הפירנאים הספרדיים: חוויית טבע ונוף
מקומות קסומים, כפרים ציוריים ונופים עוצרי נשימה. קלישאות? לא ולא. במקרה של הפירנאים בקטלוניה - אלה הביטויים המדוייקים ביותר לסיכום חוויית הסיור ~ ארקיע כבר בדרך לשם
כתב וצילם: אדי גרלד*
עורך מנוסה אמר לי פעם שהוא לא אוהב קלישאות כמו "מקום קסום", "כפר ציורי" או "נוף פסטורלי". אבל מה עושים כשאלה הן המילים הראשונות שעולות בראש כאשר מבקרים במקומות כאלה? איך לבטא תחושת געגוע למראה תמונה שצולמה למרגלות כפר הררי קטן שגגות הרעפים החומים ישנים של בתיו משתקפים במי נחל עקלקל וירוק עד? הכפר הזה הוא ציורי והמקום קסום. נקודה.
החל מה-27 ביוני מפעילה ארקיע טיסות ישירות לעיר לרידה (כותבים: lleida) שבחבל קטלוניה, בלב הפירנאים הספרדיים. במסגרת ההכנות לשיווק היעד החדש שלה הזמינה החברה מספר עיתונאים לסיור היכרות באזור. ארבע שעות טיסה מנתב"ג ומהמציאות הישראלית הביאו אותנו לעולם אחר. פעם, בימי הביניים, כאן עבר הגבול בין ממלכת אל אנדלוס המוסלמית לממלכת אראגון הנוצרית. היום זה הגבול בין דוברי הקטלנית במזרח לדוברי הספרדית במערב. בעבר התבססה פרנסת המתיישבים בפירנאים על חקלאות, אולם כיום ענף ההכנסה העיקרי הוא התיירות, שהתפתחה מאז שנות השישים של המאה הקודמת והביאה לשגשוג כלכלי.
במרחק שעת נסיעה מנמל התעופה בלרידה בו נחתנו מצאנו אזור בתול יחסית ועדיין לא מוכר לתיירים. השבילים המתפתלים בין יערות, אגמים ורכסים שימשו לרפובליקנים המובסים כנתיבי מילוט צפונה מפני קלגסי הדיקטטורה של פרנקו. שנה שנתיים אחר כך, באותם שבילים הרריים נמלטו יהודים נרדפים מאירופה ששועבדה לנאצים, הפעם דרומה. חמישה קילומטרים הפרידו אז בין מקלט מדיני בספרד לבין גירוש חזרה לצרפת: מי שהצליח להסתנן ולעבור בנתיבי חופש אלה בפירנאים ונתפס בתוך ספרד, בעומק של יותר מחמישה קילומטרים, זכה בחיים. כיום יש ארבעה מעברים משוחזרים שדרכם ניתן להיכנס לפירנאים, ואלו מהווים צירי כניסה לתיירים שבאים לכאן לחפש שילוב של ספורט אקסטרים עם פונדקים ומלונות בוטיק הפזורים בין בתי אבן מימי הביניים לבין כרמים ומטעי זית האופייניים כל כך לנוף הקטלוני.
חבל לרידה מציע אפשרויות הליכה אתגרית בתוך קניונים, רפטינג ברמות קושי שונות בנהר גועש, מסלולי הליכה בתוך שמורות טבע למטיבי לכת וגם למשפחות, טיולי מעגל נוחים של שעה כמו גם מסלולי אתגר למנוסים בטראקים בהרים. יש מספיק בקתות מחסה (Refujios) שפזורות בהרים שמבטיחות קורת גג ומקומות לינה לטיול של מספר ימים בשטח. לא חייבים לקחת ג'יפ, מאחר ובכמה פארקים לאומיים מציעים שירות הסעה מרחבת החנייה עד לתחילת מסלול ההליכה הרגלי. כך זה גם בשמורה הנחשבת לחשובה ביותר ולפנינה שבכתר של האזור כולו: "הפארק הלאומי אגואס טורטס ואגם סט מוריסי (Parque Nacional d'Aiguestortes i Estany de San Maurici).
כל אלה, יחד עם הקולינריה המיוחדת לאזור, הופכים את פיראניים ליעד אטרקטיבי לטיולים בתקופה זו. הישראלים גילו אותו מזמן, רק שכעת נוח הרבה יותר להגיע לכאן. את הבירה ברצלונה הרי כולנו כבר מכירים (ואוהבים), כך שאפשר גם לדלג עליה אם רוצים.
הסיור נערך בתפר שבין שלהי החורף לראשית האביב. כך שהספקנו לראות את עיטורי השלג על פסגות ההרים שהשתקפו היטב במים הכחולים של האגמים הקרחוניים, תוך שהם יוצרים אווירה של הימאליה. בפארק הלאומי איגואסטורטס (Aigustortes), שהכניסה אליו ללא תשלום, הריאות התמלאו בחמצן נקי, בין השאר בזכות העובדה שלא פגשנו בו כמעט איש, מלבד מטיילים ספורים פה ושם שטיילו להם בנחת במדרונות מיוערים בין נחלים, אגמים ומפלים.
בממוצע חיים במחוז זה 5 בני אדם לכל קמ"ר, יתרון המזמין את המטייל להשתעשע ברעיון לרכוש בית קטן בכפר. יש מי שעשו זאת לפנינו. למשל, בעמק ואל דה בואה (Vall de boi) הרגוע התיישבו במאה ה-11 וה-12 מאמינים שחיפשו קרבה לאלוהים והקימו כאן בתי תפילה מאבן בניצוחם של מיטב אדריכלי אירופה. סגנון רומאנסקי קוראים לזה היום. אונסקו פרשה חסותה על שמונה כנסיות כאלה והכריזה עליהן אתר מורשת עולמית. מומלץ לשלב הליכה רגלית בין הכפרים העתיקים עם ביקור בכנסיה השמורה מכולן, Sant Climent de Taull בעיירה טאול. הקרנת וידאו ארט ממוחשבת על שאריות הפרסקו בתוך הכנסייה משחזרת וממחישה את הציורים המרהיבים שעיטרו אותה בימי תפארתה ואשר העבירו למאמינים מסרים דתיים. הציור המקורי מוצג במוזיאון הקטלני בברצלונה. סימנן הבולט של הכנסיות הרומנסקיות הוא מגדל פעמון גבוה וצר המתנשא מעל בתי האבן האפורים של העיירה. במגדל הכנסייה שביקרנו היו שש קומות, כשנוף ההרים וכרי המרעה הנשקפים מראש מגדל הפעמון מזכיר למי ששכח, שהעמק הזה הוא אחד הפוריים והמשגשגים בספרד.
רכס הפירנאים, הקרוי על שמה של הנימפה פירנה (Pyrene), אהובתו של הרקולס על פי המיתולוגיה היוונית, נמשך לאורך כ-450 קילומטרים, והוא רווי בפלגי מים גועשים ומפלים שיורדים מצוקים אדירים. סביב תופעת טבע זו התפתח ענפי ספורט אקסטרים שמושכים לכאן מבקרים רבים. אנחנו לבשנו חליפות צלילה ומגפונים נגד קור המים, חבשנו קסדות בטיחות ויצאנו לרפטינג במסלול של 14 קילומטרים לאורך הנהר נוגוארה פאיירסה (Noguera Pallaresa). בניצוחו של המדריך המיומן נלחמנו במים גועשים שטילטלו את סירות הגומי ולא הותירו לנו ברירה אלא להתגבש לקבוצה שחותרת בצורה מתואמת ככל האפשר. אגב, דרגת הקושי של הרפטינג בנהר זה מתאימה גם לילדים בני עשר, מה שמאפשר כמובן בילוי של כל המשפחה, במחיר של ארבעים אירו לאדם בסירה.
חליפות גומי עבות יותר העניקו לנו תחושת חמימות לשעה קלה בזמן שצעדנו בקניון באוסן (Baussen) שבעמק אראן. "קניונינג" הוא שמה של פעילות ספורטיבית זו המשלבת הליכה בתוך ערוצי הקניון, דילוג מסלע לסלע וקפיצות או השתלשלות בכבל מאובטחת במפלים בגבהים שונים. צעדנו במורד הערוץ, ליד ובתוך המים הגועשים. מי הפשרת השלגים הקרים חילחלו אט אט מבעד לחליפות הגומי והזכירו לנו שעדיין הקיץ לא הגיע, אבל הסיפוק בסיום הטראק הרטוב הזכיר את נשימת הרווחה בסוף המסלול במסע של טירונים. או כמו שנהוג לומר בפירנאים: סיימנו רטובים אך מרוצים. את האיברים הקפואים מהרפקת הקניונינג חיממנו לפנות ערב בכפר קאלדס דה בוי (Caldes de boi) שבעמק בוי, בהשתכשכות ארוכה בספא המלון שבמרכז הכפר. עשרות מעיינות מרפא תרמיים הנובעים בכפר ובסביבותיו מציעים לטיילים שסיימו טיול רגלי מפרך טבילה מהנה ומרגיעה במים חמימים להפליא.
במשך דורות היה עמק אראן מרוחק מספרד, פיסית ומנטלית, יותר מכל אזור אחר בקטלוניה. כמאתיים וחמישים ימי שלג בשנה ומעטפת של רכסי הרים גבוהים, גרמו לבידודו של חבל זו ולהיווצרותה של תרבות ייחודית, כולל שפה נבדלת לתושבי העמק ואמנות מקומית. השפה המדוברת כאן היא ארנאס, שפה רומאנית שמקורה בדרום צרפת. הגענו לעמק הזה דרך מנהרה שנחצבה על ידי אסירים פוליטיים בימי הדיקטטורה של פרנקו. בשל תנאי העבודה הקשים והקור העז בהרים, רבים מהפועלים שילמו בחייהם. משהושלמה המנהרה, היא חילצה את העמק מבדידותו גם בתקופת החורף הארוכה. בירת העמק היא ויילהה (Vielha), שהפכה במהלך השנים מעיירה מנומנמת למרכז תיירות ואירוח ולנקודת יציאה לפעילויות ספורט מגוונות בהרים מסביב. טיול באזור זה חושף כפרי אבן עתיקים ונידחים שבחלקם מתגוררת משפחה אחת של מגדלי בקר בבית בן מאות שנים.
כדי ליהנות מנופים פתוחים ולהביט מטה מהרכסים הגבוהים של הפירנאים, טיפסנו באמצעות ג'יפים לשמורת הטבע פארק נטורל דה ל'אלט פירינאו - Parque Natural de l'Alt Puirneo. ככל שעולים בגובה מתמעטים עצי האורן ונחשפים נופי ההרים ופסגותיהם הלבנות מתנוצצות בשמש. המרבדים הירוקים שנפרשים מתחתינו מאופק לאופק מנומרים על ידי עדרי כבשים הרועים במדרונות ועל ידי להקות סוסים המשוטטים חופשי ופעמון גדול צמוד לצווארם.
את הסיור בפירנאים סיימנו בעיירה סאו דאורגל (La Seu d'Urgell), עיירה קטנה עם קתדרלה רומנסקית גדולה במרחק עשרה קילומטר בלבד מאנדורה, ושהייתה בעבר מקום מושבו של הבישוף, השליט המשותף של אנדורה. התיירים הרבים שפוקדים את אנדורה חולפים על פני עיר זו ובעצם מתעלמים מקיומה ולכן היא שומרת את עצמה לעצמה, והתעוררה רק פעם אחת בקיץ 1992 כשאירחה את תחרויות הקאנו של אולימפיאדת ברצלונה.
_________________________________________
* המחבר היה אורח לשכת התיירות של ליידה וחברת ארקיע