לואיז בורז'ואה
זוג עכבישי פלדה, 2002
אוסף נאמנות לואיז בורז'ואה
צילום: כריסטופר בורק

מאת אתי ישיב

היום תיפתח לקהל במוזיאון תל-אביב לאמנות, תערוכה מיצירותיה של האמנית האמריקאית ילידת צרפת לואיז בורז'ואה, אמנית ייחודית ויוצאת דופן שהייתה גם פעילה פוליטית ופמיניסטית.

בורז'ואה, שכל הזכרת שמה מעורר בי התרגשות עצומה, פרצה לחיי רק בשנת 2000, כשהטייט מודרן בלונדון הציג באולם הטורבינות שלו, בתחנת הכוח בנקסייד שעל התמזה, את העכביש הענק שגובהו תשעה מטרים ונקרא בשם "אמא" ועוד שלושה מגדלי פלדה ובהם מדרגות ומראות בשם "אני עושה, אני מבטלת ואני עושה מחדש". העבודות היו מהממות ועוד יותר האמנית עצמה, שהייתה אז כבת 90 ומאחוריה עשרות תערוכות ברחבי אירופה וארצות הברית. פריצת הדרך הגדולה שלה התרחשה ב-1982, כשהמוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק (MOMA) ערך לה תערוכת רטרוספקטיבה מקיפה. בורז'ואה הייתה האמנית-אשה הראשונה שזכתה ב"מומה" לכבוד הזה ולתערוכה בסדר גודל כזה והתגלתה בה כאמנית עכשווית, מבריקה, חשובה ומובילה.

לואיז בורז'ואה
הזוג, 2003
אוסף קרן איסטון
צילום: כריסטופר בורק

את התערוכה בתל-אביב אצרו ג'רי גורובוי, שהיה עוזרה של בורג'ואה במשך עשרות שנים ועד מותה בת 98 ב- 2010, יחד עם סוזן לנדאו, מנכ"לית מוזיאון תל-אביב. "האמנות שלה הייתה דרך לשרוד את היום יום" הסביר גורובוי בסיור מוקדם בין העבודות, המבטאות יותר מכול את החרדות והפחדים שליוו אותה כול חייה, וביטאה בעבודה המכונה "פחד" ובה, באותיות אפורות שהדפיסה על בד לבן כתבה: "אני פוחדת משתיקה. אני פוחדת מחשכה, אני פוחדת מנפילה, אני פוחדת מנדודי שינה, אני פוחדת מריק"... בתערוכה יותר מ- 50 עבודות המייצגות את כול שלבי עבודתה ארוכת השנים. הרישומים, הפסלים הקטנים, עבודות הטקסטיל ופסלי הענק מבקשים לחקור את השניות בעבודת האמנית - יחסים בין פנים וחוץ, מודע ולא מודע, גברי ונשי, הגוף והאדריכלות, הסביל והפעיל. את רובן ראינו במרוצת השנים בתערוכות בעולם ועדיין הן מרשימות ומרגשות, כמו גילוי מחדש. להזכיר רק אחדים מהמוצגים: העכביש האיקוני ההוא מהטייט מודרן בלונדון, מיוצג כאן בפסל "זוג העכבישים", המסמלים דרך הרגשות את היחסים שבין האמנית ואמה; "הזוג" הספיראלי המתנדנד על חוט הקשור לתקרה, ששום דבר לא יכול להפריד בין השניים למרות התסבוכות שיוצרת הזוגיות ואת חשיבות המקום בו נוטע עצמו כול אחד מהם בספירלת היחסים; הפסלים הפרובוקטיביים "ילדונת" ו"פאלוס"; "מעבר מסוכן" מסדרה ידועה שלה ובה תאים-כלובים שבתוכם אלמנטים סמליים מחיי המשפחה, ובמרכז התערוכה הפסל "שניים" שיצרה ב-1991 והעניק לתערוכה בתל-אביב את שמה. זוהי עבודה ענקית המורכבת משני מכלי מתכת המוצפים אור אדום, כשהמכל הקטן חודר לתוך הגדול בתנועות קצובות, שיכולות לעורר קונוטציות מיניות, אבל בורז'ואה עצמה ראתה בו דווקא יחסי אם וילד הקשורים לנצח ומגדירים את מערכות היחסים העתידיות בחיים .

השם בורז'ואה ידוע היום בכול העולם ומושך קהל רב לאולמות התצוגה. אין ספק שגם לתערוכה במוזיאון תל-אביב ינהרו רבים, כולל תיירים. לא להחמיץ!

08/09/2017