סיבת התפטרותו של דוד ברודט לא חשובה. גם מה חושבים עליו הבעלים לא חשוב. עתידה חשובה מאוד. על פי דוח הרבעון הראשון עם אזהרת עסק חי, כנראה שיהיה קשה להנהלת החברה לפתור את בעיותיה הכלכליות והפיננסיות. עתיד אלפי עובדיה טמון בכך

מאת עמי אטינגר *

לא חשוב מדוע התפטר דוד ברודט מתפקיד יו"ר דירקטוריון אל על, גם לא מעניין שהוא רצה לעשות זאת כבר לפני כשבועיים בתום שירות המילואים שלו בחברה. עוד יותר לא מעניין לדעת האם קני רוזנברג הבעלים של אל על רצה שהוא יעזוב את התפקיד, או שלא. חשוב יותר לדעת שעתידה של אל על כחברה מפסידנית עם אזהרת עסק חי לוט בערפל וזאת בלשון המאטה.

כל הנתונים המתפרסמים בדוח רווח והפסד ברבעון הראשון של השנה מראים שהסיכוי לשקם את מצבה הפיננסי של אל על נמוך מאוד. הפסד הרבעון הראשון לשנת 2021 בסכום של כ-86 מיליון דולר, מצטרף לשרשרת ההפסדים הרצופה עוד לפני משבר הקורונה, והוא רק סימפטום לקשים שלה לפתור את בעיותיה הפיננסיות בגלל חובותיה האדירים ומיעוט הכנסותיה. במצב שהסיכוי שלה לחדלות פירעון הוא מעבר לפינה, רשמו רואי החשבון בדוח הרבעוני אזהרת עסק חי ולא בפעם הראשונה. הם גם ציינו כי יתכן שההליכים האקסוגניים הם שידחפו אותה לחדלות פירעון.

התחייבויות החברה, ההון החוזר והגרעון בהון

ההתחייבויות השוטפות לטווח קצר של אל על בתום הרבעון הראשון של 2021 הסתכמו לסך של כ-1.899 מיליארד דולר, והגרעון בהון החוזר בתום אותו רבעון הגיע לכ-1.733 מיליארד דולר.
ההתחייבויות הלא שוטפות לטווח ארוך של אל על בתום הרבעון הראשון של השנה הסתכמו לסך של כ-1.261 מיליארד דולר והגרעון בהון בתום אותו רבעון הסתכם לכ-237 מיליון דולר.

הסברים לא רלוונטיים

במצב פיננסי קשה זה כל ההסברים בדוח הרבעוני, כמו השוואת הרבעון הראשון לרבעון הרביעי של 2020, בגין היקפי הפעילות הזהים - מטעים. חוב של יותר מ-2 מיליארד דולר הוא נתון מוחשי שדורש החזרת חובות ואל על תתקשה לעשות זאת, כנראה גם ביתר הרבעונים של השנה.

גם לשיפור הרבעוני כ-31 מיליון דולר ברווח התפעולי של החברה בניכוי פחת והפחתות ובניכוי תשלומי שכירות (EBITDAR), ביחס למדד המקביל ברבעון הרביעי בשנת 2020 וגם לשיפור של כ-50 מיליון דולר בהפסד לפני מס, כתוצאה משיפור ב-EBITDAR וכן בגין הפחתה בהוצאות המימון של החברה, בעיקר בגין הפרשי שער על הלוואות וחכירות הנקובות במטבעות אשר נחלשו מול הדולר, וכן בגין הפרשה לעלות היפרדות בסך של כ-15 מיליון דולר אשר הוכרה ברבעון הרביעי לשנת 2020, אין כל השפעה ביחס לחובותיה העצומים של אל על וכושרה לשפר את מצבה הפיננסי.

כאשר 3,516 עובדים נמצאים בחל"ת היו הוצאות ההפעלה של אל על ברבעון הראשון של השנה כ-165.1 מיליון דולר ואילו הכנסותיה היו כ-116.7 מיליון דולר, שזה פער שלילי של 48.4 מיליון דולר בין ההכנסות והוצאות ההפעלה. כלומר, ברבעון הראשון לא הושגה התייעלות ארגונית.

אין מספיק כספים

קבלת 210 מיליון דולר מהמדינה הכרוכה בפעימות ובהתניות לא פשוטות נוספות. אבל, גם אם הסכום יועבר במלואו לאל עלעל, הוא לא יספיק אפילו להחזר החוב של כ-280 מיליון דולר שהחברה חייבת לנוסעים שטיסותיהם בוטלו. גם לא ברור מהיכן תיקח אל על כספים לשלם פיצויים לכ-1,900 עובדים שהיא רוצה לפטר.

נכס אסטרטגי

למרות שאל על היא לא חברת תעופה לאומית בהגדרתה, המדינה רואה בה נכס אסטרטגי תעופתי ושאליה אפשר לצרף את ישראייר וארקיע. היום מחזיקה המדינה ב-13.4% אחוז ממניות אל על, בשווי של 103 מיליון שקל והיא גם מחזיקה בה מניה מיוחדת. ישנם הרואים בכך סימנים להלאמתה האפשרית. אבל גם אם כך יתרחש היא תצטרך לפחות להתאזן

אל על חייבת להגדיל את הכנסותיה מעבר להוצאות ההפעלה שלה, לפטר עובדים, לא לטעות בגידור הדלק הסילוני, לנסות לבזר את התחייבויותיה הרבות ולנקוט הרבה צעדים נוספים. משימות לא פשוטות. כך למשל, בחודש אפריל השנה הטיסה אל על 76,237 נוסעים ובמצטבר מתחילת השנה ועד תום אפריל היא הטיסה 133,046 נוסעים. אם מדלגים על 2020 ומשווים לאפריל 2019 מגלים שאל על הטיסה אז 2,032,503 נוסעים ומתחילת אותה השנה עד תום חודש אפריל היא הטיסה 6,522,491 נוסעים. לירידה כה תלולה בהטסת נוסעים ישנה רק משמעות אחד - ירידה חריפה בהכנסות.

___________________________________________
* עורך חדשות ב"דבר", "ידיעות אחרונות" ו-25 שנה עיתונאי ב"מעריב" בתפקידי עורך חדשות, עורך כלכלי, רכז כתבים וכתב לענייני תעופה, תיירות ותעשיות ביטחוניות.

24/05/2021