אולי דווקא בן טל גנסיה תצליח להציל את אל על?
מאת עמי אטינגר *
קשה מאוד לנהל חברת תעופה. המטוסים יקרים מאוד, שרכישתם מחייבת את החברה בהחזרי הלוואות גדולות, ללא כל קשר לתנאי השוק והתחרותיות. למרות עזיבתם של הרבה עובדים מאל על, עדיין החברה זקוקה לכוח אדם גדול כדי לנהל את הפעילות המורכבת שלה, מה שהופך את הוצאות השכר למרכיב בולט בעלויות הקבועות. התנודתיות במחירי הנפט היא עוד אתגר שהחברה נאלצת להתמודד איתו. לא פחות מכך הן עלויות האבטחה ואירועים אקסוגניים כמו טרור, אי יציבות פוליטית, אסון טבע ומלחמות, כמו זו באוקראינה, שיכולים להשפיע על הפעילות המבצעית ועל הביקושים. האיסור לטוס בשבתות וחגים הוא חסימה כלכלית נוספת, שלא קיימת בחברות תעופה מתחרות.
קברניטי אל על לא הצליחו עד כה לעמוד באתגרים האלה ומאז שנת 2018 אל על היא חברה מפסידה כרונית עם הערת אזהרה קבועה בדוחות הרווח וההפסד שלה. סימן ראשוני לכך ניתן כבר היה לראות בשנת 2017, כשהרווח הנקי שלה ירד לכ-5.7 מיליון דולר. מיותר לציין, כי גם לאחר שהכתובת הייתה באותה השנה על הקיר, לא ננקטו באל על צעדים משמעותיים כדי למזער את ההפסדים, או לפחות להגיע לאיזון. אולי בגלל שסגירתה היא החלטה לא נעימה מבחינה פוליטית, ולכן הממשלה סיפקה לה חבל הצלה פיננסי כדי להישאר בעסקים.
כבר הרבה שנים שאל על מתקשה לבטל קווי טיסה, שתרומתם מוטלת בספק. מגרעת הגורמת לה, בנוסף לדברים נוספים, לפעול מעבר לכושר הייצור שלה. הפעלת קו טיסה צריכה להתבצע לאחר ביצוע תחזיות ביקושים, בדיקת היתכנות כלכלית ורווחיות ולא כתשובה לטיסות של חברות מתחרות, בעיקר בקווים ארוכי טווח. בגלל שאסור לה לטוס בשבתות וחגים נתקעים לעיתים מטוסיה בימי שבת וחגים ביעדים רחוקים והם נגרעים ממערך התפעול לשימוש ביעדים אחרים, כאשר היא חוזרת לפעול.
רצונם של נוסעי מחלקות התיירים במטוסים לטוס בחברה תעופה שמחיריהן זולים יותר, גורם להוספת מושבים נוספים כדי להוריד מחירים ולמכור יותר וכך להרוויח יותר. זהו למעשה המוטיב המרכזי בפעילותן של חברות הלואו קוסט, שהן מתחרות חריפות בפעילותה של אל על. מה גם שלא ברור אם מחלקות תיירים פלוס ועסקים - תורמות היטב את חלקן בהכנסות. כל הקשיים שנרשמו כאן על קצה המזלג דורשים דיגיטציה מתקדמת. כדי להבין זאת הנה מה נאמר בחברת TASC, שבה פעלה בעבר בן-טל גנסיה: "טרנספורמציה דיגיטלית טובה מחייבת הנדסה מחדש של התהליך התפעולי והעסקי והתאמתו לצרכים, האיומים וההזדמנויות. רוב מכריע של הארגונים והחברות פועלים כבר לבצע דיגיטציה של תהליכים שונים. יחד עם זאת, בחלק מהארגונים הדיגיטציה מחליפה תהליך ידני בתהליך ממוחשב, מבלי לחשוב מחדש על ההיגיון התפעולי או העסקי של התהליך. "אמצו דפוסי חשיבה של ארגון קטן - בארגונים גדולים קיים קושי בעבודה בקצב מהיר, תוך הסתגלות והתאמה מתמדת לתנאים המשתנים. זאת, משום שתהליכי העבודה וקבלת ההחלטות כוללים מספר רב של גורמים (יחידות עסקיות, גורמי טכנולוגיה, אנשי תכנון ואסטרטגיה, גורמי מטה מסייעים ועוד). "על מנת לממש את קפיצת המדרגה הנדרשת בעולם של חדשנות דיגיטלית, ארגונים נדרשים לקצר את המרחק הארגוני בין פונקציות טכנולוגיות ופונקציות עסקיות. אם כל אינטראקציה בין איש השיווק וצוות הדיגיטל דורשת ישיבה של 10 משתתפים, לא תצליחו להגיב במהירות הנדרשת. הקימו צוותים אג׳ילים, מוכווני לקוח ומשימה, כללו בהם את הכמות המינימלית של אנשים שיכולים להוציא לפועל את המשימה, והרשו להם גם לטעות לאורך הדרך, ועודדו פיתוח והטמעה של שיטות וכלים חדשים".
_________________________________________________________________________
12/04/2022 |