26.05.2017
 
מחקר חדש: השפעת תוספת טיסות על חברות התעופה, שדות התעופה והנוסעים

 

שירות חדשות תיירות

 

מחקר כלכלי-תעופתי חדש של בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית והמרכז למחקר תעופתי במכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, מציג את הערך הכלכלי של תוספת סלוטים (חלונות זמן תעופתיים) בשדות התעופה העמוסים ברחבי העולם. פרופ' ניקול אדלר, מומחית לחקר ביצועים וניהול התפעול מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, ד"ר יקטרינה יז'מסקי וקברניט איתי אלון, חוקר בכיר במרכז למחקר תעופתי במכון פישר, בנו מודל מתמטי המשווה בין מגוון משתנים בעשרות שדות תעופה בארצות הברית ואירופה, במטרה למצוא את הערך הכלכלי עבור הגורמים הפועלים ומפעילים שדות תעופה מתוספת חלונות זמן בשדות התעופה העמוסים בעולם, זאת בעקבות הגידול המתמיד בתנועה האווירית העולמית, מ-3.4 מיליארד נוסעים בשנת 2015 צפוי לכפול מכך בשנת 2034.

החוקרים השוו בין נתונים של 30 שדות התעופה העמוסים ביותר באירופה ובצפון אמריקה: שני שווקים אלה מגלמים שתי שיטות שונות לניהול תעבורה אווירית: בארה"ב הסלוטים לטיסות ניתנים בשיטת "ראשון מבקש - ראשון מקבל", בכמות גדולה יחסית ופיזור עומסים לא אופטימלי: פעילות רבה בשעות השיא בבוקר ואחה"צ אך תנועה דלילה יחסית בשאר שעות היממה. לעומת זאת, באירופה, הסלוטים נקבעים מראש בצורה מסודרת תוך פיזור התנועות בצורה דומה לאורך כל שעות היממה ומזג האוויר המגבלתי המכתיב הפרדות גדולות יותר בין תנועות המטוסים על ידי הבקרה האווירית. עקב כך, זמני העיכוב הממוצעים באירופה קטנים יחסית אך עומדים בצורה דומה לאורך שעות היממה, בעוד בארה"ב העיכוב הממוצע גדל בצורה משמעותית בשעות העומס, וקטן בשעות הדלילות.

השוואת עשרות שדות התעופה באירופה ובארה"ב נעשתה באמצעות מודל מתמטי-כלכלי שבדק את ההשפעות של כלל המשתנים אחד על השני: קיבולת הפעילות על המסלולים בכל שדה ומספרם, מספר שערי היציאה ורחבות החנייה למטוסים, קיבולת הנוסעים בטרמינל, מספר תנועות המטוסים ומספר הנוסעים בפברואר ובאוגוסט (עונת שפל ועונת שיא בתעופה העולמית), עיכוב ממוצע פר טיסה, רווחים, אגרות נוסעים, עלויות צוותי הקרקע והאוויר עבור שדות התעופה וחברות התעופה ועוד. המחקר בדק את ה-Trade-off בין היתרונות, שלרוב משמעותם הם תוספת רווחים עבור חברות התעופה ושדות התעופה, תדירויות ויעדים מגוונים יותר עבור הנוסעים, לבין ההוצאות שעולות לאותם גורמים בדיוק בעקבות העיכובים והביטולים שלעיתים נוצרים בעקבות העומס הרב. הוספת טיסה אחת או שתיים בשעת פעילות שיא בשדה תעופה מסוים גורר עיכובים, בזבוזי זמן ודלק, הוצאות בגין שעות צוות נוספות ופיצויים לנוסעים שיאחרו לטיסות המשך ולשאר הטיסות אשר עלולות להתעכב בעקבות לחץ הזמנים שנוצר.

לאחר הצבת כל המשתנים והנתונים במודל, בחינת מחקרים קודמים בנושא ניהול תעופתי, המודל הכלכלי בדק את התמורות הכלכליות ואת ההשפעות שיהיו להוספת 12 סלוטים ביום בשדה תעופה באירופה, והורדה של 12 סלוטים בשדה תעופה בארה"ב. מסקנות המחקר העלו, כי הוספת טיסות בשדות התעופה באירופה תועיל בשורת הרווח לרווחי שדות התעופה ולנוסעים לעומת העלויות שיגרמו להם מהעיכובים שייווצרו בעקבות תוספת הטיסות אך תזיק לחברות התעופה שיפסידו כסף בעקבות העיכובים. לעומת זאת, בארה"ב, הורדת סלוטים תועיל לחברות התעופה שיחסכו כסף בעקבות הקטנת העיכובים עקב מרווחי הזמן שהתפנו והורדת לחץ הזמנים, אך תזיק כלכלית לשדה התעופה שירוויח פחות כסף עקב הקטנת מספר הטיסות וכן עבור הנוסעים שיפסידו אפשרויות טיסה או יעדים נוספים. לסיכום, בארצות הברית יש ניצול טוב יותר של התשתית היקרה לעומת אירופה בהינתן ערך הזמן גם לחברות תעופה וגם לנוסעים. תוצאות אלו תקפות גם בישראל שמנוהלות בדומה לכללי אירופה.

 

 

 

26/03/2017