מאת אוריאל ישיב

לתמחור מעוות ולתחרות אגרסיבית יש השלכות כלכליות, משפטיות ואפילו מוסריות. כאשר חברת תעופה מציעה מחיר לטיסה מנקודה א' לנקודה ג' , טיסה העוברת בנקודה ב' (לרוב נמל הבית של החברה), ומחיר זה זול יותר מהמחיר מנקודה א' לנקודה ב' איך היא יכולה למנוע מנוסעים לא להמשיך בטיסה מנקודה ב' לנקודה ג'? ומה הצידוק שלה לתבוע מסוכן הנסיעות את ההפרש במחיר, כאשר עם הכרטוס נפתחו יחסים שבחוזה           (כרטיס הטיסה) בין חברת התעופה ובין הנוסע כאשר לסוכן הנסיעות אין בהם כל חלק?

נושאים אלה עמדו בעצם במרכז הליך משפטי בין אייר קנדה לבין עולמי נסיעות. משרד הנסיעות הנפיק במשך כשנתיים מעל 70  כרטיסים לטיסה של אייר קנדה במסלול ת"א - טורונטו - ארה"ב (יעדים שונים) - טורנטו - ת"א. מחיר הטיסה במסלול זה היה נמוך ממחיר טיסה לטורונטו וחזרה בלבד. הנוסעים ירדו בטורונטו ולא המשיכו לארה"ב. הם אף חזרו מטורונטו לת"א. אייר קנדה תבעה מעולמי נסיעות את הפרש המחיר עבור כל הכרטיסים וכאשר לא נענתה הגישה תביעה כנגד משרד הנסיעות וכן,לצורך כרטוס עתידי, העמידה אותו על בסיס מזומן. עולמי נסיעות הגישה תביעה נגדית על קביעת בסיס מזומן ללא הודעה מוקדמת, על הפסד הכנסות ועל הפסד מוניטין. הדיונים נמשכו כשנתיים ולבסוף בלחץ בית המשפט הושגה פשרה לפיה- כל צד, מבלי שיודה בטענות הצד השני יבטל את התביעה; הצדדים מאששים את הוראות יאט"א בקשר לאיסור על כרטוס "מעבר לגבול" (קרוס בורדר טיקטינג) במטרה להגיע למחיר טיסה זול יותר ועולמי התחייבה לא לפעול בניגוד לאיסור הנ"ל.

ומכאן עולות השאלות שפורטו דלעיל. אייר קנדה הרי החליטה במודע לוותר על הכנסותיה בכך שהיא מטיסה נוסעים בקו בין טורונטו לארה"ב וחזרה וזאת מטעמיה ושיקוליה הכלכליים. היא שפתחה את הפתח. מה לה כי תלין על נוסעים שפעלו באורח רציונלי וניצלו את התעריפים לטובתם? ויותר מכך איזה מקום יש לה לטענה כנגד סוכן הנסיעות. הרי היחסים בינו לבין הנוסעים נסתיימו משהנפיק עבורם את כרטיסי הטיסה.

שאלות אלו צריכות היו להיות מוכרעות בהחלטה משפטית שהיתה מהווה תקדים, אך  הזדמנות זו לא מוצתה.

11/12/2008