מאת יוסי פתאל

מקריאה ראשונית ניתן ללמוד כי זהו פסק דין חשוב העונה בחיוב לעיקר טענות סוכני הנסיעות.

בסיכום פסק הדין קובעת השופטת שעומדות בעינן החלטות יאט"א הכוללות תשלום לסוכני הנסיעות ומצד שני השופטת מקבלת את זכות ביטול הסכם יאט"א כולו על ידי בריטיש וקובעת שחוזה יאט"א פסק מלהתקיים בין חברת בריטיש לסוכני הנסיעות.

משמעות קביעה זו הינה כי ביטול חוזה היאט"א בין סוכני הנסיעות לבריטיש בתוקף.

למיטב הבנתנו ביטול הסכם יאט"א בין חברת בריטיש לסוכנים מבטל גם את זכותה של בריטיש להינות מערבויות הסוכנים במסגרת יאט"א, שימוש בBSP ועוד.

מעיון ראשון בלבד בפסק הדין אנו מוצאים קביעות חשובות ומרחיקות לכת על מערכת היחסים שבין סוכני הנסיעות לחברות התעופה להלן נפרט כמה מהם:

בפסק הדין קובעת השופטת כי איננה רואה שוני מהותי בין הודעת בריטיש לבין ההסדר לו הסכימו סוכני הנסיעות עם לופטהנזה סוויס ויונייטד. כזכור בהסדר אליו מתייחסת השופטת בפסק הדין, הסוכנים הסכימו לאי תשלום עמלה בתמורה לגביית דמי טיפול ישירות ע"י חברות התעופה.

השופטת מציינת את הסכמת הסוכנים לאלטרנטיבת דמי הטיפול במקום תשלום העמלה וקובעת כי אין שוני מול הודעתה של חברת בריטיש כי תגבה דמי טיפול שבין 50 ל-150 דולר.

במסגרת פסק הדין קובעת השופטת כי חוזה יאט"א הינו חוזה אחיד. לקביעה זו השלכות רבות שעוד ינותחו ויילמדו על ידנו.

בעניין "הצעתה" (המרכאות מופיעות במקור בפסק הדין עצמו) של חברת בריטיש לסוכנים לוותר על קבלת תשלום תוך המשך קיום הסכם יאט"א קובעת השופטת : "לא ניתן לטעון ברצינות כי בגדר שיקול הדעת של בריטיש לקבוע את העמלה של הסוכן גם הקביעה האפשרית שאין לשלם לו אגורה. טענה כזו עומדת בניגוד ללשון סעיף 9 להסכם ההתקשרות ואינה עונה בקנה אחד עם חובת תום הלב בהפעלת זכויות עפ"י החוזה שבין הצדדים".

לעניין טענת חברת בריטיש, המועלת גם ע"י חברות תעופה אחרות, כי "ככה זה בעולם" קובעת השופטת שלא ניתן לעמוד מאחרי טענה זו גם בקובעה : "שהרי המצב המשפטי בכל אחד מהמדינות שברשימה אינו ידוע וכך גם אין לדעת מה הייתה תגובת הסוכנים באותן מדינות".

לענין הודעת הביטול של הסכם יאט"א בין בריטיש לסוכנים הנכנסת לתוקף עם מתן פסק הדין, מאשרת השופטת את זכותה של בריטיש לבטל את ההסכם כולו וזה לטעמנו הישגה היחידי של בריטיש שהוא להערכתנו הישג הטומן בתוכו הפסד העולה על ההישג מכוון שלא זו הייתה כוונתה של החברה מלכתחילה והשופטת אף מצטטת את מנכ"ל החברה בנושא.

אמירה חשובה נוספת במסגרת פסק הדין מתייחסת להסכם יאט"א בראי ההגבלים העסקיים וכך כתבה השופטת : "קשה שלא להבחין כי ההסדר הקודם אותו ביטלה בריטיש (הסכם יאט"א ה.ת) שמהווה הסדר בין כל חברי יאטא לבין כל חברות התעופה שאינו דווקא פטור מלהיות הסדר כובל לפי סעיף 3 (7) בחוק ההגבלים העסקיים".

כאמור, בהודעת הסיכום בה קובעת השופטת כי ההסכם יאט"א מבוטל בין סוכני הנסיעות לבריטיש, קובעת השופטת שהחלטות יאט"א הכוללות תשלום לסוכני הנסיעות בעינן עומדות.

לסיכום :

• חוזה יאט"א מחייב תשלום לסוכן הנסיעות.

• יש אפשרות לבטל הסכם יאט"א אולם לא סעיפים מתוך ההסכם.

• סעיף 9 לחוזה יאט"א מחייב תמורה לסוכן הנסיעות.

• ביטול הסכם יאט"א מאפשר הסכמה על הסכם חדש ואחר שלא במסגרת יאט"א הקיים.

• אין לנצל את ביטול הסכם יאט"א על מנת לכפות הסכם חדש.

• הודעת בריטיש על גביית דמי טיפול מעמידה אותה במצב דומה ללופטהנזה סוויס יונייטד שהייתה מקובלת על הסוכנים.

אנו נמשיך לסקור את פסק הדין ולשקול המשך צעדים משפטיים אפשריים כנגד חברת בריטיש. לאחר שנקיים דיון מקיף עם יועצינו המשפטיים נפרסם סקירה נוספת.

23/02/2010