22.01.2021
 
רש"ת הקפיאה 6 מיליארד שקלים בגלל משבר הקורונה

 

 

 

מאת עמי אטינגר *


בעיצומו של הידוק תנועה בישראל, כשבאופק מתוכנן סגר מוחלט והדוק, ממשיך משבר הקורונה לפגוע בתעשיית התעופה הישראלית בכלל ובפעילות רשות שדות התעופה ונתב"ג בפרט. כתוצאה מכך הוקפא תקציב הפיתוח של רשות שדות התעופה בסכום של 6 מיליארד שקלים. לפני פרוץ המשבר פעלו בנתב"ג יותר מ-140 חברות תעופה, עם תחילת המשבר נותרו בנתב"ג 60 חברות תעופה פעילות וגם אלו החלו לצמצם את פעילותן בגלל הירידה הדרמטית בתנועת הנוסעים. המספר הנמוך ביותר של חברות התעופה שפעלו בנתב"ג בעת המשבר היה 16 חברות בלבד.

הירידה בפעילות וכתוצאה מכך בהכנסות השפיעו מבחינה כלכלית על רשות שדות התעופה. בראשית שנת 2020 היה תקציב הפיתוח העצמי של הרשות כ-6 מיליארד שקלים, שהתבסס על מקורותיה הפנימיים בגין 25 מיליון נוסעים בטיסות בינלאומיות בשנה. התחזית בעידן שלפני המשבר צפתה גידול של מיליון נוסעים בשנה עד לתנועה של 30 מיליון נוסעים. עם פרוץ משבר הקורונה הוקפאו, כאמור, 6 מיליארדי השקלים. המשמעות המיידית הייתה, כי מתוך  245  פרויקטים שאושרו  לשנת 2020 ואילך, נאלצה הרשות להקפיא כ-200 פרויקטים באופן מלא או חלקי, מאחר וחלק מהפרויקטים הינם פרויקטים מתמשכים.

נמלי נתב"ג ורמון מהווים תשתית אסטרטגית חיונית בישראל ולכן הם נשארים פתוחים כשפעילותם צוברת עוד גרעונות. הירידה הדרמטית בתנועת הנוסעים של יותר מ-90% בנתב"ג, גרמה מראשית המשבר לירידה דרמטית בהכנסות מהאגרות וזכיונות, עד לרמה של כמעט אפס. לפני המשבר הכנסות אלה מימנו במיליוני שקלים את מערכת הביטחון לנוסעים, את מערך פיקוח הטיסה והבקרה האווירית ואת תנועת הנוסעים הפנים ארצית, שרק עלותה נאמדת ביותר מ-400 מיליון שקל בשנה.


הרשות זקוקה לעזרה ממשלתית

אנליסטים מעריכים, כי גם במחצית הראשונה של 2021 ימשיך משבר הקורונה לפגוע בתנועת הנוסעים למרות החיסונים, ויתכן שהתאוששות  תהיה רק במחצית  השנייה של  2022. לפיכך חייבת הממשלה לשמור על האיתנות הפיננסית של רשות שדות התעופה. מה גם שהמדינה משכה, ממש ערב המשבר, מקופת הרשות כ-3.6 מיליארד שקלים. עד שתגיע העזרה הממשלתית ממשיכה רשות שדות התעופה לתפעל את נמלי נתב"ג ורמון, תוך כדי המשך צבירת הגרעונות.

בגין תחזית תזרים המזומנים הגרעוני לקחה רשות שדות התעופה 2 מיליארד שקלים אשראי בנקאי. כספים אלה ישמשו את הרשות לצורך מימון פעילותה השוטפת ולהשקעות פיתוח הכרחיות בשנת 2021. בהמשך בכוונת הרשות להמיר את האשראי הבנקאי בהלוואה לטווח ארוך, באמצעות אג"ח מוסדי, כאשר בחירת העיתוי הנכון תתבצע בהתייחס לאי הוודאות השוררת בענף התעופה.


רשות שדות התעופה, בהידברות ובהסכמת שלושת הוועדים, צמצמה עלויות כוח האדם ופעילויות נוספות:

צמצום מאות מיליוני  שקלים בהוצאות השכר הנלוות לעובדים ולמנהלים.
הוצאת 220 עובדים לפנסיה מוקדמת.
בימים אלה מקודמת תוכנית פרישה נוספת.
בראשית מרץ 2020 הוצאו כ-3,500 עובדים לחל"ת.
הוצאו עובדי היום לחופשה מיום ראשון 15 במרץ עד לאחר חופשת הפסח ב-19 באפריל, וחלקם הגדול חוייב להמשיך את החופשה השנתית הצבורה.
בוטלו שעות נוספות לכל העובדים.
בשלב ראשון קוצץ שכר הבכירים ב-10%, לאחר מכן נוספו 15% נוספים, למשך ארבעה חודשים - סה"כ כ-25%.
הופסקה הפעילות הבינלאומית והפנים ארצית מטרמינל 1, כשבשבועיים האחרונים שחלפו הוחזרה הפעילות הפנים ארצית לטרמינל 1.
הופעלו רק שתי זרועות בטרמינל 3, כשלאחרונה הופעלה זרוע נוספת.
נמל התעופה רמון נסגר לפעילות בשעות הלילה.
הוקפאה פעילות אחזקה שאינה דחופה.
בוטלו כל הנסיעות והופסקו הקורסים ובכלל זה קורס פקחי טיסה, כשהחניכים הוצאו לחל"ת.


הירידה בתנועת הנוסעים בעולם

משבר הקורונה הגלובלי פגע קשה גם בכל נמלי התעופה בעולם. על פי התחזית של מועצת נמלי התעופה העולמית (ACI - Airport Council International) גרם משבר הקורונה בעולם לירידה של יותר מ-6 מיליארד נוסעים עד סוף שנת 2020, שזו ירידה של 64.2% מתנועת הנוסעים העולמית, בהשוואה ל-2019.


הקורונה תשפיע בעולם גם כאשר ימשיך מתן החיסונים

לגבי תנועת הנוסעים הגלובלית במחצית הראשונה של 2021 תחזית ACI צופה, כי היא תישאר מושפעת מאוד מנתוני משבר הקורונה, גם בעת שאירגון החיסונים ימשיך להיתנהל. היקף תנועת הנוסעים העולמי במחצית הראשונה של שנת 2021 צפוי להגיע ל-2.2 מיליארד, שזה גידול קלוש של 20% בלבד בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2020. במחצית השנייה של שנת 2021 תחול עלייה חזקה בהרבה ותגיע ליותר מ -3.5 מיליארד נוסעים, שזה יותר מכפול נפח הנוסעים באותה תקופה מקבילה בשנת 2020. כל זאת אם מספר המחוסנים בעולם יגדל והגבלות התנועה יוסרו בהדרגה.


הירידה בהכנסות נמלי התעופה בעולם

ההשפעה של משבר קורונה על הכנסות נמלי התעופה בעולם הייתה חסרת תקדים, וכתוצאה מכך הכנסות נמלי התעופה בעולם ירדו ב-2020 ב-111.8 מיליארד דולר, שזו ירידה של 65.0% בהשוואה לתחזית ההכנסות הבסיסית בתחילת 2020. ההפסדים הגדולים ביותר נרשמו ברבעון השני של שנת 2020 עם צמצום של 39 מיליארד דולר בהכנסות בהשוואה לתחזית הבסיסית, שזו ירידה של 89.7%. אירופה היא האזור המושפע ביותר במונחים מוחלטים עם ירידה מוערכת בהכנסות ב-2020 של 40.8 מיליארד דולר לשנת 2020. ירידה החדה ביותר נרשמה גם במזרח התיכון עם ירידה של 73.5% מההכנסות לשנת 2020 בהשוואה לתחזית הבסיס הצפויה בתחילת 2020.

 



 

 

_______________________________________________________________________

 

* עורך חדשות ב"דבר", "ידיעות אחרונות" ו-25 שנה עיתונאי ב"מעריב" בתפקידי עורך חדשות, עורך כלכלי, רכז כתבים וכתב לענייני תעופה, תיירות ותעשיות ביטחוניות.

 

 

 

 

06/01/2021