מאת נילי ארנועם
פעם, מזמן, כשהישראלים נכספו לצאת לגלות את העולם, היתה שגורה האימרה: "סנוב, באילת כבר היית?". כיום, כאשר הישראלים כבר הגיעו לכל פינה נידחת בעולם, אפשר לשאול אותה שאלה בתיקון אחד: "סנוב, האם בנתיבות כבר היית?"
בית הכנסת של הקהילה האתיופית בנתיבות (צילום: אנה קוטיקוב-אוליאל)
נתיבות מציינת עתה 60 שנה מאז ייסודה. ראשיתה במעברה בשם "עזתה" על צומת דרכים בין אשקלון ובאר שבע, כ-25 ק"מ צפונית מערבית לה, שהוקמה כדי ליצור מרכז עירוני שיתן שרותים שישובים הכפריים שבסביבה. כיום זאת עיר המונה למעלה מ-35,000 תושבים. עיר עם איכות חיים ורמת חיים טובים. מן האוהלים, הפחונים והצריפונים מהיותה "עיירת פיתוח" צמחה והיתה לעיר שהפיתוח ניכר בה בכל התחומים. עיר מודרנית עם שכונות של וילות מפוארות, מרכזי קניות, חנויות, בתי קפה, מרכזי חינוך, תרבות וספורט משובחים - ועוד, בדומה למרכז הארץ. שלא כמו במעברות אחרות בהן היו עולים גם מאירופה, בנתיבות היו כל העולים מצפון אפריקה וכולם דתיים, יחד עם קומץ אברכי הישיבה הליטאית "ישיבת הנגב". במרוצת השנים תמהיל התושבים השתנה. החל מעליה רוסית בשנות השבעים והתשעים, עליה אתיופית וצמיחת הקהילה הליטאית החרדית. שילוב שווה (מספרית) של חילוניים -מסורתיים וחרדים החיים יחד בשלום ובכבוד הדדי. כך גם סמל העיר משלב את לוחות הברית עם גלגלי שיניים של יצירה ועבודה. בסמוך לעיר ניתן לראות את המפעל המודרני המרשים והחדיש של מחלבות טרה. תורה ועבודה הן שעשו את נתיבות לעיר משגשגת ומבוססת, מרכז מסחר, חינוך תרבות וספורט לכל ישובי הסביבה, כפי שחזו מתכנניה.
אם שמעתם על נתיבות, היה זה קרוב לוודאי בהקשר לבאבא סאלי הקבור פה ושקברו הינו מוקד לעליה לרגל, קמיעות והילולות, הקשר ודימוי שהעיר היתה ככל הנראה מעדיפה לוותר עליו. הקשר אחר, המביא לעיר גאווה, הוא ברית הערים שנכרתה בין נתיבות לפילדלפיה, ברית ערים הנותנת אותותיה בשטחי חיים רבים בעיר, כמו פרוייקטים חינוכיים, חברתיים וקהילתיים לרווחת התושבים. מי שמחפש קצת חו"ל עשוי למצוא זאת בכיכר יהדות פילדלפיה בו מוצב דגם של פעמון החירות הזהה לזה המוצב בפילדלפיה ומסמל את המהפיכה האמריקאית.
מה עוד לתייר הישראלי? בסמוך לכיכר נמצא מרכז רוחני לעולי אתיופיה עם מבנה בית כנסת ייחודי. מבחוץ בנין משושה רב צלעות ושיפועים, מעליו חופות כנפיים היוצרות מגן דוד והבולט בנוף מחד, ובפנים מאידך, מבנה בית כנסת אתיופי טיפוסי.
אנדרטת ילדי אוסלו (צילום: אנה קוטיקוב-אוליאל)
במסגרת אירועי שנת ה-60 נפתחה בגלריה העירונית החדשה, תערוכה "נתיבות - רישומי יסוד", ובה אוסף של צילומים ומסמכים היסטוריים מראשיתה. פריטים מעניינים המתעדים סיפורים ואירועים "פיקנטיים" מעברה, מן המעברה (כניסה חופשית בימים א-ה מ-16:00 עד 21:00 במתחם הספריה העירונית - רחוב ירושלים 195). הביקור כאן, ממחיש עד כמה תנאי החיים היו חלוציים וכי הייתה גם התיישבות חלוצית עירונית.
במרכז העיר - אנדרטת ילדי אוסלו, המנציחה את זכרם של 22 מילדי טוניס שבדרכם לארץ, דרך נורווגיה - בשנת 1949 - נספו בהתרסקות מטוסם. אנדרטה של אם החובקת ומגוננת על בנה. בקרבת מקום, מגדל המים מימי ראשית העיר עבר שידרוג ברוח המאה ה-21, כשבאמצאות סמארטפון ואפליקציות ניתן לצפות ב"מציאות רבודה" במצגות וירטואליות שבוצעו על ידי בני נוער מקומיים. בית הכנסת ג'ריבה (רחוב אבוחצירא פינת אלנקווה) הוא תעתיק של בית הכנסת הנודע שפעל באי ג'רבה שבטוניס, שנחשב לאחד מבתי הכנסת הקדומים בעולם. שלא כמו בתי הכנסת המוכרים לנו כיום, בבית כנסת זה הישיבה היא היקפית, מעגלית והתפילה בשירה בצוותא. ניתן לבקר במקום בתיאום מראש עם הרב צבאן. ואם מדובר ביודאיקה, מומלץ לבקר אצל אמן היודאיקה מיכאל אלקיים, שעבודותיו הוצגו בתערכות רבות בארץ ובחו"ל. הציורים המצויירים על קלף ועשירות בצבעים, במוטיבים וסמלים יהודיים מסיפורי התנ"ך, הקבלה, חגי ישראל, ברכות ועוד (רחוב מבצע קדש 116ב' - בתיאום מראש - טל. 050-5402194). מיכאל למד ומלמד ציור והוא ממשיך מסורת משפחתית של עיסוק באומנות יהודית. מנתיבות מגיעות עבודותיו לגלריות ואוספים פרטייים ברחבי העולם.
מן העבר אל העתיד - פארק טבע עירוני גדול "פאר בוהו" מתוכנן לצידי אפיק ואדי בוהו. פארק שישלב את הטבע הקיים. אפיק הנחל, היער הטבעי, הממצאים הארכיאולוגיים מימי הישוב הביזנטי הקדום מלפני 1,500 שנה ועוד ממצאים הקיימים בשטח. נתונים אשר מעוררים קשיים ומהווים מגבלה בתוכניות הפיתוח עירוני, מאומצים כאן והופכים להיות אטרקציה מרכזית. אפיק הוואדי למשל, שבמקום לעקוף אותו ולהקים גשר מעליו, השבילים ומסלולי הטיול יובילו אליו ויאפשרו לחוות את הטבע במלוא הדרו בגובה העיניים. צמחיה עשירה של למעלה מ-100 סוגי צמחים, שלוליות חורף, בעלי חיים ותאורה שתתחשב גם בבעלי החיים ולא תפריע לחיי הטבע. מתוכננת טיילת היקפית באורך 15 ק"מ שמכל נקודה בה ניתן יהיה לרדת אל הנחל ושבילי אופניים ארוכים יחברו את נתיבות עם צירי הרכיבה הידועים שלצידי נחל גרר ובארי.
חצר הרב אבוחצירה - הבאבא סאלי (צילום: אנה קוטיקוב-אוליאל)
בפארק מתוכנן גם אגם ולצידו חניה לקראוונים וחניוני לילה לקמפינג. עבודות פיתוח האגם כבר בעיצומן. אם מקובל בעולם לבנות וילות על שפת האגם, כאן נבנו תחילה ווילות מפוארות ועתה הן תזכנה גם באגם. אם בפאר מדובר, אזי צי מכוניות הפאר המצוי בידי התושבים כאן, אין דומה לו. אנשי עסקים מקומיים, קבלני בנין ואחרים, עשו חיל והרחיבו עסקיהם לכל רחבי הארץ. חברות של תושבי נתיבות אף נסחרות בבורסה והעושר הרב ניכר באחוזות המפוארות ובמכוניות היוקרה היקרות. עובדות המדברות בעד עצמן.
קבוצות מאורגנות או מספר משפחות המבקרות בנתיבות יכולות ליהנות מארוחה ביתית במסגרת פרוייקט "נשים מבשלות" - פרוייקט עסקי-חברתי במהלכו עוברות הנשים הכשרה כדי למנף את הכישורים שלהן במסורות הבישול. זאת יכולה להיות חוויה לא רק קולינרית אלא גם מוזיקלית. אצל רחל אזולאי נפתח שולחן עמוס עם מגוון עשיר של סלטים, דגים, כבדים, עופות, בשרים, תבשילי כבש, קוסקוס, ירקות מבושלים וממולאים. קינוחים ומתוקים, חגיגה של מטעמים בליווי תכנית מוזיקלית בניהולו של בעלה דניאל, איש עם מורשת מוזיקלית משפחתית (רחל ודניאל אזולאי 050-8259068) ובביצוע נגנים ופייטנים מהתזמורת האנדלוסית ואחרים. (משה 054-6134465)
לדברי ראש העיריה יחיאל זוהר, המכהן בתפקידו כבר שנים רבות, על פי תכנית המתאר החדשה, העיר מתוכננת ל-70,00 תושבים. עתה נמצאות בשלבי בניה מספר שכונות עם כ-15,000 יחידות דיור. בעתיד הקרוב מתוכנן להיבנות בית מלון, שיסייע לשים את נתיבות על מפת התיירות. תחנת הרכבת החדישה מקרבת את העיר אל המרכז, הקמת מסוף מטענים ליד התחנה ופארק תעשיה מודרני, עשויים להצעיד את העיר קדימה עוד יותר.
19/07/2016