מוונקובר למיאמי עם השמש הנורבגית
מאת רבקה דיה
אוניות קרוזים הן כמו ציפורים, בקיץ משייטות בצפון כדור הארץ ולקראת עונת החורף הן נודדות לאזורים דרומיים וחמים יותר.
לפיכך, מביני עניין יודעים לאתר במנועי החיפוש את אותם מסלולים ייחודיים, מסלולי העברה, או הצבה-מחדש (Repositioning) שבהם עוברות האוניות פעם-פעמיים בשנה מצפון לדרום ולהיפך, או טרנס-אטלנטיים, בהם חוצות האוניות הללו את האוקיינוס האטלנטי, מאזור צפון אירופה לאיי בהאמה, הקאריביים או לדרום אמריקה.
בעונת החגים יצאנו להפלגה שכזו. עלינו בוונקובר, הנמצאת בבריטיש קולומביה שבקנדה על ספינה שחזרה משיט קיץ באלסקה, ומקץ 23 יום הגענו למיאמי.
הפלגנו על הספינה Norwegian Sun, אוניה בינונית בגודלה, נעימה ונוחה להתמצאות, המציעה נופש בסגנון חופשי, דהיינו ארוחות ללא חלוקה למשמרות, ביטול הצורך בלבוש אלגנטי ורשמי לארוחות, מה שחוסך לנו, המגיעים בטיסות ארוכות, משקל במטעננו.
ונקובר בעונת הסתיו היא עיר משובבת נפש. העצים משירים את עליהם במרבדים של צבעי צהוב ואדום על כל גווניהם, והגנים שעל שפת האוקיינוס השקט שומרים בחיקם את קרני השמש האחרונות, לקראת עונת החורף הקרה.
מסלול האוניה עבר דרך העיר ויקטוריה, בירתה של בריטיש קולומביה, עיר נמל קטנה ומקסימה. 21 ק"מ ממרכז העיר נמצאים הגנים הבוטניים הנודעים - גני בוצ'ארד (Butchart gardens), שנוסדו מלכתחילה על-מנת להסתיר ולמלא שטח נטוש של מחצבה על ידי בעלי המחצבה, משפחת בוצ'ארד. המקום כולל כיום אזורי צמחייה שונים כמו גנים יפניים, גני שושנים, גנים צרפתיים, איטלקיים וכו'. בביתה הישן והמפואר של המשפחה נמצאת כיום חנות לפרחים, זרעים, מתנות ומזכרות הקשורות לגן, ובית קפה ייחודי המשקיף על רוב שטחו.
למחרת עגנה האוניה בנמלה של העיר נאנאימו (Nanaimo) - קהילה קטנה ומסורתית שקיבלה את פנינו בנציגים הלבושים בתלבושות של פעם ובעוגות נאנאימו הידועות, שהן סמלה של העיר. ביום בו הגענו נפתח במקום שוק איכרים קטן שמכר את תוצרת האזור - החל מעבודות יד, דבש וסירופ מייפל, וכלה בעבודות עץ, והכל מלווה במוסיקה של שנות ה-50 על ידי זמרים ונגנים מבוגרים בני המקום. בדיוק בחצות היום (12:00) בטקס ססגוני ועתיק שכל העיירה משתתפת בו, נורה מתותח פגז לעבר הנמל.
בהמשך המסלול הגענו לנמלה של העיר אסטוריה (Astoria) שבאורגון, ארה"ב, עיר שקטה וקטנה המעבירה אותנו לימים עברו, ימי החלוצים, המקבלת את המבקרים בה על ידי מתנדבים גימלאים, שמדריכים את המבקרים באתריה השונים ומנסים להעביר להם באהבה רבה את רוחה המיוחדת של העיר. משם שייטה האוניה כשהיא עוברת תחת שער הזהב האפוף בערפילי בוקר, כשאנו חולפים על פני האי אלקטרז לנמלה של העיר סן פרנציסקו על שלל אתריה המיוחדים.
כמה ימים בלב ים ואפשר לחוש את חילופי האקלים והטמפרטורות, הבקרים הקרים הופכים לחמימים להקות של דולפינים מלווים את מסלולה של האוניה, והנה אנו כבר עוגנים בסן פדרו שבלוס אנג'לס על מגוון ההנאות המחכות למבקרים בה ולצידה של המשחתת האמריקאית "איווה", שהפכה למוזיאון צף שהביקור בה מומלץ כמעט לכל גיל.
הנוף והמוזיקה משתנים, את האוניה ממלאים צלילי מוזיקת הקליפסו כשאנו מתקרבים לריביירה המקסיקנית - לעיירות קבו סן לוקס (Cabo San Lucas), פוארטו ואיירטה (Puerto Vallarta), הוטלצ'ו (Huatulco) ופוארטו צ'יאפס (Puerto Chiapas), המקבלות את האורחים באווירה חמה, מוזיקה, ריקודים מקסיקנים והצעות לפעילות אתגרית כמו קיאקים, גלישת גלים, רוח ועוד.
היעד הבא במסלול הוא פונטרנס (Puntarenas) שבקוסטה ריקה, המציעה למבקרים בה טיולים ביערות הגשם, מפלים שוצפים, מעבר על גשרי חבלים במעבה היער וטיולי אקסטרים.
והנה הגענו לגולת הכותרת של השיט - המעבר דרך תעלת פנמה מהאוקיינוס השקט לאוקיינוס האטלנטי, חוויה המומלצת לכל מטייל המתעניין בהיסטוריה וטכנולוגיה. הנוסע העומד על סיפון האוניה חוזה באחד מפלאי המאה שעברה (השנה ימלאו לתעלה 100 שנים) המעבר המסקרן לוקח יום שלם, כשהאוניה מנותבת לאחד מתאי השיט (Locks) שנבנו במקום, שערי ענק נסגרים, וזרם מים חזק ושוצף ממלא את התא. האוניה מתחילה להעלות כמי שנמצאת במעלית ענק, קטרים ענקיים נקשרים לאוניה והם הגוררים אותה במעלה הזרם מתא לתא עד הגעת האוניה לאגם המחבר את שני חלקי התעלה. משם מתחילה האוניה את מסעה ההפוך כשהיא נכנסת לתאים ומתחילה לרדת יחד עם זרמי המים הממלאים את התאים עד לירידת האוניה לעבר האוקיינוס. יש המצטרפים להפלגה במסלול זה רק כדי לחוות את המעבר המרגש בתעלה ואכן צוות הספינה עושה הכל על מנת לאפשר לנוסע להישאר על סיפון האוניה במשך כל היום, עגלות עם אוכל ושתיה עוברות בסיפונים הרבים ומציעות לצופים לאכול ולשתות ממיטב מעדני השפים ללא צורך לרדת לחדרי האוכל השונים.
הנה הגענו לקולומביה - לעיר קרטחנה (Cartagena) לחוף הים הקאריבי. העיר העתיקה מוקפת חומה שנבנתה נגד שודדי הים בעבר, הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, ובנויה בסגנון ספרדי קולוניאליסטי, בתים צבעוניים בעלי 2-3 קומות, מרפסות וחלונות המסורגים בסורגים מעץ או מתכת בדוגמאות תחרה יפהפיים ועליהם מטפסים צמחים שונים ופורחים, רחובות קטנים וצרים מרוצפים באבני מרצפת טבעיים המלאים בתיירים ובמוסיקה סוחפת.
וכשהים הפך כחול יותר, השמש חזקה והריקודים ליד הבריכה לצלילי הקליפסו הפכו סוערים יותר, הגענו לאוצו ריוס (Ocho Rios) שבג'מייקה, האי שהיה בחסות שלטון בריטי במשך שנים רבות, עובדה המקבלת ביטוי בסגנון האנגלי של הבתים והגנים שבמקום. תושבי האי חביבים ומסבירי-פנים, החופים המפורצים העטויים בצמחיה ירוקת-עד משדלים את המבקרים לרבוץ, לצלול ולשחות בהם.
עם שחר של היום ה-23 הגענו לסיום מסענו, לנמלה ההומה של העיר מיאמי.
בחודשי האביב, אפריל מאי, יתחילו הספינות לעשות את דרכן במסלול דומה אבל הפוך במסען חזרה לאלסקה.