופטת את זכותה של בריטיש לבטל את ההסכם כולו, וזה לדעתנו הישגה היחידי של בריטיש, שהוא להערכתנו הישג הטומן בחובו הפסד העולה על ההישג, מכוון שלא זו הייתה כוונתה של החברה מלכתחילה והשופטת אף מצטטת את מנכ"ל החברה בנושא.
"בסיכום פסק הדין קובעת השופטת שעומדות בעינן החלטות יאט"א הכוללות תשלום לסוכני הנסיעות. מצד שני השופטת מקבלת את זכות ביטול הסכם יאט"א כולו על ידי בריטיש וקובעת שחוזה יאט"א פסק מלהתקיים בין חברת בריטיש לסוכני הנסיעות.
משמעות קביעה זו הינה כי ביטול חוזה יאט"א בין סוכני הנסיעות לבריטיש בתוקף.
למיטב הבנתנו, ביטול הסכם יאט"א בין חברת בריטיש לסוכנים מבטל גם את זכותה של בריטיש להינות מערבויות הסוכנים במסגרת יאט"א, שימוש בי-אס-פי ועוד.
"מעיון ראשון בפסק הדין," ממשיך פתאל, "אנו מוצאים קביעות חשובות ומרחיקות לכת על מערכת היחסים שבין סוכני הנסיעות לחברות התעופה." פתאל מפרט כמה מהן:
- השופטת קובעת כי איננה רואה שוני מהותי בין הודעת בריטיש לבין ההסדר לו הסכימו סוכני הנסיעות עם לופטהנזה, סוויס ויונייטד. כזכור, בהסדר אליו מתייחסת השופטת בפסק הדין, הסוכנים הסכימו שלא תשולם להם עמלה בתמורה לגביית דמי טיפול ישירות על ידי חברות התעופה.
- השופטת מציינת את הסכמת הסוכנים לאלטרנטיבת דמי הטיפול במקום תשלום העמלה, וקובעת כי אין שוני מול הודעתה של חברת בריטיש כי תגבה דמי טיפול שבין 50 ל-150 דולר.
- במסגרת פסק הדין קובעת השופטת כי חוזה יאט"א הינו חוזה אחיד. לקביעה זו השלכות רבות ומרחיקות לכת, שעוד נלמד וננתח אותן.
- בעניין "הצעתה" (המרכאות מופיעות במקור בפסק הדין עצמו) של חברת בריטיש לסוכנים לוותר על קבלת תשלום תוך המשך קיום הסכם יאט"א, קובעת השופטת: "לא ניתן לטעון ברצינות כי בגדר שיקול הדעת של בריטיש לקבוע את העמלה של הסוכן גם קביעה אפשרית שאין לשלם לו אגורה. טענה כזו עומדת בניגוד ללשון סעיף 9 להסכם ההתקשרות ואינה עונה בקנה אחד עם חובת תום הלב בהפעלת זכויות על פי החוזה שבין הצדדים".
- לעניין טענת חברת בריטיש, שהעלו גם חברות תעופה אחרות, כי "ככה זה בעולם", קובעת השופטת שלא ניתן לעמוד מאחרי טענה זו גם בקובעה: "המצב המשפטי בכל אחת מהמדינות שברשימה אינו ידוע, וכך גם אין לדעת מה הייתה תגובת הסוכנים באותן מדינות".
- אמירה חשובה נוספת במסגרת פסק הדין מתייחסת להסכם יאט"א בראי ההגבלים העסקיים. וכך כתבה השופטת: "קשה שלא להבחין כי ההסדר הקודם אותו ביטלה בריטיש (הסכם יאט"א) שמהווה הסדר בין כל חברי יאט"א לבין כל חברות התעופה שאינו דווקא פטור מלהיות הסדר כובל לפי סעיף 3 (7) בחוק ההגבלים העסקיים".
מה אמרה השופטת?
- סעיף 9 לחוזה יאט"א מחייב תמורה לסוכן הנסיעות.
- יש אפשרות לבטל את הסכם יאט"א כולו אולם לא סעיפים נבחרים מתוך ההסכם.
- אין לנצל את ביטול הסכם יאט"א על מנת לכפות הסכם חדש.
- הודעת בריטיש על גביית דמי טיפול מעמידה אותה במצב דומה ללופטהנזה, סוויס ויונייטד, שהייתה מקובלת על הסוכנים.
האם זה אומר ש...
- הסוכנים רשאים להפסיק למכור בריטיש איירווייס מבלי שיואשמו באירגון חרם בלתי חוקי?
- הסוכנים פטורים מלהעמיד ערבויות ליאט"א ככל שהדבר נוגע להבטחת כספי בריטיש?
- להסכם אחיד כללים נוקשים ומגבלות של חובת תום לב וחובה מוגברת של שקיפות. האם בכל מחלוקת עם הבי-אס-פי יוכל כעת הסוכן ליהנות מהגנת בית המשפט?
01/03/2010