27.11.2022
 
השואה הארמנית כמשל

 

 

מאת דני שדה *

 


במפגש עיתונאים (בזום) בשבוע שעבר, להצגת התוצאות העסקיות של חברת אל על ברבעון הראשון של השנה, אמרו קברניטי החברה (הכוונה למנהלים בתואר, ולא למנהלים בפועל שיושבים בתא הטייס) כי החברה רוצה, אפילו רוצה מאד, לטוס לטורקיה, אולם הדבר אינו מתאפשר.

בחברה הסבירו כי מדינת ישראל חייבת לעמוד על כך שלחברות התעופה הישראליות יותר לנחות בנמלי תעופה בטורקיה ולו רק בשל עקרון ההדדיות, שכן כיום מספר חברות תעופה טורקיות (טורקיש איירליינס, אנדולוג'ט (שהיא חברת בת שלה), פגסוס ועוד חברות שכר וחברות מטען, מבצעות בעונה זו ובקיץ כ-20 טיסות יומיות ליעדים שונים בטורקיה, ובהם שני נמלי התעופה של איסטנבול, וכן איזמיר, אנטליה, דלמן ובודרום. "לא יתכן שחברות התעופה הטורקיות ינחתו בישראל בזו אחר זו ואילו חברות התעופה הישראליות אינן יכולות לטוס לטורקיה", טענו מנהלי החברה והוסיפו באותה נשימה גם את העובדה שחברות תעופה זרות יכולות לטוס לישראל וממנה מעל שמי סעודיה, בעוד החברות הישראליות נאלצות לטוס למזרח בנתיב ארוך בכשעתיים טיסה. בנקודה זו כדאי לציין את הההבדל בין טורקיה, מדינה שאינה אוייבת ואינה להלכה במצב מלחמה עימנו, לבין סעודיה, שנכון לעכשיו עדיין מוגדרת כמדינת אויב.

אז קצת היסטוריה. עד שנת 2013 חברת אל על טסה לאיסטנבול והיתה לה גם נציגות רשמית בעיר, עם נציג מישראל.
החברה המשיכה לפעול באיסטנבול למרות שורה ארוכה של פיגועים שנעשו נגד נציגי החברה ונגד נוסעיה. כמה אירועים (מתוך אתר ׳מרקיע שחקים׳):

- ב-24 באפריל 1970 התפוצץ מטען במשרד אל על באיסטנבול. ההתפוצצות גרמה לנזק אך לא היו נפגעים. ארגון החזית העממית לקח אחריות על הפיגוע.

- ב-19 באוגוסט 1976 תקפו שני מחבלים של הארגון לשחרור פלשתין את משרדי אל על בשדה התעופה של איסטנבול. ארבעה נהרגו ועוד 20 נפצעו. המחבלים נתפסו, נשפטו ונכלאו, אך נמלטו מבית הכלא בינואר 1979.

- ב-6 בנובמבר 1976 התפוצץ מטען חבלה בבניין אל על באיסטנבול. נגרם נזק, לא היו נפגעים.
אף ארגון לא נטל אחריות לפיגוע.

- ב-2 בינואר 1980 נרצח באיסטנבול מנהל תחנת אל על אברהם אלעזר ז"ל ע"י שני אנשים שיצאו ממכונית וחסמו את דרכו. שני אירגונים נטלו אחריות על הרצח.

- ב-9 בינואר 1982 התפוצץ מטען מחוץ למשרד הכרטיסים של אל על בנמל התעופה של איסטנבול. נגרם נזק למשרד וגם למשרד הסמוך של לופטהנזה. לא היו נפגעים ואף אירגון לא נטל אחריות.

- ב-21 במאי 1990 התפוצץ מטען במשרדי אל על באיסטנבול. לא היו נפגעים ואף אירגון לא נטל אחריות.

למרות כל האירועים האלה אל על המשיכה לטוס לאיסטנבול, והפסקת הפעילות שלה לטורקיה נעשתה רק בשנת 2013 וזאת לא בגלל סיבות בטחוניות, אלא בשל חוסר כדאיות כלכלית, כפי שהחברה מסרה בעת שהחליטה לסגור את התחנה בעיר ולהפסיק לטוס לשם.

בשנים האחרונות, לאחר שהתברר כי טורקיה הפכה ליעד מספר 1 בפעילות האווירית מישראל ואליה, ביקשו מנהלי אל על לשוב ולהפעיל טיסות לארצו של הרודן ארדואן, אולם הנסיונות לקבל אישורים להפעלת הטיסות לא צלחו. הפעם הסיבות לכך הן חוסר הסכמה בין גורמי הבטחון הישראלים (או במלים אחרות שרות הבטחון הכללי) לבין גורמי הבטחון הטורקיים, על הדרך לאבטחת הפעילות של חברת אל על. הטורקים, כך מתברר, אינם מוכנים להיענות לדרישות של מדינת ישראל, וממשלת ישראל מגלה, פעם אחר פעם, רפיסות בכל הקשור לטורקיה.

וכאן בדיוק אנחנו חוזרים לכותרת הכתבה: "השואה הארמנית כמשל".
לפני שבוע, ב-24 באפריל, צויין ברחבי העולם יום הזכרון לרצח העם הארמני, טבח שהחל בסוף המאה ה-19 כאשר האוכלוסיה הארמנית ביקשה עצמאות מטורקיה, והגיע לשיאו בין השנים 1918-1915, כאשר הטורקים טבחו קרוב לשני מליון ארמנים.
מדינות רבות בעולם, לאורך השנים, הכירו בשואה הארמנית, אולם ישראל הרשמית לא הכירה בכך וגם טרחה במשך שנים רבות למנוע כל אזכור רשמי של האירוע. זאת משום שישראל ביקשה לשמור על קשרים מדיניים, כלכליים ובטחוניים עם טורקיה.

בשנים האחרונות ביקשו מספר חברי כנסת להעלות הצעה להכרה ברצח העם הארמני בידי הטורקים, אולם תגובתה של טורקיה לא איחרה לבוא. ממשל ארדואן הזהיר כי הכרה של ישראל במה שמוכר כ-"שואה ארמנית" תפגע בישראל כיוון שהיא מציבה אותה כבת השוואה לשואת היהודים במלחמת העולם השניה. בשיחות סגורות הבהירו הטורקים כי הם לא יעברו לסדר היום אם זה יקרה.
וכאן בדיוק מתגלה הרפיסות החוזרת ונשנית של מדינת ישראל. נכון, לפני מספר שבועות נסע נשיא המדינה הרצוג לטורקיה כדי להיפגש עם הרודן ארדואן. אבל מעבר לחיוכים וצילומים לאלבום התמונות שהרצוג מטפח באדיקות רבה, לא קרה דבר.

מדינת ישראל חייבת להבהיר לטורקים מהו עקרון הדדיות. היא חייבת להודיע לטורקים שעליהם לאפשר לחברות התעופה הישראליות לטוס לטורקיה ובתנאים שיבטיחו את שלומם של הנוסעים ואנשי הצוות. נכון. יכול להיות שלאחר שיינתנו כל האישורים להפעלת הטיסות יחליטו החברות הישראליות כי כלכלית, או מכל סיבה אחרת, לא כדאי להם לטוס. אבל ישראל חייבת לעמוד על כך שהשמיים יהיו פתוחים ובטוחים גם לאל על, ארקיע וישראייר. ירצו - יטוסו. לא ירצו - לא יטוסו. אבל האפשרות תהיה על השולחן.








 

 

 

____________________________________________________________________

* הכותב שימש ככתב התעופה והתיירות של ידיעות אחרונות ו-Ynet

 



21/05/2022