15.08.2018
 
הפנינים של פוליה, איטליה

 

הפנינים של פוליה, איטליה 

 

כתב וצילם: גדי קנר*

 

חבל פוליה (Puglia) שבאיטליה חוזר, פעם נוספת, למפת היעדים המוצעים לתייר הישראלי בטיסות ישירות (המופעלות מ/אל שדה התעופה של בארי - Bari). האזור, המשתרע מעקב המגף האיטלקי עד הדורבן שלו (חצי האי לחופי הים האדריאטי שמנגד לדוברובניק הקרואטית) מציע תמהיל מגוון במיוחד ומרתק של עיירות חוף עתיקות ציוריות, חופי ים מרהיבים, ערים ושווקים שוקקים, כפרים בעלי ארכיטקטורה מיוחדת-במינה וקולינריה מקומית פשוטה אך מקורית ועזת-טעמים. בניגוד לצפון האיטלקי, אין פה זיקוקין-די-נור קולינריים מתוחכמים, אלא מטבח כפרי בבסיסו - ירקות, קטניות, שלל דגה ופירות ים ופסטה תוצרת בית. היינות המקומיים מצטיינים במיוחד, כאשר רובם עשויים מזן ענבים הקרוי Primitivo (תאומו הגנטי של ה'זינפנדל' המפונפן), אך המלך כאן הוא זן הענבים המהולל המתקרא Negroamaro, הייחודי רק לחבל פוליה, וממנו מכינים שורה ארוכה של יינות אדומים מצויינים.

הדרך הטובה ביותר לחוות את האירוח והמטבח המקומי הוא ה"מסריה" (Masseria) - בתי חווה הפזורים לעשרות בכל רחבי החבל, המציעים (בהזמנה מראש) ארוחות כפריות ייחודיות ממיטב התוצרת המקומית, ואף לינה כמיטב מסורת עדות הצימר. אגב, רכיב מרכזי בקולינריה הפולית היא שמן הזית המקומי. כ-40% מכלל שמן הזית המיוצר באיטליה, מקורו ב-60 מיליון עצי הזית של פוליה. השמן, על שלל זניו, נפלא, והמקום הנכון לרכוש אותו (כמו כל מוצר מזון מקומי או מיובא) הוא - ניחשתם נכון - הסופרמרקט המקומי (עם עדיפות לרשתות הגדולות דוגמת חנות הענק של Coop בפרברי בארי). אל תתפתו לרכישה של השמן בכל מיני "מלכודות תיירים" אותנטיות-לכאורה, המוכרות לכם את השמן במחיר מופקע היישר מבית-הבד.

ואם אנו כבר בענייני קולינריה: סוג של המלצה וסוג של אזהרה. החטיף המקומי הנקרא Taralli, הוא למעשה הגירסה הפולית לעוגיות 'עבאדי' המוכרות אצלנו - הוא נמכר בכל מקום, ממכר באופן מיוחד ויש לו גם גירסאות מתוקות. ולגבי העניין הנוסף שהזכרתי - ובכן, אם אתם מחובבי נקניק הסלאמי האיטלקי, דעו לכם שיש סוג מסויים שלו הנעשה מבשר חמור. אם אין לכם איסור דתי כלשהו או רתיעה עקרונית מאכילת בהמות-משא, הרי שמדובר בעניין טעים למדי. אפילו הולך טוב עם Taralli ובירה.

 

 

קסטל דל מונטה (Castel del Monte)

טירה מרשימה הניצבת בגאון בראש הר, כ-30 ק"מ מדרום מזרח לבארלטה. נבנתה, כמו 200 טירות ומצודות נוספות, בידי הקיסר פרידריך השני בשנת 1240 עם שובו ממסעי הצלב, אך היא ייחודית בעובדה שהיא אינה מרובעת אלא מתומנת - ובכל אחת משמונה פינותיה מתנוסס מגדל ענק (מתומן אף הוא). פנים הטירה יוצאת-הדופן (המונצחת אף על מטבע החמישה יורו-סנט האיטלקי) מלא בעיטורי אבן עדינים ומרשימים. השימוש המדוייק לשמו נבנתה הטירה נותר עלום עד עצם הימים הללו, בעיקר בשל המבנה הארכיטקטוני החידתי שלה (שמונה חדרים טראפזיים מחודדי-זוויות וסימטריים בכל אחת משתי הקומות, מערכת יציאות וכניסות מעוררת תמיהה, וכן ספק חלונות איוורור וספק חרכי-ירי שלא נועדו לא לזה ולא לזה).

 

טראני (Trani)

עיירת נמל עתיקה ובה מארינה שופעת כלי-שיט - מסירות דיג פשוטות עד יאכטות מפוארות. הקתדרלה הרומנסקית שבה (הקרויה של שמו של סנט ניקולס) מהמאות ה-11 עד ה-13 מרשימה מאוד. האולם המרכזי של הכנסיה אמנם נוטה לכיוון ה"משעמם" בכל הקשור לעיצוב-הפנים הכנסייתי השגור, אך בקריפטה התחתונה יש מראה מרשים של עשרות עמודים עתיקים התומכים בתקרה.

למעוניינים בחוויה איטלקית אותנטית במיוחד - בשעות הבוקר מתנהל על רציפי הנמל מסחר ער וצעקני בשלל הדגה היומי של בעלי סירות הדיג המקומיות.

עבור המטייל הישראלי/יהודי אטרקציה מרכזית בעיירה הוא בית הכנסת העתיק "סקולה נובה", שבעבר שימש ככנסיה, אך הוסב מחדש בשנים האחרונות לייעדו המקורי, ועדות לכך הוא פסל מריה הקדושה המוחבא היטב בקיר שמאחורי ארון הקודש, ובגג המבנה נותר פעמון הכנסיה, אך כעת יש מעליו מגן דוד. בעבר הייתה בעיירה קהילה יהודית שמנתה לפי העדויות מעל 200 משפחות (שהזדקקו אף לבית כנסת נוסף בשם "סקולה גראנדה"), אך כעת לא נותר בעיירה אפילו מניין.

 

 

 

 

חצי האי גרגאנו (Gargano)

 

השלוחה היבשתית הבולטת אל מחוץ למגף האיטלקי, אל תוך הים האדריאטי. אחד מאזורי הטבע המרהיבים באיטליה. חופיו הם גן עדן של ממש לחובבי הבטן-גב (ואף זוכים תדיר להיכנס לדירוגי "החופים הטובים בעולם" במגזיני התיירות), מלבד בעיה פעוטה: רובם פרטיים ושייכים למלונות ואתרי הנופש בו. מומלץ במיוחד מסע בסירה לאורך החופים הללו, המרשימים עד מאוד. אנו למשל עשינו את הדרך הימית בסירה מהעיירה מאטינאטה (Mattinata) לעיירה וייסטה (Vieste). אגב, בין השתיים נמתחת גם דרך חוף יבשתית שממנה נשקף נוף מרהיב של שפת המצוק והים שמתחתיו.

 

 

חצי האי גרגאנו עשוי אבן גיר, שצוקיו הלבנים, המשתפלים אל קו המים מנוקבים ומחורצים כולם במערות ונקיקים, שנהגי סירות התיירים אף נכנסים לתוכן במיומנות-רבה. המראה, כאמור, מרהיב ביותר.

למתעניינים בלינה - מלון Il Porto החדש בעיירה מאטינאטה מציע שילוב מצויין בין חדרים משודרגים ומצויידים להפליא ונוף מרהיב. הוא מדורג בארבעה כוכבים, אך נוטה לכיוון החמישה (ומקבל, נכון לרגע כתיבת שורות אלו, ביקורות אורחים מצויינות ב-TripAdvisor).

 

 

 

 

ויאסטה (Vieste)

 

עיירת חוף ציורית נחמדה, שהשמועה מדברת על מוזיאון קונכיות (Museo Malacologico) מעניין ואטרקטיבי במיוחד הנמצא בה, שבו מוצג אוסף קונכיות צבעוני ביותר וייחודי מכל רחבי העולם. אך מפאת הנטייה האיטלקית הנודעת-לשימצה של האחראים על פתיחות וסגירות מוסדות הציבור לראות בשעות-פתיחה (במיוחד באזורי הפריפריה) רק סוג של הפרעה ממסדית לחיי היומיום, לא שזפה עינינו את האוסף המדובר. אגב, הרבה שעונים מתנוססים לראווה ברחובות העיירות בפוליה - רובם ככולם לא פועלים (ומתחבא כאן משל לתפיסת הזמן של התושבים המקומיים).

מדריכי התיירים המקומיים מתלהבים למדי ממונולית אבן גיר בגובה 25 מטרים הניצב בחוף הים ונקרא בפיהם Pizzomunno, אך אנו לכשעצמנו לא חלקנו את ההתלהבות הזאת, אם להודות על האמת.

 

 

 

אלברובלו (Alberobelo)

 

הפנינה הגדולה של אזור פוליה - עיירה קטנה שכל כולה מבני טרולי (Trulli) יחידים במינם - מבני אבן לבנים (הנבנים ללא מלט) עם גגות חרוטים מלוחות אבן אפורה. המבנים המיוחדים הם תוצאה של מה שאפשר לכנות "תכנון מס אגרסיבי": נבנו כך שניתן יהיה להרוס אותם בן רגע במשיכת חבל, שנקשר למוט שעליו נשען גג הבית (שהרי על בית הרוס אין תשלום מס). בתי הכפר נועדו להריסה בכל פעם שהתקרבו למקום גובי המיסים מטעם מלך נאפולי, מה שאכן קרה בפועל כמה פעמים במהלך המאות ה-14 עד 17. המבנים הללו פזורים במקומות רבים בעמק איטריה (Valle d'Itria), אך באלברובלו (שהוכרזה אתר מורשת עולמית של אונסק"ו) נמצא הריכוז המרהיב והמרשים ביותר שלהם.

הערה בנוגע לקניות במקום: רוב הבתים בעיירה משמשים כחנויות לתוצרת האזור, אך למרות שהמקום נראה ומתנהג כמו מלכודת-התיירים האיטלקית האופיינית, המחירים במקום מאופקים להפתיע.

 

 

 

 

אוסטוני (Ostuni)

 

עיר גדולה ותוססת, המכונה בפי האיטלקים Città Bianca ("העיר הלבנה"). העיר העתיקה שלה (המוקפת חומות) מרובת סימטאות לבנות, מבני בארוק ופינות-חמד מקושטות. בראשה מתנוססת קתדרלה מהמאה ה-15, הבנויה בסגנון גותי, לצד מבנה המצודה. העיר היא יעד תיירות פופולרי במיוחד בקרב צפון-אירופים ובריטים, המציפים את רחובותיה בהמוניהם.

 

 

פוליניאנו א מארה (Poligniano a Mare)

 

עיירת חוף שעיקר תהילתה נובע מהעובדה שבה נולד דומיניקו מודוניו (Domenico Modugno) - זמר, שחקן, חבר פרלמנט וגיבור לאומי איטלקי. על הטיילת ניצב פסל ברונזה של מודוניו, הפורש ידיו לצדדים כמבקש להמריא, כאיזכור ללהיטו הגדול "Nel blu dipinto di blu" ("בשמיים, צבוע בכחול"), הידוע בפי כל יותר כ-Volare ("לעוף") - השיר האיטלקי המושמע ביותר בעולם, שזכה לאינספור גירסאות כיסוי מלוצ'יאנו פבארוטי ואלה פיצג'רלד, דרך דין מרטין וכלה בג'יפסי קינגס.

העיירה העתיקה שובת-לב במיוחד גם מסיבה מיוחדת במינה: על הקירות, המדרגות, המרצפות ואף על גבי ארונות החשמל ואדניות הפרחים משורבטים שירים, מפרי עטם של שייקספיר ופירנדלו ועד בוב דילן וקייטי פרי.

לצמאים ולעייפים - ממש מול הכניסה לעיר העתיקה נמכר הקפה המקומי המופלא - המורכב מאספרסו, שמנת מתוקה וחיזוק בדמות ליקר אמרטו. וממש מעבר לפינה (תשאלו בקפה) - נמצאת גלידריה נודעת לתהילה, Gusto Caruso שמה.

 

 

 

מונופולי (Monopoli)

 

עיירת חוף מקסימה כ-40 ק"מ דרומית מזרחית לבארי, עם רובע עתיק שבמרכזו קתדרלה בארוקית יפהפיה (שקירותיה ועמודיה מצופים שיש בגוונים יחודיים), מבצר מוקף חומות ומעגן סירות ציורי להפליא. מדובר בפנינה של ממש, שמשום-מה מדריכי התיירות והטיולים המאורגנים נוטים להתעלם מקיומה - עניין מעליב בזכות עצמו.

 

 

 

בארי (Bari)

 

עיר המחוז הגדולה של חבל פוליה. המקום שבו תנחתו וממנו תמריאו הקיץ בטיסות ישירות מישראל. סביר להניח שבחנויותיה תשוטטו ותגהצו בהן את כרטיסי האשראי שלכם כאילו אין מחר (כולל בחנות הגדולה של "בנטון" ברחוב הראשי, כאילו שנות ה-90' לא חלפו להן). אבל אם אתם בענייני תיירות לשמה - ראויה במיוחד באזיליקה די סן-ניקולה בעיר העתיקה - מבנה רומאנסקי מרשים במיוחד. אל תסתפקו בביקור באולם הגדול של המבנה (שימו לב לתקרה המרהיבה - סוג של פלגיאט אמנותי של תקרות אולמות ארמון הדוג'ים הוונציאני), אלא רדו לקריפטה, בה נמצא קברו של ניקולאוס הקדוש (שדמותו שימשה השראה לזו של סנטה קלאוס), שהיא יפה לא פחות מחלל הכנסיה שלמעלה. בחוץ, ממול הכניסה הראשית, אגב, ניצב פסלו של סן ניקולה, שנתרם בידי לא אחר מאשר ולדימיר פוטין, סנטה קלאוס ידוע בזכות-עצמו.

 

 

 

 

 

 

_________________________ 

* המחבר היה אורח חברת אשת טורס

לחבילות נופש, שרותי קרקע וטיולים מאורגנים לפוליה באתר חברת אשת טורס הקליקו כאן