19.08.2017
 
ועידת המלונאים: על עודף רגולציה, חוסר כדאיות כלכלית ומה שביניהם

 

שירות חדשות תיירות

 

"אני שמח שענין עודף הרגולציה ויוקר המחיה הוא שיח שמחלחל. כל עלות נוספת על המערכת מחלחלת לצרכן. אנחנו נתקלים כל שני וחמישי בהצעות לעוד ועוד רגולציה, בלי לקחת בחשבון את המשמעויות על הצרכן. בד"כ כשאני מתבקש להסביר מהי רגולציה והשפעתה על יוקר המחיה, אני נעזר בדוגמה של רגולציה במלונאות. זה מובן. כולם יודעים, שמחירי הנופש בישראל יקרים באופן משמעותי, אבל לא כולם מבינים, שהסיבה העיקרית היא עודף רגולציה", אמר היום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, בוועידת התאחדות המלונות בישראל, שנערכה במלון וולדורף אסטוריה בירושלים.

גרונר הוסיף: "כמובן כשיש עודף רגולציה, יש תמיד מי שמרוויח מכך. גם כשברור שאין כל ערך ברגולציה - קשה לבטלה, כי יש מי שמפסיד מביטולה. ענף המלונאות הוא תחום ייחודי. לא רק מלון ולינה, אלא מספק מגוון שירותים: חדר אוכל, מסעדה, בר, ספא, בריכה וחדר כושר. עד היום הרגולטורים ראו בכל אחד מהשירותים הללו - שירותים נפרדים, והתחום צבר רגולציה על גבי רגולציה. יחד עם השר יריב לוין והתאחדות המלונות, סרקנו את הרגולציה, שמוטלת על בתי המלון ונדהמנו מההשפעה של כל השירותים יחד. אני שואל למה צריך בבריכה במלון - גם מציל וגם מפעיל בריכה? אין צורך. במה הרוחצים הישראלים שונים מהרוחצים בכל העולם. הייתי עם המשפחה שלי במלון של דיסני - מלון מלא בילדים, ואין מציל".

עוד אמר גרונר: "אין ארוחות חינם. כל עלות במערכת - מתחלחלת לצרכן. ברגע שיהיה ביטול עלויות עודפות מהמלונות - החיסכון יתגלגל לצרכן. ענף המלונאות הוא חלק מרפורמה עצומה, שאנחנו רצים איתה שנה וחצי במשק כדי להקל על עסקים והצרכנים. לממשלה יש יעד ברור: לקצץ 25% מהרגולציה עד 2020. יחד עם הצוות שלי אנחנו עובדים לילות כימים כדי לממש את החזון. עוברים תחום תחום - ומקצצים. יש המון רגולציה מיותרת במערכת, שאף אחד לא יודע למה היא מועילה. 30 תחומים יצאו לדרך. שמנו יעד לעוד 105 תחומים לטפל בהם עד 2018. אנחנו בעיצומו של תהליך. יש לנו עוד הרבה עבודה".

ח"כ רועי פולקמן, יו"ר השדולה לבירוקרטיה ולרפורמה במינהל הציבורי בכנסת, שהשתתף בוועידה אמר: "אני מגיע ממשפחה מלונאית, אבי עבד שנים ברשת הילטון וברשתות נוספות ואמי היתה סוכנת נסיעות. אני מכיר את הענף מבית. עד לפני עשור מדינת ישראל לא היתה יקרה כל כך. בעולם המחירים עלו וירדו, ואילו במדינת ישראל המחירים רק עלו, ואף פעם לא ירדו. גם כשאנחנו מסתכלים על AirBnb - אנו רואים שאין פיקוח ומיסוי, ואני לא מדבר על דירה שמושכרת לחודש, וטס לחו"ל באופן חד פעמי. יש כ-7,000 דירות רק בת"א, שמושכרות באופן קבוע לתיירים, ללא שום פיקוח. צריך לתת מענה למשפחה רוצה לצאת לנופש".

המלונאי דוד פתאל סיפר לנוכחים בועידה: "כשאנחנו עושים השוואה בין המלונות שלנו בישראל לעומת גרמניה, אנחנו רואים שההוצאות בישראל גבוהות יותר, לדוגמא: סה"כ ההוצאות בישראל גבוהות יותר מגרמניה ב-96%  - בישראל יותר יקרות הוצאות כוח האדם, הוצאות אנרגיה ומים, מזון ומשקאות, ארנונה, שעות משרה לחדר תפוס ללילה ועוד. כמובן שיש נקודות נוספות שמוסיפות על הנטל - חשיפה לתביעות ייצוגיות, מלחמות ומבצעים צבאיים, היטל עובדים זרים, הוצאות הכשרות וביטחון. תמיד כשיש רגולציה, יש מי שנהנה".

פתאל הוסיף: "יש מעט רשתות במדינת ישראל - כי אין כדאיות כלכלית. לא בנו מלון חדש באילת ובים המלח כבר 20 שנה/ רשתות עממיות לא יצליחו כאן. יש לנו כיום פתח להביא לשינוי בענף בעזרת משרד התיירות. זו הזדמנות שצריך לנצל, כי אין אפשרות לדעת מה יהיה בממשלה הבאה. אולי יביאו רב ראשי שיהיה שר ואז נדבר ללמפה".

שירה גרינברג, סגנית הממונה על התקציבים באוצר אמרה בדיון בועידה: "כיום יש למשרד התיירות תקציב שיווק חסר תקדים, אנחנו מעודדים השקעות במלונות, עדיפות למלונות עממים ומענקים. אבל עדיין, כשמתסכלים על כלל ההוצאות שיש לתייר שמגיע לישראל: עלות חדר, אטרקציות, מזון וכד' רואים שהכול נובע מיוקר המחיה. כדי להוזיל את המחירים צריך פתרון כולל. במעמד זה, לאחר שאנו נפחית את הרגולציה אנא מכם המלונאים הפחיתו את המחירים לצרכן".

בדיון נוסף בועידה על המחסור החריף בכוח אדם במלונות אמר אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות: "אנחנו מתמודדים עם הביורוקרטיה והרגולציה, אבל מחסור בעובדים במלונאות היא פצצה מתקתקת, זה מבריח משקיעים. הגיע אליי משקיע זר, שאמר, שכל המסלול הביורוקרטי להקים מלון הוא ארוך, אך עדיין לא מסכן אותי כמו הפתרון התעסוקתי. זהו יזם שהתכוון לבנות עוד מלונות ועצר. אנחנו כמשרד התיירות מעוניינים להיות שותפים למהלך לאומי לכל פתרון, שיביא את הנוער לעבוד במלונאות. אם הייתה בעיה לגייס מאבטחים - המדינה היתה מוצאת פתרון של עבודה מועדפת, שירות לאומי. ברמה הלאומית,צריך למצוא פתרון כולל לאומי לנושא התעסוקה. זה צריך להיות פתרון יצירתי, שאין לנו היום. זה צריך להיות עם משרד החינוך, עבודה עם בתי הספר"/

יואב בכר, סמנכ"ל משאבי אנוש בהתאחדות המלונות בישראל' אמר: "עובדי ניקיון מהווים בישראל 28% מסך העובדים, כ-90% אחוז מהעובדים הם ישראלים. מלונות ים המלח מעסיקים יותר משליש עובדים מהפזורה הבדואית. קיים צורך במכסה מסודרת של עובדים זרים במקצועות הניקיון: כ-1,000 באילת, כ-500 בים המלח וכ- 2,000 בים המלח. כיום, היטל עובדים זרים מהווה 20% משכר העובד - על חשבון המעסיק, רק כהשוואה, בתעשייה ובבניה 15% ובחקלאות 0%"

שמעון לוי, יו"ר ועדת משאבי אנוש בהתאחדות המלונות הוסיף: "אנו לא מצליחים לקלוט עובדים ולא משנה מה אנחנו עושים. כרשת (פתאל), אנחנו נמצאים בהמון ירידי עבודה - למגזר הערבי, הבדואי, לחיילים משוחררים ועוד, ועדיין לא מצליחים לקלוט עובדים".

מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת אמר: "צריך לצאת למאבק. להשיג עובדים זרים. צריך יציבות. לא ייתכן שכל ערב פסח המלונאים באילת יהיו מודאגים, כי אין להם מספיק עובדים. צריך לקבל החלטה, משרד התיירות, עיריית אילת, התאחדות המלונות - נבקש תקנים ל-2,500 עובדים זרים. ההסכם עם ירדן בעניין העובדים - הוא הסכם טוב, עם יתרונות טובים, אבל אני מודאג, כי לא יודע מה המצב הגיאופוליטי יהיה בעתיד. צריך פתרון קבוע, עם כל הטוב שיש בהסכם עם ירדן. הענף הזה צריך פתרון מסודר ארוך שנים, לכן מבקשי המקלט אינם הפתרון".

מיכל צוק, משנה למנכ"ל, והממונה על התעסוקה במשרד העבודה והרווחה, אמרה: "הדרך היא שילוב כוחות. אם תגיע החלטת ממשלה - נבחן אותה. עם העובדים בים המלח עם הבדואים אנו עושים מאמץ גדול, ואנחנו רואים שיפור ביציבות. כדי שהתעשייה תתבסס ותצליח, הממשלה והמלונאים צריכים לשבת ביחד. הכל מתגלגל בסוף למחירי הנופש, ואנחנו כממשלה צריכים לראות מה ניתן לעשות. היום בהכשרות המקצועיות יש יותר תוכניות, קורסים, גמישות, אנחנו יותר עובדים מול המעסיקים ותופרים תוכניות, בהתאם למעסיק. אנחנו שותפים כדי לצאת בתוכנית כוללת ולאפשר למלונאות ולתיירות יותר כוח אדם יציב לאורך זמן, אנחנו צריכים להתכנס ולחשוב על זה ביחד".

 

29/03/2017