מאת אוריאל ישיב

צוהר קטן לנושא הדלק פתח לפני חדשות תיירות ניסים מלכי, סמנכ"ל הכספים של אל על. בתוקף תפקידו הוא אחראי על הנושא ובעיקר על דרכים להוזיל את  המחיר האפקטיבי של עלות ענקית זו, שמוטטה יותר מחברת תעופה אחת. בראיון מיוחד הוא חשף את סודות גידור מחירי הדלק, נושא שרבים יודעים לקרוא בשמו אך רק מעטים מבינים במה מדובר.

"מטרת הגידור היא פשוט לעקר את התנודתיות של מחירי הדלק ולאפשר לחברה להתמודד עם שאר המשתנים בשוק", פותח מלכי. "הגידור הוא בעצם עיסקה פיננסית עם ענקים פיננסים שהתמחו במימון רכישות דלק ובתימחורו העתידי. למשל, מיצויו היפנית, מורגן סטנלי, גולדמן סקס ואחרים.

יש שלוש אפשרויות עיקריות בנושא הגידור.

האפשרות הראשונה היא "עיסקת חליפין" (swap). בשיטה זו קובעים הצדדים, ה"מוכר" וה"קונה", מחיר עתידי ליחידת מידה של דלק סילוני (טונה, חבית וכו'), נאמר 70 דולר לחבית, לרוב לתקופה מוגדרת מראש. אם בתאריך שנקבע המחיר יהיה נמוך ממה שנקבע, נאמר 60 דולר, ישלם ה"קונה" את ההפרש, כלומר 10 דולר נוספים לחבית. אם המחיר יהיה גבוה מהמחיר שנקבע, למשל 80 דולר לחבית, יחזיר ה"מוכר" ל"קונה" את ההפרש.

האפשרות השניה היא "עיסקת קול" (call), שבה ה"קונה" משלם פרמיה, נאמר 20 אחוז ממחיר מוסכם, כדי להבטיח את המחיר לכשיזדקק לדלק. כאן הפעולה דומה לרכישת ביטוח.

האפשרות השלישית היא "עיסקת אפס עלויות". ה"קונה" מבטיח את עצמו מפני קטסטרופה, כלומר מפני עלייה דרמטית במחירי הדלק. במודל זה המוכר והקונה לא משלמים איש לרעהו כל זמן שמחיר החבית נע בתחום מסוים. אם התחום נפרץ כלפי מעלה, "המוכר" (הבנק) משלם ל"קונה", ואם הוא יורד מתחת למחיר מסוים "הקונה" (חברת התעופה) משלם ל"מוכר".

"השאלות וההכרעות בנושא הדלק הן קשות ועוצמתיות," אומר מלכי, "כמה לגדר, כלומר איזה אחוז מצריכת הדלק, לכמה זמן - לחודש, לחצי שנה, לשנה או אפילו לזמן ארוך יותר - ואיזו משלוש סוגי העיסקות לעשות. לכל החלטה יש השלכות כספיות אדירות .הן יכולות למוטט חברות."

באל על עוסקת בתחום זה ועדה מיוחדת של הדירקטוריון המכונה ועדת ניהול סיכונים. היא מתכנסת תכופות ובתדירות קבועה מראש, נפגשת עם מומחים מהגורמים איתם מבצעים את הגידור ומומחים אחרים מחברות הדלק. חברי הוועדה מקבלים תחזיות לגבי מחירי הדלק, מידע פומבי על מדיניות חברות תעופה אחרות בנושא, ומשווים את העסקות של אל על למקובל בעולם התעופה. "אנחנו מסתכלים על גידור מחירי הדלק כעל חלק ממהלך העסקים של החברה, קובעים מדיניות לטווח מסוים, לרוב לשנתיים, ונוהגים לפיה. ברבעונים הקרובים אנחנו מגדרים בין 50 ל-80 אחוזים מהתצרוכת. בשום נקודת זמן ב-24 חודש לא נרד מ-20 אחוזים ולא נעבור את 50 האחוזים. גם במצב הנוכחי של ירידה גדולה במחירים אנו ממשיכים לגדר כי אנחנו לא יודעים מה יקרה."

שנה לחוצה

הגידור של אל על הוכיח את עצמו, כפי שמספר מלכי. אני חייב לומר שאלמלא גידרנו את מחירי הדלק היינו נושאים בנזקים כספיים אדירים. למזלנו הצלחנו להוריד אפקטיבית את עלות הדלק לחברה. בשלוש השנים 2007-2004 קיבלנו החזרים בסך כולל של למעלה מ-160 מיליון דולר. לתקופה ינואר -ספטמבר 2008 ההחזרים הסתכמו ב-42 מיליון דולר."

מבחינה חשבונאית ההחזרים מתבטאים בדוחות הכספיים בסעיף עלויות הדלק שקטנו בעזרת ההחזרים. אדם מן הצד יכול עם זאת להגדיר את ההחזרים כרווח. בכל מקרה, מעניין להשוות זאת לתוצאות הכספיות של אל על. בשנים 2004-2007 אל על הרוויחה 84 מיליון דולר. באותן השנים החזר עלויות הדלק הסתכם ב-160 מיליון דולר. בתשעת החודשים של 2008  התוצאות הראו הפסד של 29 מיליון דולר, כשההחזר הסתכם  ב-42 מיליון דולר.

בעולם הממשי מחיר הדלק הוא פונקציה של הביקושים והאספקות. יחד עם זאת קיימת השפעה חריפה של עסקאות פיננסיות. את שנת 2009 מגדיר מלכי כ"שנה לחוצה". מרבית האנליסטים צופים חצי שנה של ירידה  בביקושים. כך שאם הספקים ימשיכו לייצר ולספק, המחירים ימשיכו לרדת. בהנחה שהעולם לא יכול לחיות הרבה זמן במצב של מיתון קשה, יש להניח שבמחצית השניה של 2009 נראה עלייה בביקושים.

האנליסטים מעריכים שהמחיר הממוצע בשנת 2009 יהיה 65-50 דולר לחבית, כאשר עלות הייצור היא 35-25 דולר בממוצע לחבית.

גורם נוסף המשפיע בנושא הדלק  הוא הצורך בהכנסות ובתזרים מזומנים של המדינות מפיקות הנפט. מכאן ההערכה שנקודת האיזון היא  55-65 דולר בממוצע לחבית. מתחת למחיר זה לא יפיקו ומעל מחיר זה הביקושים יירדו.

19/01/2009