מאת נילי ארנועם
השם "ניצנים" אומר הרבה. שמורת טבע, דיונות וחולות, חוף ים, כפר נוער, בית ספר שדה ואפילו אתר הקראווילות של מפוני גוש קטיף. השם "קיבוץ ניצנים", לעומת זאת, לא אומר הרבה, וחבל. 40 ק"מ דרומית לתל-אביב, כ-6 ק"מ צפונית לאשקלון. משנת 1943 על המפה, ומעכשיו, גם על מפת התיירות.
חברי הקיבוץ שהוקם קרוב לשפת הים קיוו להתפרנס מדיג. לאחר מלחמת העצמאות במהלכה נחרב הקיבוץ, הוא הוקם מחדש 3 ק"מ מזרחה. כיום מתגוררות בו כ-100 משפחות, רובן עלו לארץ מדרום-אמריקה לאחר הקמת המדינה ולאחר ההפרטה, עוסקים חבריו בעיסוקים מגוונים שונים ולאחרונה גם מתיירות.
על אם הדרך לאשקלון, מה שהיה פעם הדרך הקדומה בין עזה ליפו. הנופים יפים ועדיין בתוליים, כמעט כמו "אז". גבעות רכות, חולות בהירים, עצי שיקמה ועצי ברושים, פרדסים, חמניות, שיבולים וגידולים חקלאיים עונתיים אחרים. באזור שהיה בתוך רצף של ישובים ערביים, בין איסדוד (אשדוד) ולמג'דל (מגדל אשקלון) שם הייתה פעם ה"חזית". במלחמת העצמאות כבש הצבא המצרי את המקום, לאחר מצור וקרבות גבורה של המגינים, בדרכו צפונה עד שנבלם ב"עד הלום" שבפאתי אשדוד.
הקיבוץ מטופח, טובל בירק ובצמחיה עם שיחים ופרחים בשלל צבעים. ביקור בקיבוץ הוא חוויה לכל המשפחה, בכל הגילאים. לילדים, להורים ואף לסבים. מיד עם הכניסה לקיבוץ, ניצב בית ההנצחה למורשת הקרב. בקומה עליונה יספרו לכם נאווה ויגאל בר-נתן, שאביו נפל באותו קרב, על קורות אותם ימים קשים. ימים כואבים בהם נכבש הקיבוץ, תושביו הוגלו וגם הוקעו, לשווא. עם הכרזת תכנית החלוקה ע"י האו"ם, החלו ההתקפות על הישוב הקטן והמבודד. לאחר הכרזת המדינה ופלישת הצבא המצרי, נמצא הקיבוץ במצור ותחת התקפה טנקים, ארטילריה וגם מהאוויר. נשק לא היה, עזרה צבאית לא הגיעה, מכשירי הקשר לא פעלו והקשר נותק. את הילדים נאלצו לפנות באישון לילה ולאחר קרבות גבורה עד הכדור האחרון, חדרו טנקים מצריים אל תוך הקיבוץ. בסוף 1948 הצליח צהל לכבוש מחדש את הקיבוץ, גופות הנופלים נקברו בקבר אחים והלוחמים טוהרו מאשמות השווא בגין נפילתם בשבי. פרק הירואי לא ידוע בתולדות הקמת המדינה
והביקור במקום מיטיב לספר זאת. הביקור כולל צפייה במצגת המציגה קטעים מסרטים נדירים שהוסרטו על ידי הצבא המצרי במהלך הקרבות. לא יאומן כי יסופר. צריך לראות. המציאות עולה על כל דמיון. מן הקומה התחתונה יוצאים דרך פתח דמוי חפיר לתצפית על המקום בו בערכו הקרבות. אתר ההנצחה תוכנן ע"י האדריכל זולוטוב שאחיו נפל באותם קרבות.
מאז זרמו מים רבים. נחל אפתח ונחל חממה העוברים במקום הזרימו מי שפכים רבים אל הים התיכון. היום מתגאה הקיבוץ בשלושה מאגרי מי קולחין המזרימים מים מטוהרים להשקיית השדות והמטעים. כמיליון קוב מי שפכים, שעיקרם מן העיר אשקלון. הקיבוץ גם מתגאה בפרדסים צעירים המניבים יבולים מרשימים. על אדמות חול דיונות מחלחלות, הצליחו לטעת פרדסים, שהם היום פלא חקלאי. בעוד בארץ הולכים ועוקרים פרדסים מחוסר כדאיות, כאן הולכים וגדלים שטחי הפרדסים, והפירות מיועדים גם ליצוא לחו"ל. העצים הצעירים גזומים בתספורת צבאית קצרה, ללא כרבולת וללא צמרת, המעניק לעצים מראה קובייתי מרובע, ונעשה במטרה לייעל ולשפר את קטיף פרי ההדר באמצעים מודרניים. ישעיהו אבידן, האחראי על פרוייקט השבת מי קולחין מנהל עוד כמה פרוייקטים בהם טמון העתיד הקיבוצי, כמו פרוייקט נדל"ני להקמת שכונת של 138 וילות לאוכלוסיה חזקה מן הסביבה, שהצטרפותה עשויה לחזק את הקיבוץ.
ואם מדברים על נדל"ן, כל הנוסע בכביש הראשי לכיוון אשקלון אינו יכול שלא להבחין בשכונת הקראווילות הגדולה שהוקמה מול הקיבוץ, עבור מפוני גוש קטיף. תוך זמן קצר תחל הבניה של ישוב הקבע, גוש ניצנים - פרי-אור, שישתרע דרומה לכיוון בית האריזה "פריאור" שבכניסה לאשקלון. התשתית כבר מוכנה וכוללת צנרת ביוב, מים, גז וחשמל. כאן יתרכזו תושבי הישובים הקטנים שהיו בגוש קטיף. תמרור מורה על הכיוון "רפיח ים", "ניסנית" ועוד. תושבי הישוב הגדול, נוה-דקלים, יבנו את בתי הקבע שלהם במקום בו נמצאים היום הקראווילות. כביש פנימי, עם עמודי תאורה, מחבר בין שני הישובים ובעתיד תהיה בו טיילת ושבילי רכיבה על אופניים. הכביש כבר סלול, באיכות גבוהה, והוא חסום לתנועת כלי רכב. מה שזה אומר, רוכבי אופניים מבוגרים וילדים, יכולים לנצל כביש זה לרכיבה בתנאים נוחים, ללא שום סכנה של תנועה חולפת. גם דרכי הכורכר הלבנים מתאימים לרוכבי האופניים. פני השטח נוחים לרכיבה והמקום הוא אידיאלי לספורט זה.
יום טיול איננו מושלם אם אי אפשר לשלב בו גם קצת שופינג. בין בתי הקיבוץ יוביל אתכם השילוט אל המקום של קאצ'ו. בטרנד העכשווי של ספא ומסג'ים משתלב קאצ'ו ע"י שיווק מבחר גדול של מוצרים ומכשירי עזר לטיפוח הגוף, הכושר והבריאות. החל מסבונים, שמנים וקרמים ועד כורסאות עיסוי, כסאות משרדיים, כסאות ביתיים ואחרים, שכולם מצטיינים בארגומטריה שלהם. מושב שיאצו, כסא ברכיים מתנדנד, כרית תמיכה לגב, כסא מסאז' חד-אופן, קפיצים לחיזוק ידיים, רצועות לטקס לפילטיס, רצועות כושר, מדריגות אירוביות, כריות לשינה, לגב, לצוואר, כריות חימום, אקופרסור ועוד מכשירי עזר שעושים את החיים יותר בריאים, יותר קלים ויותר נוחים. גם המחירים נוחים וזולים יותר מאשר מקובל במקומות אחרים.
אחרי שמטיילים בין בתי הקיבוץ ומתרשמים מצורת החיים, איכות החיים ורמת החיים אפשר לקבל גם סקירה על התיאוריה שבעצם הרעיון הקיבוצי, המעבר מהלינה השיתופית ללינה המשפחתית, עד המהפך שהוביל להפרטה, בד בבד עם שמירת ערך הערבות ההדדית.
המפגש עם חברים מהקיבוץ, כמו יגאל בן-נתן ששנותיו כשנות הקיבוץ וקורותיו שזורים בקורות הקיבוץ, מאפשר היכרות עם פרק מרתק בתולדות הישוב ובתולדות המדינה. היכרות אחרת, מאוד מומלצת וכלולה בטיול, היא עם שרה ברנקה, המפעילה מסעדה למבקרים בחדר האוכל הנעים של הקיבוץ. שרה מארחת מבקרים גם בחגים, ובליל הסדר האחרון למשל, הביקוש עלה על ההיצע. לאחר שנים בהן לא נחוג ליל הסדר באופן קיבוצי, חודשה המסורת, בהשתתפות מאות משתתפים בהם מספר גדול של אורחים מבחוץ, אשר הצליחו להזמין מראש מקום. גם בחגים האחרים מתוכננים אירועים באווירה קיבוצית ייחודית. חג השבועות וטקס העלאת הביכורים, עם ביקור ברפת ומאכלי גבינה. שרה ילידת דרום אמריקה מתמחית כמובן במטעמי בשר, סלטים וגם דגים. חדר האוכל משקיף על הנוף ועל הסביבה.
לאחר עשרות שנים בהם הקיבוצים היו מחוץ לתחום למבקרים זרים, באו זמנים חדשים, באה ההפרטה, ואיתה רוח חדשה של פתיחות, של מעבר מחקלאות לתיירות.
שרה ברנקה ונאוה זלינגר חברות הקיבוץ, חברו יחד ומטפחות מיזם תיירותי חדש שבו מוזמנות קבוצות לסיור בענפי קיבוץ ניצנים וארוחת צהריים טובה, המיזם נקרא "טעמי קיבוץ ניצנים". בחגים יוזמנו משפחות לחוג יחד עם חברי הקיבוץ, תוכניות חג המדגישות מסורת שירים וסיפורים.
לפרטים ולתיאום ביקורים יש להתקשר מראש לנאווה זלינגר בטל. 6721406 - 08 או בנייד 3382799 - 052.
פרטים נוספים גם באתר האינטרנט החדש של הקיבוץ ושל העמותה להנצחת מורשת ניצנים: www.knitzanim.com
16/06/2009