הצגת סיכום פעילות משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - דיווח השר שאול מופז לכנסת ביום ב' 23.03.09
אדוני יו"ר הכנסת, חברות וחברי הכנסת,
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים פעל בשלוש השנים האחרונות לקידום תשתיות התחבורה בישראל, לשיפור איכות החיים של האזרח בכל התחומים, ולהצבת הבטיחות באוויר, בים וביבשה בראש סדר העדיפויות הלאומי.
כחלק מהליך ארגוני מקיף שערכתי למשרד, ולתהליך של חשיבה משותפת של ההנהלה הבכירה של המשרד על כל יחידותיו ותאגידיו, הגדרנו את החזון של המשרד וממנו גזרנו את יעדי העבודה הרב שנתיים.
"המשרד אחראי לתכנון, פיתוח והסדרה של תשתיות ומערכות תחבורתיות משולבות, בהקפדה על הבטיחות, לקידום שירותי הניידות והלוגיסטיקה, אשר יתרמו לצמיחה כלכלית וחברתית בישראל."
כשר התחבורה והבטיחות בדרכים הובלתי והוצאתי לפועל מדיניות זו הנשענת על ארבעה ערכי יסוד:
1. תכנון ארוך טווח: בניית תכניות אב בכל התחומים, הצבת יעדים שנתיים ורב-שנתיים והשגתם, תוך שילוביות בין כל הגופים.
2. הצבת האזרח בראש סדר העדיפויות ובמרכז העשייה.
3. השקעה בפריפריה וחיבור כל קצוות הארץ באמצעות רשת של כבישים ומסילות.
4. הצבת הבטיחות כערך עליון - ובראש הרשימה המאבק בתאונות הדרכים בישראל.
עת כניסתי לתפקיד, מדינת ישראל עמדה בפיגור של כ-30 שנים בתשתיות התחבורה אל מול מדינות המערב המתקדמות. בשלוש השנים בהן כיהנה הממשלה היוצאת, הצלחנו לבצע פרויקטים בהיקף חסר תקדים מאז קום המדינה, של כעשרים מיליארד ₪.
בשנת 2006 - ביצענו פרוייקטים בכבישים העירוניים בסך 806 מיליון ₪, בתח"צ כ -560 מיליון ₪, בבינעירוניים (כולל כביש6) כ -2.4 מיליארד ₪ ובמסילה 2.1 מיליארד ₪.
בשנת 2007 - בעירוניים כמיליארד ₪, בתח"צ כ - 610 מיליון ₪, בבינעירוניים כ -3 מיליארד ₪, ובמסילה כמיליארד ₪.
בשנת 2008 - בעירוניים כמיליארד ₪, בתח"צ כ 1.3 מיליארד, בבינעירוני כ - 3.3 מיליארד ובמסילה כ -1.8 מיליארד ₪.
אין ספק כי עשינו כברת דרך משמעותית ששמה את ישראל על המסלול הנכון לקראת צמצום הפער.
חבריי חברי הכנסת,
המשימה שהצבתי בראש סדר העדיפויות עם כניסתי לתפקיד היא המאבק בתאונות הדרכים.
כמי שעסק למעלה מארבעים שנה בביטחון ישראל, ראיתי בהצלת החיים בכבישי ישראל, שליחות אישית וציבורית מן המעלה הראשונה.
היו רבים שייעצו לי להניח לנושא ולא להציבו כדגל מרכזי. אמרו שתאונות הדרכים הם כמו מזג האוויר, אמרו לי שאי אפשר להשפיע, שאי אפשר לשנות, אמרו לי שאכשל.
חבריי חברי הכנסת,
האמת רחוקה מכך. אני מציג בפניכם את הנתונים של שלוש השנים האחרונות, בתקופה שבין 15.03. שנת 2006, עד 15.03 שנת 2009, כפי שהצגתי בפני הממשלה ביום ראשון ה -15.03.09 שבוע שעבר. הורדנו את היקף ההרוגים בתאונות הדרכים ב-13% ואת היקפי הפצועים בכ- 12% לעומת שלוש השנים שקדמו להן. חייהם של 191 אזרחים נחסכו . 953 בני אדם ניצלו מגורל של נכות או פגיעה קשה אחרת באיכות חייהם. אנו עדים לירידה בכל הפרמטרים - הירידה הגדולה ביותר בשלושים השנים האחרונות.
ההישג המרכזי במאבק בתאונות הדרכים היה הקמת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. בשנים האחרונות, היו וועדות על גבי וועדות שדיברו על איך נלחמים בתאונות הדרכים, אך הבירוקרטיה הכשילה כל מהלך.
למרות זאת, לקחנו את המלצות וועדת שיינין מ-2005 ומצאנו את הדרך ליישם את מרביתן. גם כאן, קולות המבקרים לא איחרו לבוא. אמרתי אז למבקריי ואני אומר היום, האויב של הטוב הוא הטוב מאוד. הקמת הרשות הייתה המהלך החשוב ביותר במאבק בתאונות הדרכים, שהעלה את המאבק בתאונות הדרכים למקום הראוי לו בסדר היום הלאומי של מדינת ישראל. את תוצאות המהלך חשים כל העוסקים במלאכה כבר היום, ובטוחני שנמשיך ונראה אותן בשנים הבאות.
בשלוש השנים האחרונות, בזכות הגדרת תכנית רב-שנתית ורתימת שותפים מקרב משרדי הממשלה והציבור, חלה ירידה ריאלית של 13 אחוזים במספרי ההרוגים ביחס לשלוש השנים שקדמו להן, זאת למרות עליה של למעלה מחמישה אחוזים בהיקפי הנסועה - סך הנסיעות המבוצעות בק"מ ע"י כלל כלי הרכב.
אלו הפעילויות המרכזיות שביצענו:
1. הכנת תכנית אסטרטגית רב תחומית למאבק בתאונות הדרכים - כחלק מהמדיניות אותה הובלתי לפיה ניתן לקבוע יעדים ומדדים במאבק בתאונות הדרכים, יזמנו הכנת תכנית אסטרטגית, רב תחומית ורב שנתית. לשם מעקב אחר ביצוע התכנית ומעקב שוטף של המאבק בתאונות הדרכים, כינסתי מידי שבוע פורום בטיחות בדרכים בהשתתפות כל הגורמים הרלוונטיים.
2. הקמת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - כשר התחבורה והבטיחות בדרכים העברתי את חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ובפרק זמן של שנה הקמנו רשות פעילה אשר עומדת בחזית המאבק בתאונות הדרכים.
3. תשתיות בטיחות בדרכים - כשר התחבורה העברתי בתקופת כהונתי היקפי השקעה של מיליארד ₪ לטיפול ישיר בתשתיות תחבורה והפיכתן לבטוחות. בנוסף הועברו 700 מיליון ₪ לטיפול במוקדי סיכון -מהלך שהייתה לו לא מעט התנגדות, גם בקרב גורמי המקצוע.
מיפינו את כל מוקדי הסיכון בכבישי הארץ, מקטעי כבישים וצמתים מסוכנים במיוחד והעמדנו תקציבים לתיקונם. היום אנו יודעים לומר כי, מסתמנת ירידה של 30% בכמות התאונות שאירעו באותם מוקדים, מתוכן ירידה של 50% בתאונות הקטלניות. תחום מרכזי נוסף בתשתיות הבטיחות הוא ההפרדות המפלסיות, להן העברנו התחייבויות בסך 2.5 מיליארד ₪, בכדי לבטל את כל הסיכונים הנובעים ממפגשי הכביש - מסילה. התוצאה של הפעילות הממוקדת בהפרדות המפלסיות ובאמצעים הטכנולוגיים שהתקנו במפגשי המסילה היא ירידה לאפס הרוגים במשך שנתיים רצופות, כתוצאה מתאונות במפגשי דרך-מסילה.
4. ייעול הטיפול המשפטי - הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בהנחייתי מעבירה למערכת בתי המשפט כ - 10 מיליון ₪ מידי שנה לשם העסקת שופטי תעבורה אשר יטפלו בעומס התיקים. קיים קשר הדוק עם מערכת המשפט, ויחד עם הנהלת בתי המשפט, יזמנו את פרויקט תיקים אדומים - פרויקט שמטרתו לזרז את הטיפול בתיקים חמורים, ולקצר את משך הזמן שבין העבירה לעונש ולחזק את ההתרעה.
5. הקמת מרכז מידע - לראשונה בישראל, יתאפשר להעמיק את ההבנה לגבי תאונות הדרכים וגורמיהם. לרשות הציבור יעמדו נתונים איכותיים על תאונות הדרכים ועל הנסיבות שלהם וניתן יהיה להפיק תועלת רבה מבידוד הגורמים המרכזיים להתרחשות תאונת דרכים.
6. כוחות ההצלה - לשעה הראשונה שלאחר תאונת דרכים קטלנית חשיבות מכרעת ביכולת של כוחות ההצלה להחזיר אנשים מעולם המתים לעולם החיים, זוהי שעת הזהב. הושם דגש רב על תמיכה בכוחות ההצלה, מתוך כוונה להציל כמה שיותר חיים בשעת הזהב.
7. הסברה - לאורך כל השנה מתקיימות פעילויות הסברה ממוקדות שמטרתן להגביר את המודעות בקרב הציבור ולשנות את התודעה של הנהג והולכי הרגל על הכביש. בשנה האחרונה התמקדנו באוכלוסיות הולכי הרגל, הרכבים הדו גלגליים ובמגזר הערבי.
8. רפורמה בלימודי הנהיגה - מצאנו כי תכנית לימוד הנהיגה הנוכחית איננה מספקת ואיננה מעניקה כלים להתמודד עם המציאות האמיתית על הכביש. יזמנו הקמת מרכז לימודי נהיגה (מל"ן) שירכז את הלימודים העיוניים והמעשיים הכרוכים בלימודי הנהיגה, לגביו ארחיב בהמשך.
9. מעבר לרישיון נהיגה מדורג - הנתונים מראים כי קיימת עליה תלולה בתאונות הקטלניות בקרב צעירים לאחר תקופת הליווי שלהם. הדבר מלמד הן על הצורך להאריך את תקופת הליווי אך יותר מכך, נדרש מעבר לרישיון נהיגה שיתקבל בשלבים. התשתית החקיקתית מוכנה להגשה לכנסת ואני תקווה כי הכנסת הזו, במושב הבא שלה, תסיים את הליכי החקיקה הנדרשים.
10. תכניות ייעודיות לאוכלוסיות השונות - הוצאנו לפועל תכניות ממוקדות לטיפול באוכלוסיות אשר הנתונים מעידים כי הם בחשיפה מוגברת להיפגעות מתאונות דרכים: הולכי רגל, מגזר ערבי, ילדים וקשישים.
11. טיפול בנהגים בפסילה ונהגים מועדים - בשיתוף עם משטרת התנועה ומשרד המשפטים יצאנו למבצע משולב, הורדה מהכביש של נהגים הנוהגים עם רישיון לא בתוקף או בשלילה, וכן מבצע להורדה של נהגים עם גיליון הרשעות כבד המלא בעבירות חמורות. בסוגיה האחרונה, צריך בית המשפט להכריע בקרוב, שכן הועלו טענות נגד המידתיות של המהלך, ואני תקווה כי בית המשפט העליון יראה לנגד עיניו את החשיבות המכרעת של הורדת נהגים מסוכנים מהכביש, ואת התרומה שיש בכך לביטחונם של ציבור הנוסעים והולכי הרגל.
12. חיזוק משטרת התנועה - הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מעבירה למשטרת התנועה כמאה מיליון ₪ מידי שנה לצורך איוש תקנים של שוטרי תנועה, רכישות ניידות משטרה ומימון שוטרים מיוחדים. התפוקות של הפעילות המשותפת הזו הן אדירות ומתבטאות בשורה התחתונה ב- 2 מיליון מפגשי שוטר-נהג. למפגשים אלו חשיבות מכרעת וקיים יחס ישיר בין היכולת להוריד את מספרי התאונות ורמת האכיפה בכבישים. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בשיתוף עם משטרת ישראל קובעת את עבירות האיכות וכתוצאה קיימת אכיפה מוגברת כנגד עבירות המוגדרות ככאלו: נהיגה בשכרות, חציית אור אדום ונהיגה בשלילה.
13. משרד החינוך - המדיניות שלי היתה לאורך כל הדרך, ואף תמכתי בחקיקה ברוח זו, כי משרד החינוך חייב להעלות מדרגה ביחס למאבק בתאונות הדרכים. הדרך היחידה שאני מכיר להפוך מקצוע משעה מהנה לשעה פוריה הוא בקביעתו כמקצוע חובה בתעודת הבגרות. אני גאה על כך שכיום בלמעלה מ - 98% מהתיכונים, מקצוע הזהירות בדרכים נושא ציון פנימי בתעודת הבגרות, והינו תנאי לקבלת התעודה. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מעביר מידי שנה 40 מיליון ₪ להעשרת לימודי הזהירות בדרכים ואני רואה בכך פעילות חיונית ביותר, שכן בסופו של דבר החינוך לזהירות בדרכים מתחיל עוד הרבה לפני הנהיגה בפועל.
14. שינויי חקיקה מרכזיים - החמרת הענישה בעבירות של חציית אור אדום, התפרצות למסילת רכבת, נהיגה בשכרות. קביעה בחוק של חובת הליווי.
לסיכום נושא המאבק בתאונות הדרכים, אני סבור כי על ממשלת ישראל להמשיך ולהיות מחויבת בכל מאודה לנושא זה, שהינו בגדר משימה לאומית. לכן אסור לצמצם בתקציבי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ובכל תקציב שתורם לבטיחות בדרכים. השלב הבא צריך להיות עיגון בחקיקה של תקציב הבטיחות בדרכים, כך שיהיה "פרח מוגן" מפני קיצוצים שונים ומשונים.
תקציב
משרד התחבורה עומד בחוד החנית של המשק הישראלי, בוודאי בעת זו של משבר כלכלי. שנת 2008 הייתה שנת שיא בהשקעה בתשתיות תחבורה - מעל לתשעה וחצי מיליארד ₪.
על רקע המשבר הכלכלי, המשרד נערך באופן מיידי להוציא לפועל תכנית בסך 7.6 מיליארד ₪, אשר תתמקד בהאצת תכניות תחבורה בכבישים, בתחבורה הציבורית וברכבת ישראל.
בשנים הקרובות עומד לרשות המשרד תקציב חסר תקדים במונחים היסטוריים של כ - 50 מיליארד ₪ בהרשאה להתחייב. בשנים 2006 - 2008 הוקצו 21 מיליארד ₪ לפרויקטים המרכזיים בתחבורה ובעזרת תכנון נכון ושילוביות של כל המערכות ניצלנו למעלה מ - 90 אחוזים מתקציבים אלו.
תקציב התחבורה הציבורית גדל מ 695 מיליון ₪ בשנת 2005 ל 1.5 מיליארד ₪ בשנת 2009. התקציב של החברה הלאומית לדרכים גדל מ 1.8 מיליארד ₪ לכ - 3 מיליארד ₪ בשנת 2008 והוא צפוי עוד לגדול משמעותית ל 4.5 מיליארד ₪ בשנת 2009.
לרשות רכבת ישראל עומדים תקציבים בהרשאה להתחייב בסך כ -20 מיליארד ₪ שיופנו להכפלת מסילות, הפרדות מפלסיות, הקמת תחנות והקמת קוים מרכזיים כגון תל אביב - ירושלים ובנגב ובגליל.
הניצול הנכון של התקציבים הללו, הביאו לשורה של הישגים בתחומים הבאים:
פרויקטים תשתיתיים
בוצעו מידי שנה מאות פרויקטים בבינעירוני, ביניהם פרויקטים מרכזיים אשר שינו את מפת תנועת הכבישים בישראל. סך הכל נסללו 270 ק"מ כביש ונבנו 50 מחלפים וגשרים (וביניהם: רמפה בצומת גלילות, כביש 9 בירושלים, שיקוע לה גווארדיה, נתיב נוסף באיילון דרום, כביש 431 מאיילון דרום למודיעין, קטעים 19 ו 20 בכביש 6 וקטע 18 בנמצא בשלבי סיום, פרויקטים לעידוד הצפון והדרום, קו הרכבת מודיעין ת"א).
1. בתחום העירוני בוצעו מידי שנה למעלה משלוש מאות פרויקטים בכלל הרשויות - ובכלל זאת ביצוע כבישים, מעגלי תנועה, התקני בטיחות, הסדרת מעברי חציה, הסדרת תנועה בסביבת בתי ספר. בוצעו כ 350 מעגלי תנועה ורמזורים. כשר התחבורה הגעתי אישית ל- 90% מהרשויות המקומיות ולחלקן אף מספר פעמים על מנת לעמוד מקרוב אחר צרכי התושבים והמשרד העמיד משאבים לכל צרכי הרשויות.
רכבת ישראל
§ רכבת ישראל נמצאת בשנים האחרונות בתאוצת צמיחה. בשנים האחרונות נמלאה הארץ בתחנות חדשות, בעיקר במרכזים עירוניים, על מנת לעודד את המעבר מהרכב הפרטי לתחבורה ציבורית.
§ פתיחת קו נתב"ג - מודיעין; הושלמה קשת לוד - נתב"ג; הושלם הקו הפרברי עד כפר סבא, ומתבצעות כרגע עבודות להשלמתו; פתחנו תחנות רכבת בחלקים שונים של הארץ וביניהם תחנת להבים - רהט, תחנת ראשון לציון, קרית אריה, מודיעין מרכז, מודיעין, לוד - גני אביב. בימים אלו מתבצעות עבודות קדחתניות על הקווים: ת"א - ירושלים (1A - מהיר), ת"א - ראשל"צ מערב - בני דרום (פלשת), אשקלון - נגב מערבי (ובכלל זה תחנות בשדרות, נתיבות ואופקים) - באר שבע, רעננה - הרצליה - חיבור למסילת החוף, הכפלת לוד - נען - באר שבע, הכפלת קו מוצקין - נהרייה.
§ כל הקווים הללו נמצאים בעבודה וכלולים בתוך תקציב הפיתוח המעודכן והמאושר של רכבת ישראל, וצפויים להיפתח בין השנים 2009 - 2014. סך אורך המסילות הנמצאות כרגע בעבודה ואשר הותנעו במהלך כהונתי עומד על למעלה מ-300 ק"מ מסילה נוספים.
§ אחד הנושאים המרכזיים שטיפלנו בהם היה נושא הבטיחות כערך עליון כפי שפירטתי לעיל רכבת ישראל מבצעת כעת עבודה בכ - 33 הפרדות מפלסיות. הושלמו כבר כ -15 הפרדות וכבר השנה יושלם מספר דומה. ההפרדות יבטיחו מעבר בטוח לנוסעים ואשר יסייעו בזרימת התנועה.
§ במקומות שבהן אין היום הפרדות הוצבו מפקחים ואמצעים טכנולוגיים.
§ בשנתיים האחרונות ירדנו לאפס נפגעים בתאונות רכבת.
§ הצטיידות - במהלך כהונתי 50 קרונות נכנסו לפעילות ו-87 מתוכננים להיכנס בשנת 2009, בנוסף לשישה קטרים שמתוכננים להיכנס לפעילות בשנה הנוכחית.
§ כאמור, כחלק מתפיסת מתן השירות לאזרח בעדיפות עליונה, דגש מרכזי הושם על יכולתה של הרכבת להעלות את רמת השירות לנוסעיה. התוצאה היא עליית דיוקי הרכבת מ 65% ל 95%.
§ פתיחת המשוא"ה - חנכנו את מרכז השליטה והבקרה של רכבת ישראל. המשוא"ה, מאפשרת לעקוב אחר תנועת הרכבות בזמן אמת, בכל רגע נתון, כולל מספרי הנוסעים בכל רכבת וזמני הגעתה. זהו מרכז מהמתקדמים מסוגו המבטיח כי הרכבת תכנס לסטנדרטים מתקדמים ביותר של שירות לנוסע ובטיחות הנסיעה.
נמלים
- נמלי ישראל הם שער הכניסה של מטענים וסחורות לישראל, הם מרכזים 99% מהייבוא והייצוא במשק ומהווים בסיס איתן לכלכלה הישראלית.
- על רקע החשיבות האסטרטגית של נמלי הים לכלכלה הישראלית, בנינו תכנית אב לחמישים השנים הבאות לפיתוח נמלי הים.
במקביל פעלנו להגדלת התפוקות של הנמלים ושיפור השירות למשתמשים: נמל הכרמל בחיפה הושלם, נמל היובל באשדוד התחיל לפעול באופן מלא בשנת 2006, הוגדל מסוף המכולות המזרחי בחיפה, הוכנסו לביצוע תכניות לייעול הנמלים וקיצור זמני ההמתנה באמצעות מעבר למשמרת שלישית ומעבר לשיטת החלונות. בחיפה רציף הקישון המזרחי נבנה. לאחרונה חתמתי על צו להפעלת משמרת שלישית בנמלים ולאחר שאישרתי אותו ניתן יהיה לייעל באופן דרמטי את עבודת הנמלים.
בטיחות בתעופה
התעופה הישראלית הינה מקרה מורכב של איכות ומצוינות של ההון האנושי, אך הזנחת מערכות באופן מתמשך.
עם כניסתי לתפקיד מצאתי טרמינל של שנות האלפיים, ומערך בטיחות של שנות השישים.
טיפלתי בבטיחות התעופה בנוהל חירום ויצאנו עם תכנית רב-שנתית שתביא את מדינת ישראל סטנדרטים בינלאומיים בשנתיים הקרובות.
לראשונה בישראל נכנסנו לעומק לתחום הבטיחות בתעופה וביצענו מהפכה של ממש בפתיחת השמים. לשם כך אני מיניתי וועדת מומחים מקצועית, בראשות האלוף במיל' עמוס לפידות אשר מיפתה את הבעיות המרכזיות והמליצה בפני על דרכים לפתרונן. הוועדה הציגה תמונת מצב עגומה של הזנחה של עשרות שנים בתחום הבטיחות בתעופה, בדגש על רשות תעופה אזרחית שאיננה מתפקדת, הצורך בחלוקת השמים לשם ניתוב נכון של נפחי תנועה הולכים וגדלים של התעופה האזרחית ותשתיות הדורשות טיפול בנתב"ג. בעקבות ביקור ה - FAA וביקורת יסודית שנערכה מטעמו, הוחלט ע"י ה - FAA להוריד את דירוג הבטיחות של ישראל. אני מדגיש כי ישראל לא ירדה מקטגוריה 1 לקטגוריה 2, שכן בפועל ישראל מעולם לא היתה בקטגוריה 1. ממצאי וועדת לפידות וממצאי הביקורת האמריקאית רק חשפה עובדה זו ויש לברך על כך, שכן בסיום הליך התיקון אזרחי ישראל ייהנו מתשתיות בטיחות בתעופה מהמתקדמות בעולם, וכבר בשנת 2009 נגיע לסטנדרטים בינ"ל ונדורג בקטגוריה 1.
הסיבות המרכזיות להורדת הדירוג היו העדר נוהלים, חקיקה ראשית ומשנית ורגולציה מסודרת ומעודכנת בתחום התעופה האזרחית. תפקיד אותו הייתה אמורה לאורך השנים למלא רשות התעופה האזרחית, שבכהונתי עסקתי בשיקומה.
במקביל לעבודת ה-FAA נקטתי בצעדים הבאים:
1. התחלתי לכנס פורום בטיחות בתעופה בו היו חברים כל הגורמים המשמעותיים של התעופה בישראל כולל הפקחים, הטייסים ולעיתים גם נציגי חברות התעופה. מטרתו של פורום זה היתה לגבש תכנית עבודה רב שנתית לבטיחות בתעופה, ולעקוב מידי חודש אחר ביצועה.
2. אישור תקציבים בסך 2.6 מיליארד ₪ להשבחת תשתיות הבטיחות בתעופה - כשר הבאתי בפני הממשלה, תקציב פיתוח לרשות שדות התעופה אשר במסגרתו יוארכו מסלולי ההמראה והנחיתה וישונה המבנה התפעולי שלהם, ייבנה מגדל פיקוח חדש אשר יצויד במיטב הטכנולוגיות במיקום אשר תוכנן ע"י רש"ת במיקום שהומלץ ע"י ה FAA, תותקן מערכת מכ"ם קרקעית לזיהוי תנועה על הקרקע, יאוחדו הבקרות השונות ברחבי הארץ ותוכנס לביצוע מערכת לבידוק ביטחוני מתקדמת מסוגה בעולם.
3. מיניתי וועדה לחלוקת המרחב האווירי וסוגיות נוספות מול חיל האויר בראשות תא"ל (במיל') רליק שפיר. הוועדה מניבה תוצאות מעשיות ומאפשרת להסיר את החסמים שבעבר היו מכשול מרכזי בסוגיות של תכנון המרחב האווירי וביצוע פרויקטים של רש"ת בסמיכות למתקנים צבאיים.
4. הבאתי בפני הממשלה תכנית אב לשדות התעופה בישראל אשר הוכנה ע"י וועדת בינמשרדית בראשות מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף הרצל בודינגר.
הממשלה אף אישרה לצאת לדרך בכמה סוגיות מרכזיות וביניהן: הגדלת הקיבולת של נתב"ג, קביעת שדה התעופה מגידו כשדה בינלאומי בצפון, קביעת שדה התעופה תמנע כשדה התעופה של אילת והזזת שדה התעופה של הרצליה לעין שמר. מדובר בהחלטות חשובות מאד, אשר ביצועם ישחרר לחץ תעבורתי אווירי וכן שגשוג כלכלי לצפון ולדרום.
5. ביצעתי שינויים ארגוניים מהותיים הן בהנהלת רשות שדות התעופה והן ברשות התעופה האזרחית. כיום רשות התעופה האזרחית נמצאת במקום אחר לגמרי מבחינת איכות אנשיה, יכולת גיוס מיטב הכוחות מהשוק האזרחי והתמודדות עם המשימות המרכזיות שלה שהמרכזית שבהן היא להחזיר את מדינת ישראל לקטגוריה 1 עד סוף שנת 2009. מצבת כוח האדם ברשות התעופה האזרחית הוכפלה, ועומדת כיום על כ-90 איש, בהשוואה לכ-חמישים ערב כניסתי לתפקיד. רשות התעופה האזרחית תחת הנחייתי ובהחלטת ממשלה שיזמתי, חיזקה את מעמדה ואף גייסה אליה כוח אדם איכותי ביותר בנוהלי חירום. מרבית האנשים שנוספו הינם בעלי התפקידים הבכירים ביותר ברשות.
חשוב לי לציין כי גם בביקורות השונות של ה - FAA הובעה הערכה למהלכים שמדינת ישראל נקטה בשנתיים האחרונות וכי ניכרת תחושה של שינוי. יחד עם זאת הליקויים הינם אמיתיים והיה צורך למפות אותם ולטפל בהם באופן רב תחומי ומעמיק.
תזכיר חוק טיס מתקדם, חוק אשר לא עודכן בצורה יסודית משנת 1927, הופץ לכל הגורמים והוא עבר בעבודת מטה אינטנסיבית. הצעת החוק הממשלתית תגיע לאישור שר התחבורה עד סוף חודש מרץ
1. ולאישור הכנסת באפריל, בכפוף כמובן לכינונה של הממשלה. (בעבר היו ניסיונות להעביר תזכיר חוק טיס אך הם לא צלחו).
2. חיסול תופעת הרדיו הפיראטי - אחת התופעות החמורות שאיימו על בטיחות הטיסה היתה תופעת הרדיו הפיראטי. לאחר התרעות מצד גורמי המקצוע ומוועדת לפידות הבאתי את הנושא בפני הממשלה וראש הממשלה הטיל עלי לעמוד בראש צוות בינמשרדי לטיפול בנושא. בזכות העבודה המשותפת שכללה הגברת הרתעה , ענישה ושינוי שיטת הטיפול במשטרה, הורדנו את היקף ההפרעות לתעופה לאפס.
פתיחת השמים
בשלוש שנות כהונתי, משרד התחבורה יישם הלכה למעשה את המדיניות של פתיחה מבוקרת והדרגתית של השמיים לתחרות. אחד המדדים, המצביע על הגידול המשמעותי ברמת התחרות, הוא מספר הקווים בהם מופעלות טיסות סדירות ע"י שלוש חברות תעופה או יותר במקביל. כיום מופעלים ששה קווים כאלה לעומת קו בודד במהלך השנים שקדמו לשנת 2008. ששת הקווים הם: ניו יורק, פריז, לונדון, רומא, מילאנו ומדריד. אחוז תנועת הנוסעים בקווים אלה מסתכם בכ-45% מסה"כ תנועת הנוסעים בקווים הסדירים לישראל וממנה.
במהלך השנים2006 עד 2008 נערכו שיחות תעופה עם המדינות הבאות: ספרד, בריטניה, בלגיה, צרפת, סלובקיה, רוסיה, גרמניה, דרום קוריאה, איטליה ו- אוקראינה.
במהלך השיחות באה לידי ביטוי מדיניות הליברליזציה במגזר ההובלה האווירית, כאשר סוכם על הגדלת מספר החברות, שתוכלנה להפעיל טיסות סדירות בקווים לישראל וממנה ועל הגדלה משמעותית במכסת התדירויות.
במהלך שנת 2008 נחתם הסכם "אופקי" עם האיחוד האירופי, המעדכן את הסעיפים בהסכמים הבילטראליים בין ישראל למדינות האיחוד, המתייחסים לבעלות ושליטה על מוביל נקוב (ללא שינוי זכויות הטיס). ההסכם צפוי להוביל לגידול מסוים במספר החברות ממדינות האיחוד, שתוכלנה להפעיל שירות טיסות סדירות לישראל.
עשר חברות תעופה, מאנגליה, קוריאה, צרפת, קוריאה, איטליה, סלובקיה ורוסיה, שלא הפעילו טיסות סדירות לישראל וממנה עד לשנת 2007, החלו בהפעלת טיסות סדירות לישראל וממנה במהלך השנים 2007 ו- 2008. מדיניות זו הוכחה נותנת פירות כאשר סך הכל נרשם גידול של כ-10% במספר הנוסעים בין השנים 2007 ל-2008, וגידול של 12% במספר התדירויות המוצעות ע"י חברות תעופה הפועלות בישראל).
נכנסו מפעילים ישראליים לקווים שהיו בשליטה בלעדית של אל על. מונו מובילים ישראליים נוספים בקווים ל-רומא, מילאנו, אילת - מוסקבה, לונדון,ברצלונה, פאריס, מדריד, מינכן, ברלין, פרנקפורט , שטוטגרט ודיסלדורף.
תחבורה ציבורית
במהלך כהונתי, נתתי דגש מיוחד על מדיניות שנועדה לעודד השימוש בתחבורה ציבורית. מטרתה להגדיל את חלקן היחסי של הנסיעות בתחבורה הציבורית בכלל הנסיעות במשק ולהקטין את חלקן של אלה המתבצעות באמצעות הרכב הפרטי. הסטנו מידי שנה תקציבים של כמיליארד וחצי ₪ מהתשתיות לטובת התחבורה הציבורית.
בהנחייתי, הוחלט כי ישום המדיניות יבוצע באמצעות פעילות במספר יעדים כפי שיפורט להלן:
1. הקמת רשות ארצית ורשויות מטרופוליניות לתחבורה ציבורית - התאמת המבנה הארגוני והמצב הרגולטורי בתחבורה הציבורית לשוק תחרותי ורבגוני, במטרה לשפר את הזרימה וליצור אינטגרציה מיטבית בין כל מרכיבי התחבורה הציבורית והפרטית.
2. העלאת רמת השירות באמצעות תחרות, פיקוח ואכיפה - קביעת הליך מוסדר ותחרותי למתן רישיונות למפעילי התחבורה הציבורית, תוך קביעת רמות שירות מחייבות, אכיפה ופיקוח צמוד. בשנות כהונתי נמשכה ההפרטה בתח"צ והופרטו או נמצאים בתהליך סופי אשכולות נצרת - חיפה, פרוזדור ירושלים, קווי רהט, קווי השרון, קווי רמת הגולן, אשכול השומרון, ועוד.
3. קידום מואץ של מערכות משולבות להסעת המונים - הושלמה העבודה על תכנית מתאר ארצית לקווים של מערכות עתירות נוסעים המרשתות את מרכז הארץ, מהשרון בצפון ועד רחובות בדרום וזאת בנוסף לקווים בחיפה, נצרת, באר שבע ונצרת. בחלק מהקווים תפעל רכבת קלה Light Rapid Transit - LRT Bus Rapid Transit - BRT.
-
- הרכבת הקלה בירושלים - הצלחנו להתגבר על חסמים פיננסיים וסטאטורים והקו אמור לפעול כבר בשנה הבאה.
- BRT בחיפה - נמצא בעבודה מתקדמת וצפוי להתחיל לפעול בשנת 2011.
- BRT בבאר שבע - מקודם תכנון של BRT בבאר שבע.
- הקו האדום LRT בין פתח תקווה לבת ים - נמצא בעבודות מדינה, קידום זמינות ואישורים סטאטוריים מיידי כהכנה לכניסת הזכיין.
- הקו הירוק בין צומת חולון לאוניברסיטת תל אביב - נמצא בתכנון מתקדם
- הקו הוורוד BRT בין כפ"ס להרצלייה - תכנון וקידום זמינות ע"י נתיבי איילון
- הקו הסגול LRT- מאזור יהוד בקעת אונו, למסוף ארלוזורוב תל אביב, בתכנון
- הקו הכחול BRT - בין צומת ביל"ו עד צומת חולון - בתכנון ראשוני
- הקו הצהוב - בין כפ"ס רמת השרון - בני ברק - חולון - בתכנון
- הקו החום - מרמלה לראשון מערב - בתכנון ראשוני
הקווים מתוכננים לפעול במגוון הטכנולוגיות, מרכבת תחתית בקו האדום בת"א, רכבת קלה בירושלים ובקווים נוספים, וקווי BRT ביתר הקווים. מרבית הקווים נמצאים בשלבים שונים של תכנון ועבודה בשטח.
4. ייעול השימוש בתחבורה הציבורית באמצעות טכנולוגיות מתקדמות - כרטיס חכם לתחבורה הציבורית מוכנס בהדרגה בכל מפעילי התחבורה הציבורית. נמצא כבר בשימוש בחברת קווים, דן, קונקס, נתיב אקספרס וייכנס בקרוב גם לאגד ולרכבת.
5. ארגון מחדש וייעול מערכות התחבורה הציבורית - הושלמה עבודה לרה-ארגון קווי תחבורה ציבורית בגוש דן. במקום מס' רב של קווים ארוכים ולא תדירים יצומצמו מס' הקווים ויוגברו משמעותית תדירותם כך שהשירות ישופר ללא היכר. התכנית תיושם בשנה הקרובה ותלווה במסע הסברה נרחב.
6. עידוד השימוש בתחבורה ציבורית בקרב אוכלוסיות ומגזרים שונים - יזמנו הנחה של 50% לכלל הסטודנטים בכל הארץ. התכנית זוכה להצלחה רבה ואנו נעמיק אותה עם כניסת הכרטיס החכם לתוקף.
7. תמריצים כלכליים לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית - בוצע שינוי מקיף במבנה התעריפים במטרופולין חיפה, והושלם גיבוש של רפורמה בתעריפים בירושלים.
8. הפחתת הכדאיות בשימוש ברכב פרטי - הושלמה עבודת מקיפה ראשונה מסוגה בשיתוף הרשויות המקומיות להנהגת אגרת גודש במטרופולין ת"א. כעת נערכים לגיבוש תכנית ליישום הטלת האגרה.
השקעות אלו יביאו בתוך טווח זמן של כחמש שנים, למערכות הסעת המונים, משוכללות, יעילות ואטרקטיביות לנוסע ובכך נפחית את התלות ברכבים הפרטיים.
השקעה במגזר הלא יהודי
בכהונתי טיפלתי בפערי התחבורה הקיימים במגזר הלא יהודי. לשם כך מיניתי וועדת מומחים בראשות פרופ' פייסל עזאיזה. הוועדה פעלה במתכונת מיוחדת. בשלב ראשון הוועדה עסקה במיפוי של כלל הפערים בכל תחומי התחבורה: רישוי, תעופה, תשתיות ובטיחות. בשלב השני הוועדה, בנגישות מלאה להנהלת משרד התחבורה ותאגידיו הציעה פתרונות לסגירת הפערים ועקבה אחר יישומם.
כשר קידמתי את הרכבת הקלה לנצרת, אשר תשרת אוכלוסיה של 250 אלף תושבים.
בנוסף המשרד השקיע בתשתיות בטיחות ייעודיות ובתכניות בטיחות ממוקדות למגזר הלא יהודי, סכומים של 500 מיליון ₪. התוצאה היא ירידה ניכרת בקרב ההרוגים במגזר זה ושיפור ניכר בתשתיות בתוך ובקרבת היישובים הערביים.
חקיקה
כשר השלמתי ארבעה חוקים:
-
- חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
- חוק לתיקון פק' התעבורה - עיגון של חובת הליווי
- חוק הספנות - חוק הנועד לתת תוקף במשפט הישראלי לאמנת רומא בדבר דיכוי פעולות בלתי חוקיות נגד ביטחון השייט.
- חוק לתיקון פק' התעבורה - החמרת ענישה כנגד הנהגים.
- חקיקת משנה - בוועדת הכלכלה העברנו שורה ארוכה של תקנות שעניינן התאמת התקינה בישראל לאירופה, החמרת ענישה בעבירות תנועה, בטיחות התעופה ובטיחות כלי השייט.
- בנוסף כשר תמכתי בכל הצעה של כל חבר כנסת אשר מטרתה הייתה לקדם את הבטיחות בדרכים.
23/03/2009