16.10.2018
 
מאחורי המספרים של תקופת השיא בתיירות הנכנסת

 

מאת יוסי פישר *

 

היום פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני חודש אפריל בתיירות הנכנסת ובתיירות היוצאת ובשתיהן הנתונים יוצאים מן הכלל, בלי עין הרע.

כזכור, תקציב השיווק של משרד התיירות עומד השנה על קרוב לחצי מיליארד ש' ותקציב המשרד כולו על 1.2 מיליארד ש'. רואים את התוצאות.

אז אם "הכל דבש", מה עומד מאחורי הנתונים?

1.4 מיליון כניסות מבקרים לישראל בארבעת החודשים הראשונים של 2018 שמתוכם 1.36 מיליון מוגדרים כתיירים. זוהי עליה של לא פחות מ-25% לעומת אותה התקופה בשנת 2017. בחלוקה לכניסות דרך האוויר, ים ויבשה ניתן לציין את אילת, ממנה היו לישראל 61 אלף כניסות, שמציג גידול של 77% לעומת אותה התקופה בשנת 2017.

הסיבה המרכזית לגידול העצום בכניסות מאילת היא בעיקר כתוצאה ממדיניות התמרוץ החזקה של משרד התיירות, המעניק 45 אירו לנוסע לחברות התעופה המביאות תיירים בטיסות ישירות. על כך יש להוסיף את 15 האירו לנוסע שהעניקה התאחדות בתי המלון, ובמבחן התוצאות הסובסידיות לטיסות לאילת עבדו.

גם בתיירות היוצאת היתה פריחה גדולה. בחודשים ינואר - אפריל נרשמו 2.2 מיליון יציאות לחו"ל - עליה של 15% לעומת אותה התקופה בשנת 2017 (1.9 מיליון יציאות)

בוועידת המלונאים נטען על ידי בכירי ההתאחדות שמשרד התיירות אינו עושה די לקדם תיירות פנים ושיש "סטגנציה" בתחום. מה הפלא? כשאפשר לטוס בחודש יולי הקרוב ליעד חדש שמקדמת חברת וויזאייר עם סובסידיה נדיבה של משרד התיירות. והמחיר? טיסה הלוך ושוב במחיר התחלתי של 358 ש'.

אז מה היה לנו, קלאראשו? מדינת ישראל מסבסדת את וויזאייר ב-500 אלף אירו על קו הטיסה שהיא תפתח לסיביו (250 אלף על כל טיסה שבועית) על מנת שתמכור טיסות זולות לסיביו. פראייר מי שלא קונה.

משרד התיירות מממן הבאת תייירות זולה למדינה שהיא בהגדרה מדינת תיירות יקרה. שר התיירות עצמו אמר שלתיירות הרומנית יש פוטנציאל ולפי בדיקת משרד התיירות, התייר הרומני שוהה בישראל 6.3 לילות בממוצע ומוציא כ-761 דולר במהלך הביקור. שזה בממוצע 120 דולר ליום עבור בתי מלון, טיול מאורגן, אוכל מתנות. כבר אמרתי, תיירות זולה.

הישראלים לעומת זאת יטוסו ביולי בזול לסיביו - יעד חדש שעוד לא היו בו, ישלמו 50 דולר לחדר זוגי ללילה במלון קונטיננטל פורום (ארבעה כוכבים) באתר בוקינג וירגישו שעשו עסקה "פצצה".

אז מי יטוס? הרבה מאוד ישראלים שבעבר היו נשארים בארץ לחופשת הקיץ ומילאו את אילת, ים המלח וטבריה.

אז מה עושים? (הרי הרפורמה של השמים הפתוחים שהמלונאים היו מסנגוריה המרכזיים הינה עובדה מוגמרת והתחרות הגדולה של תיירות הפנים היא התיירות היוצאת) - מחפשים לתת תמריץ מיסויי לישראלים שינצלו את ימי הנופש שלהם בישראל. אם במסגרת קבוצתית או במסגרת של בודדים. לחלק גדול מהשכירים במדינה יש סעיף דמי הבראה בתלוש. ככל שהוותק עולה, מספר ימי ההבראה גדל עד לתקרה. כל מי שינצל את ימי ההבראה שלו לנופש בישראל יזכה לזיכוי מלא או חלקי במס הכנסה מסכום דמי ההבראה שנוצל בחופשה בישראל.

לגבי מדיניות התמרוץ המסבסדת את חברות התעופה המפעילות קווים חדשים בהיקף של כ-100 מיליון ש' של משרד התיירות-  יש צורך לשבת עם התיירנים, סוכני התיירות הנכנסת, המלונאים, מפעילי האטרקציות ולהחליט לאילו קווים יעניקו תמרוץ ולאילו קווים לא יעניקו. אילו מדינות מייצרות ערך מוסף גבוה לתיירות הנכנסת ואילו מביאות תיירות שבבסיסה היא תיירות זולה. בסופו של דבר האינטרס הוא לא רק "לספור ראשים" בשביל לשבור שיאים אלא לגרום לכך שההכנסות יעלו.

על כך יש להוסיף שהתיירות הזולה מחפשת מלונות זולים - ובכאלו יש מחסור גדול, גדול מאוד. קודם מייצרים תשתית ורק לאחר מכן אפשר להביא תיירים שמוגדרים כתיירי תקציב.

לסיכום, הלוואי שה"צרות" שיש לנו כיום בתחום התיירות הנכנסת והיוצאת ימשיכו. רק בואו נחשוב באופן אסטרטגי ונשלב כוחות. תיירות זה מכלול שלם וצריך לעבוד ביחד לטובת כולם. דברו האחד עם השני, שבו ביחד ותקשיבו. כעת כשהמומנטום חיובי צריך לפעול ביתר חוכמה ו"לדוג את הדגים השמנים" ולאו דווקא את ה-"סרדינים".

 

 

 

 

___________________________________________________________________

* מומחה תיירות בינלאומי ובעליה של חברת הייעוץ למלונאות ולתיירות Vision Hospitality & Travel  

 


09/05/2018