20.10.2017
 
דרושה תכנית "מחיר למתאכסן" במלונות

 

 

מאת יוסי פישר *

בסוף השבוע האחרון התפרסם במוסף 'גלובס' ראיון עם מייסד ומנכ"ל וויזאייר יוזף ואראדי. לטעמי, ההישג הגדול של הראיון הוא בפרטים ובעובדות שהמראיינים (מיכל רז חיימוביץ ושחר סמוכה) הצליחו 'להוציא' מממנו.

הכרתי את האיש לפני חמש שנים בארוע שערך לכבודו שגריר הונגריה דאז בישראל לרגל כניסת וויזאייר לשוק. ואראדי הצטייר בעיני כאיש מעניין ביותר שמחזיק את הקלפים קרוב לחזה. כבר אז כשעמדנו על סף הבריכה בבית השגריר בהרצליה, אמר לי ואראדי שוויזאייר תהפוך לשחקן משמעותי בשוק התעופה הישראלי. אמר וכך עשה.

הבה ננסה להבין מה קורה בשוק התעופה והתיירות בישראל, דרך עיניה של חברת הלואו-קוסט הגדולה ביותר במזרח אירופה.

בתוך חמש שנים מאז נכנסה החברה לשוק הישראלי היא הטיסה 1.4 מיליון נוסעים. רק ביולי 2017 הטיסה וויזאייר לישראל וממנה כ-70 אלף נוסעים - גידול של 76% ביחס לחודש יולי אשתקד. בחודש זה עברה וויזאייר לראשונה את הקיף הפעילות של חברת הלואו-קוסט הגדולה בנתב"ג - איזיג'ט.

וויזאייר מצהירה באופן רשמי על כוונות ההתפתחות שלה בישראל. המענקים (סובסידיות) אינם הגורם העיקרי להפעלת קווי תעופה נוספים, אלא משמשים רק תמריץ. ואראדי מצהיר שבכוונת החברה להעמיד שלושה מטוסים באופן קבוע בישראל ולהפוך בכך את נתב"ג לבסיס נוסף ל-28 בסיסים שיש להם באירופה.

אז מה אני לומד ממה שואראדי אמר (וגם מה שלא אמר)? שוק הנוסעים לישראל משתנה לנגד עינינו. יותר ויותר נוסעים אירופים מגיעים ארצה לאו-דווקא מהערים הגדולות או ערי הבירה. עד שהגיעה וויזאייר לשוק התעופה המקומי מי מהתיירים הישראליים שמע על קושיצה בסלובקיה, דברצן בהונגריה או יאסי ברומניה? אלו חלק מהיעדים אליהם טסה וויזאייר.

אז נכון, הישראלים קונים מה שזול, ואם אפשר לטוס ב-300 ש' לקלוז' או קטוביץ בחורף, אז למה לא? נמצא כבר מה לעשות שם. הישראלי מתקמץ על הטיסה וילך להתאכסן במלונות ארבעה וחמישה כוכבים.

לעומת זאת, התיירים שמגיעים מיעדים אלו לישראל טסים ב-60-50 אירו לכרטיס, עד למקסימום 100 אירו, ואז עומדים בפני הבעיה 'הקטנה' של להשיג מלון זול. תשכחו מתל-אביב, תשכחו מירושלים, וגם אילת לא יכולה באמת להציע מחירי אכסון המוגדרים כמתאימים לטיסות לואו-קוסט. בדקו כמה חדרים בקטגוריית שלושה כוכבים נבנו בישראל בעשור האחרון ותשוו לעומת כמות חדרי המלון החדשים בקטגוריית ארבעה וחמישה כוכבים. תופתעו מאוד מהתוצאות.

נשארת האופציה של מגורים באיזורים אחרים בארץ, או אכסניות לסוגיהן - וכאלו אין הרבה. מי שנכנס לתוך המשבצת ומציע פיתרון, אמנם לא זול אבל שימושי, זוהי Airbnb. שני זוגות יכולים לשכור דירת שני חדרים ולצמצם עלויות.

מהפכת השמיים הפתוחים משנה באופן משמעותי את האפיון של התייר האירופי המגיע ארצה. יחד עם זה, מהפכת השמים הפתוחים הביאה לכך שאירופה הפכה למתחרה זולה לשוק תיירות הפנים. זה לא אומר שבאופן מיידי העבודה למלונות חמישה כוכבים תרד. אבל בטווח הבינוני עד הארוך, יש להפנים את העובדה ששוק התיירות לישראל משתנה.

על הממשלה באמצעות משרד התיירות ומשרד האוצר למצוא דרכים לקדם בנייתם של מלונות זולים ואכסניות בקרבת איזורי הביקוש המרכזיים - ירושלים, סובב כנרת, תל-אביב והמרכז, אילת וים המלח. הבאתה לישראל של תיירות לואו-קוסט משמעותית, דורשת "מחיר למתאכסן" - תכנית אסטרטגית למשיכת יזמים לבניית מלונות המתאימים לתיירות הזו - תכנית אב להקמת מלונות ברמת שלושה כוכבים וכן של אכסניות, מעין "מחיר למשתכן" לתייר החסכן. אם הרשויות ישכילו לעשות כך, דירוג שביעות הרצון בסקרים של משרד התיירות בשאלה של תמורה לכסף ימשיך וירד, ובסופו של דבר יפגע במוצר התיירותי והמותג "ישראל".

 

 

 

 

______________________________________________________________

* מומחה תיירות בינלאומי ובעליה של חברת הייעוץ למלונאות ולתיירות Vision Hospitality & Travel 

 

 

05/09/2017