אמת המים העתיקה של קיסריה

מאת אתי ישיב

צילם: אוריאל ישיב

בספרו "מלחמות היהודים", סיפר ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו כי "המלך הורדוס בנה (בקיסריה) מקדש בראש גבעה והוא היה נפלא בגודלו ומראהו. בתוך המקדש עמד פסל ענק של הקיסר (אוגוסטוס) בדמות זיאוס האולימפי ופסל נוסף של האלה רומא, בדמות פסל הרה מארגוס". את המתחם המקודש הזה, במיקום יפהפה המשקיף על הים, בנה הורדוס כמחווה לפטרונו אוגוסטוס, קיסר רומא ולכבוד האלה רומא.

הגבעה שהזכיר בן מתתיהו בספרו, היא למעשה פלטפורמת ענק מלאכותית, ששטחה 13 דונם, ששימשה כבמת המקדש וכמקום מרכזי בקיסריה, שספינות מתקרבות יכולות היו לראותו מרחוק. בחפירות הנערכות לאחרונה באתר, נחשף בחזית המקדש מסד של מזבח אבן גדול ששימש להקרבת קורבנות לכבוד הקיסר. לידו נחשפו יסודות של מזבחות נוספים. בסוף המאה החמישית, בתקופה הביזנטית, המקדש פורק ובמקומו הוקמה כנסייה מתומנת ועל מערכת קמרונות נהדרת שעמדה בחזית המערבית של במת המקדש, נבנו קמרונות חדשים ששימשו כמחסנים. המהפך הבא היה בתקופה האיסלאמית, אז חזרו להשתמש בחלק מהמבנים ובמבנים חדשים שניבנו בשטח.

במסיבת עיתונאים שנערכה השבוע בגן הלאומי בקיסריה, חשפו החברה לפיתוח קיסריה-קרן אדמונד דה רוטשילד, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות, פרוייקט משותף, חסר תקדים בהיקפו, החושף, משמר ומנגיש מבני ציבור חשובים של קיסריה העתיקה וכן מפתח ומנגיש את חופי העיר, מאמת המים הקדומה ליד ג'סר -א -זרקא, שלא טופלה במשך 2,000 שנה, עד קיבוץ שדות ים. פרוייקט החוף יכלול שימור היסטורי של אמת המים העתיקה, הקמת מקומות חנייה רבים, שבילי אופניים והליכה, פיתוח נופי, הצללה ואמצעי הסברה. כול אלה מתאפשרים תודות לקרן אדמונד דה רוטשילד והחברה לפיתוח קיסריה, שהקצו לפרויקט הנוכחי סכום של 100 מיליון ש'. הציפייה מהשדרוג האדיר הזה של האתר העתיק - בירה רומית, ביזנטית וישראלית לאורך אלפי שנים - שיהפוך לעוגן תיירותי וכלכלי לתושבי האזור ולמגנט, שיצליח, עד שנת 2030, למשוך למקום שלושה מיליון תיירים בשנה.

בין האתרים הנחפרים נמצא בית הכנסת של קיסריה מהתקופה הביזנטית, בו ייעשה שימור השרידים (כותרות עם סמלי מנורה, פסיפסים, כתובות), שחזור של פסיפס בית הכנסת והנגשת המקום לקהל, כשבתום העבודות אפילו יותר לערוך בתוכו טכסים (כמו בר מצווה); שוק צלבני בן שתי קומות, כשבקומת הקרקע שלו חנויות ובקומה העליונה - דירות מגורים עם רצפות פסיפס ולוחות שיש; וגם מזרקה רומית, ציבורית, מרהיבה.

ממצאים מהשטח

קיסריה, שהייתה שנייה ביופייה ובחשיבותה רק לירושלים (מין תל-אביב של העת העתיקה), היא אתר שאינו מפסיק להפתיע ובמהלך העבודות מתגלים כול יום ממצאים יפהפיים. אך לאחרונה נמצאה, דווקא במקדש אוגוסטוס, עדות לחיים היהודיים בקיסריה, והיא לוחית פיצפונת עשויה מאם פנינה ועליה חרותים בפטיש מנורה שבעת קנים ומחתה, גם הוא כלי ששימש במקדש בירושלים להובלת גחלים. ממצא מרגש אחר הוא שבר פסלון שיש קטן של ראש גבר עטור זקן מהתקופה הרומית, שד"ר רבקה הרשט מאוניברסיטת תל-אביב מזהה כראשו של אסקלפיוס, אל הרפואה הרומי.

השלב הראשון של עבודות הפרוייקט אמורות להסתיים ב-2017/18 ובסופן ייפתח לקהל הרחב מרכז מבקרים חדיש בשטח הקמרונות המשודרג.

29/04/2017