משבר הקורונה המתמשך משפיע על ממשלות, מפעילי התיירות ותיירים. ההחלטות משתנות כל הזמן, במשך המגיפה וגם בשלבי ההתאוששות. לכן האנשים מהססים לקבוע: נוסעים או לא נוסעים

מאת עמי אטינגר *

מגיפת הקורונה גרמה משברים בריאותיים וכלכליים גלובליים קשים. היא השפיעה קשה על התעשיות הגלובליות, אך בעיקר פגעה בתעשיית הנסיעות והפנאי, שבה חלה ירידה חדה בהיקף של 2.86 טריליון דולר, בעקבות ירידה ממוצעת של כ-50% בתנועת הנוסעים. היום, כמעט שנתיים אחרי פריצתה נותרו הדילמות הבאות: מהו המנגנון הנכון בגיבוש אסטרטגיות התאוששות מתאימות? כיצד חדשנות ושינויים אחרים יכולים לתרום להחייאת התעשייה? וכיצד להתגבר על פחד האנשים מפני הדבקות? פחד שקובע אם נוסעים, או לא נוסעים, ומאט את ההתאוששות.

הפחד גובר גם על העובדה שאירופה וארה"ב הפכו זולות יותר לישראלים בגלל התחזקות השקל מול הדולר והיורו. התחזקות המוזילה את הטיסות, התחבורה, הלינות, המסעדות והקניות ליעדים אלה. הוא גובר ככל שגלי קורונה חדשים תוקפים מדינות באירופה, כשגם בארה"ב המצב לא מזהיר.

התפתחויות ושינויים

התקנות במגיפת הקורונה משפיעים על הבחירות האסטרטגיות של כל בעלי העניין בתעשיית התיירות - ממשלות, מפעילי התיירות והתיירים. תקנות המשתנות כל הזמן, בשלבים השונים של המגיפה וגם בשלבי ההתאוששות. לכן, מפעילי התיירות חייבים לשנות את העקרונות הבסיסיים, והמצבים הארגוניים שהיו לפני המשבר, ולבנות מחדש את תעשיית התיירות, בהתאם לשינויים ולאתר את השיטות הדרושות כדי לחזור להתאוששות ולפריחה.

מגיפת הקורונה היא האירוע המשפיע ביותר במאה ה-21. תנועת הנוסעים שירדה תלולות גרמה זעזוע עצום לתעופה, לרכבות, להסעות הקרקעיות, לאתרים ולמלונאות. רק לאחר קביעת תקנוני בטיחות מחמירים התאפשר למדינות לנקוט צעדים להפעלה מחדש של ענפי התיירות ומאז הם מתאוששים לאט.

התיירות היא מערכת שבה התוצאות נקבעות על ידי סך כל מרכיביה ובעלי העניין. גם כשהמגיפה דועכת מתבססת ההתאוששות התיירותית על מרכיביה ובעלי העניין ויחסי הגומלין ביניהם. מכיוון שההתנהגויות של בעלי העניין בתיירות מורכבות ודינמיות, לא ניתן להעריך את ההתפתחות העתידית של התיירות רק על פי ההשפעה הנוכחית של המשבר, או על ידי השוואה לאירועי משבר ציבוריים דומים בעבר. ממשלות מוגבלות על ידי תנאים שונים, כגון עלות יישום המדיניות ולחץ דעת הקהל וכתוצאה מכך החלטתם מתמהמהת. לעומת זאת, מפעילי התיירות שואפים כבר עתה למקסם את תוכניות ההתאוששות. זה קשה, כי הצלחתו לאורך זמן של יחיד או ארגון להתאושש, תלוי במהירות ובאיכות של שיתופי הפעולה עם הידע, המשאבים והיכולות של אחרים סביבו.

הפחד מפני סיכון הנסיעות וניהולם

בעת חוסר הוודאות המתמשך של מגפת הקורונה, גובר הפחד של התיירים מפני סיכון הנסיעות וניהולם והפחד הזה מהווה גורם מכריע בהחלטתם לנסוע ליעדים שונים ולכמה זמן. אין מדובר בחתך שווה. תיירים שונים יכולים לראות את סיכוני הנסיעות ואת ניהול התנהגותם בצורה שונה. תיירים יימנעו מטיסה או מנסיעה כדי לבקר ביעדים שונים, אם הם יראו בכך סיכון להידבק בקורונה.

מגיפת הקורונה הרסה את כל הנרטיבים הקודמים בפרוש המציאות התיירותית, בגלל הסגרים בקנה מידה הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית, שהוטלו על ידי ממשלות בעולם, כדי לשלוט בהתפשטות המגיפה. עתה במדינות מסוימות שוקלים מחדש להטיל סגרים. השלכות המגיפה עשויות לשנות היבטים רבים בחיי בני האדם והעסקים, כולל הניהול התיירותי, שכן כמעט מחצית מהאוכלוסייה העולמית אימצה הגבלות על תנועה בקנה מידה חסר תקדים.

תיירות היא נכס כלכלי

תעשיית התיירות היא נכס כלכלי, חברתי ותרבותי. היא תורמת מרכזית במדינות לתעסוקה ולצמיחה
ומעסיקה מיליוני אנשים בעולם ובעקיפין מספקת תעסוקה למיליונים נוספים. כאמור, זו התעשייה שנפגעה הכי קשה בגלל שהיא נשענת על תנועת המונים. זו חולשתה בעת משבר הקורונה, כי תנועה וערבוב של אנשים הם מהגורמים בעלי הסבירות הגבוהה ביותר להפיץ את הנגיף.

מענקים ממשלתיים

במגיפה המתמשכת פעלו ממשלות בעולם וסיפקו אמצעי תמיכה כלכליים בצורת מענקים, הלוואות והטבות נוספות, להגנה על מקומות עבודה ועסקים במגזרי התיירות, הפנאי, האירוח והתעופה. למרות זאת, אנליסטים לא צופים, כי תעשיית התיירות והתעופה תחזור בקרוב במלואה לרמות של 2019. ישנם פסימיסטים המעריכים שאולי זה ימשך אפילו עד 2025. מה שמשפיע הוא קצב מתן החיסונים, ההשפעות של הריחוק החברתי על שיקול דעת של הצרכנים, האיום של גרסאות פוטנציאליות נוספות של הנגיף והתעוררות גלי תחלואה חדשים במדינות שונות.

________________________________________________________________

* עורך חדשות ב"דבר", "ידיעות אחרונות" ו-25 שנה עיתונאי ב"מעריב" בתפקידי עורך חדשות, עורך כלכלי, רכז כתבים וכתב לענייני תעופה, תיירות ותעשיות ביטחוניות.

14/11/2021