מתן הלוואה מהאוצר ישירות לאל על הקורסת, תהיה החלטה שאיננה עומדת בקנה אחד מול הצורך הממשלתי לתמוך בהרבה עסקים שקרסו, המעסיקים ביחד עשרות אלפי עובדים
מאת עמי אטינגר *
מתן הלוואה ישירה מהמדינה בסכום של כמיליארד שקל לאל על, שהיא חברה ציבורית בשליטה פרטית של אדם כמעט אלמוני, תהייה החלטה שגויה, מקוממת ושערורייתית אם היא תיושם. זו תהיה החלטה שאיננה עומדת בקנה אחד מול הצורך הממשלתי לתמוך, לפחות בסכום זהה, בהרבה עסקים שקרסו, המעסיקים ביחד עשרות אלפי עובדים. כמו למשל, רשת קמעונאית, המעסיקה אלפי עובדים, שלא אמורה לקבל הלוואה ישירה מהאוצר בסכום כה גדול והיא עלולה לקרוס.
היום בבוקר אישרה אל על, בהודעה לבורסה, כי האוצר בוחן מתווה חלופי לקבלת הלוואה ישירה מהמדינה, במקום הלוואה מהבנקים של כ-300 מיליון דולר בערבות ממשלתית של כ-82%. ובעקבות כך הרבה גבות הורמו בתמיהה. גם בגין העובדה שהתאוששותה הכלכלית של אל על מאוד קשה ליישום וגם מהעובדה שמדובר בכסף ציבורי שיועבר אליה באפליה מול רבים אחרים.
אסור לחזור לימי אל על הבלעדית
חשוב לציין, אל על מעולם לא הוגדרה מוביל לאומי. היא החלה לפעול כמוביל נקוב ישראלי ראשי וכחברה ממשלתית. בהיותה כזאת, בהנחייתה, לא אפשרה הממשלה להתחרות בה הרבה שנים. אפילו טיסות שכר זולות נאסרו בזמנו לפעול בישראל, ואל על הפעילה במקומם שיטה עקומה של כאילו טיסות קבוצתיות שבפועל לא היו קיימות. בעידוד אל על חוסלו גם שתי חברות מתחרות מעוף הישראלית, שרצתה להפעיל טיסות שכר וטאוור אייר, חברה אמריקנית בבעלות ישראלי, שהפעילה קווים לניו יורק.
בשיטה זו ובעזרת הממשלה הצליחה במרוצת השנים אל על, שייחסה לעצמה את התואר מוביל לאומי, לפעול כמונופול אווירי מרכזי בישראל והצליחה בכך לשמור על רמת מחירי כרטיסים גבוהה שהשפיעה על כל השוק. הסדקים הראשונים לערעור מעמדה היה ב-1978 כאשר הנשיא קרטר הנהיג את חוקי הדה רגולציה בתעופה, ששינו את ההסכמים הדו צדדיים בין המדינות ואפשרו לכל מדינה לפעיל טיסות בצורה חופשית ותחרותית יותר.
נגד שמיים פתוחים
בישראל לא הייתה אז מדיניות של שמיים פתוחים. אל על הייתה נגד התחרותיות, היא טענה, כי פתיחת השמיים תביא לירידה בהכנסות החברה, יהיה צמצום במקומות העבודה ומשם פגיעה בכלכלת המדינה. אל על גם טענה כי פתיחת השמיים תגרום, בטווח הארוך, להיעלמות חברות התעופה הישראליות ושליטת חברות תעופה זרות בשוק הישראלי. מה שיתברר בדיעבד כשטות גמורה.
התיירנים והמלונאים היו בעד פתיחת השמיים במטרה להעלות את מספר התיירים שיבקרו בארץ אך במשרד התחבורה החלו להתדיין בנושא כדי להאט את פתיחת השמיים. פקידי האוצר החרימו ישיבות אלה מתוך התנגדות להאטה.
נגד טיסות לואו קוסט
נאסר בארץ על טיסות לואו קוסט, שיטה שהומצאה על ידי ראיין אייר ואיזי ג'ט, ושהופעלה בהצלחה בכל אירופה. הטענה הייתה שהשיטה לא מתאימה לטיסות של יותר משעתיים וכי מאירופה לארץ זה רחוק יותר והרבה יותר יקר ולכן לא ייצליחו טיסות לואו קוסט לפעול בארץ. המתנגדים טענו גם כי המסלול היחידי שאפשרי במסלול של לואו קוסט הוא לאנטליה, ושבארה"ב חברות המגדירות עצמן כחברות לואו קוסט לא מציעות טיסות זולות כמו באירופה. שטות גמורה, אבל ההתנגדות עזרה לאל על להמשיך למכור יקר את כרטיסי הטיסה.
השר כץ חתם על הסכם שמיים פתוחים
הסכם שמים פתוחים, המשחרר את שוק התעופה ממכסות ומחסמי סחר תעופתי נחתם על ידי שר התחבורה דאז ישראל כץ עם האיחוד האירופי בסוף יולי 2012, לאחר מו"מ שנמשך כשלוש שנים. בעקבות לחצי חברות התעופה הישראליות ובראשן אל על הוסכם על יישום מדורג של ההסכם. אבל, רק באפריל 2013 אישרה הממשלה את הסכם שמיים פתוחים. בתגובה להסכם שבתו חברות הטיסה הישראליות, בהנהגת אל על, במשך כיומיים. השביתה הסתיימה לאחר שהוסכם כי הממשלה תממן 97.5% מעלויות האבטחה של חברות התעופה, בניהול אל על (ולא 80% כפי שהתכוונה הממשלה מלכתחילה). סכום הכסף המצטבר במשך כ-10 שנים כמיליארד שקל, שאותו בוחנים עתה באוצר לתת לאל על כהלוואה ישירה
ההסכם השמיים הפתוחים הביא לכניסתה לארץ של חברות לואו קוסט רבות. בתום כל שלבי היישום המדורג של הסכם השמיים הפתוחים הוכח כי השיטה היא הצלחה הן במחירי הטיסות המוזלות והן באפשרות שניתנה לתושבים רבים יותר לטוס בקלות לחו"ל.
אל על לא התכוננה לשמיים פתוחים
אל על, שלא התכוננה לעידן השמים הפתוחים ולא מצאה פתרון גם בהמשך, החלה לספוג הפסדים רבים שהועצמו בשנים 2018 ו-2019, טרום מגיפת הקורונה. כפי שנהגה בעבר פנתה אל על לממשלה ולאוצר לעזור לה בהרבה כסף ולא היא תקרוס. האוצר שמכיר את הקשיים בהתאוששותה של אל על סירב בתחילה בעיקשות להיענות לאל על. לבסוף הסכים לאשר ערבות מדינה של כ-80% על הלוואות בנקאיות בסכום של כ-300 מיליון דולר. לאחר מו"מ מורכב וארוך הסכימו הבנקים לאומי ודיסקונט להעביר לאל על הלוואות בערבות המדינה. אבל האוצר דרש מהבנקים לשפר את תנאי ההסכם. הבנקים התנגדו והעסקאות נפלו.
לאור זאת החלו באוצר לבחון מתן הלוואת מדינה ישירה לאל על חשבון השתתפות בהוצאות הביטחון של חברת אל על (שהם גם עבור ישראייר וארקיע), ללא ביטחונות לתקופה של יותר 10 שנים. יישום החלטה שכזאת לחברה ציבורית בשליטה פרטית של אדם כמעט אלמוני, תהייה החלטה שגויה, מקוממת ושערורייתית. מעבר לאפליה מול עסקים רבים אחרים, המדינה צריכה כבר לחשוב שאל על היא לא חברת התעופה הישראלית היחידה והמיוחדת, ושבארץ רשומות כ-160 חברות תעופה זרות, כשכולם יחזרו לפעול כשמשבר הקורנה ייחלש.
יש הבדל עצום בין המצב שבו המדינה רכשה מניות המקנות לה כ-14% ממניות אל על (ללא זכויות הצבעה) לבין מתן הלוואה ישירה מכספי הציבור בסכום של כמיליארד שקל.
יתרה מכך, יתכן וצריך לבטל את "מניית הזהב" של המדינה באל על, שפרטיו סוכמו בשנת 2000, בהשפעתה החזקה של אל על, על מנת לשמר עבור המדינה מטוסי מטען וכמה מטוסים בינוניים. אבל בהפעת אל על הוסיפו אז סעיף שתישמר האפשרות להבטיח שכושר התפעול ויכולת הטסת נוסעים ומטען לא יוקטנו. דבר שהוא לא רלוונטי היום לחברה שבשליטה פרטית ובהחלט שלא בהתאם לאמות המידה של רשות התחרות. אגב, לאל על יש היום רק מטוס מטען אחד.
___________________________________________________________
* עורך חדשות ב"דבר", "ידיעות אחרונות" ו-25 שנה עיתונאי ב"מעריב" בתפקידי עורך חדשות, עורך כלכלי, רכז כתבים וכתב לענייני תעופה, תיירות ותעשיות ביטחוניות.
07/03/2021