איסלנד: ארץ של קרח ואש
מאת דן ארקין
איש נורווגי היה, אינגולפיר ארנארסון שמו, שהסתבך עם החוק במולדתו, ונאלץ לגלות ממנה. הפליג בספינתו מנורווגיה לסקוטלנד ולאירלנד, לקח לו שם אשה וכמה משרתים והתיישב - היה זה בשנת 874 לספירה - באיסלנד.
על פי כותבי דברי הימים של איסלנד, זו תחילתו של העם היושב באי הצפוני, אי וולקני, היושב על התווך שבין הלוחות הטקטוניים התת-קרקעיים של יבשות אירופה ואמריקה. אינגולפיר ארנארסון והמתיישבים הראשונים, ביניהם נזירים מאירלנד, הם אבות האומה. המייסדים נחתו בספינותיהם בדרום-מערב האי, ראו עשן לבן יוצא מבטן האדמה וקראו למקום "מפרץ העשן" (SMOKE BAY), ובאיסלנדית - רייקיאוויק, היא בירת איסלנד מאז ועד היום הזה.
רייקייאוויק
העשן הלבן הזה שראו החלוצים האיסלנדיים יוצא מבטן האדמה יכול בהחלט לשמש סמלו המסחרי של האי. בכל מקום שם נוסעים רואים את עמודי העשן הלבן מגביהים לשמים, והם אינם אלא התפרצויות של מים חמים. המים החמים העולים מבטן האדמה הם מתנת הבורא לאיסלנד. 90 אחוזים מהבתים במדינה (320,000 תושבים, שטח האי 100,000 קמ"ר) מחוממים (חינם אין כסף) במים חמים, המגיעים הביתה בצינורות. החשמל שצורכים תושבי איסלנד מיוצר בעזרת מים חמים או במפעלים הידרו-אלקטריים, כי האי שופע מפלי מים. בחוף הרחצה היחיד של רייקייאוויק מחממים בקיץ את מי הים (!) בעזרת מים מתוקים הנובעים מעמקי האדמה, כדי שאפשר היה להתרחץ. המים החמים ממעבה האדמה מחממים את 15 בריכות השחייה של רייקייאוויק ואת מאות מתקני הרחצה וההשקייה למיניהם ברחבי האי.
שלוש שעות שמש ביום
בעיבורה של רייקייאוויק מתנשאת גבעת פרלן (PERLAN) 'גבעת הפנינה'. עליה בנין גדול מעוגל בצורת פנינה, תצפית על כל העיר, מסעדה ומוזיאון הוויקינגים. הגבעה כולה יושבת על תשעה מכלי מים אדירים, המכילים מיליוני ליטרים של מים, המגיעים בצינורות משני מפעלים הנמצאים מחוץ לעיר, שם שואבות משאבות את המים ממעבה האדמה. מהמכלים שבתוך גבעת הפנינה מגיעים המים אל כל בתי הבירה וסביבתה. כך הנוהג גם בכל הערים והעיירות האחרים באיסלנד, שאינם רבים. זו הארץ הפחות מאוכלסת באירופה - 320,000 תושבים, מתוכם כ-200,000 מתגוררים בבירה ויתרם פזורים על פני כל האי. עם קטן, היושב על אי גדול, שהוא אתר תיירות אחד גדול, אליו נוהרים מכל העולם כדי לראות מראות שביבשת אירופה עברו מן העולם - גייזרים, הרי געש פעילים, מפלי מים, לילות של צפייה באורות הצפון (AURELIA BOREALIS), אותה תופעת טבע, הצובעת את השמים בפסים צבעוניים בירוק, אדום וצהוב.
ואתה עומד שם למטה ומשתאה מפלאי הטבע. את ריח הגפרית מריחים כבר כשמתקרבים ל'גייזר לנד', האזור בדרום איסלנד שרבים בו הגייזרים. היום נבקר אצל הגייזר STROKKUR. עולים במעלה גבעה נמוכה, לאורך הדרך שומעים ורואים את הבריכות הקטנות שבהן מבעבעים מים הבוקעים-רותחים מבטן האדמה. מתקרבים אל הגייזר. כל חמש עד שבע דקות, בדיוק נמרץ למדי, פורץ נד מים ענקי לגובה של יותר מ-10 מטרים מלווה ברעש מוזר, כמו קטר קיטור ישן. הגייזר כה גבוה עד שהוא מסתיר את השמש. טמפרטורת המים 100 מעלות צלזיוס. לא כדאי להתקרב, אבל אפשר לבשל במהירות כמה ביצים.
חום המים התרמיים הוא הניגוד הגמור למזג האוויר באיסלנד. אמנם האי מוגן על ידי זרם הגולף המקיף אותו ומחמם, אולם החורפים ארוכים, קרים ומושלגים. החדש הקר ביותר הוא דצמבר, שהוא גם החודש הכי חשוך - כשלוש שעות שמש ביום בלבד. בימי החורף זורחת השמש בסביבות 11 בבוקר ושוקעת בסביבות 3 אחר הצהרים. הרבה שעות חשיכה, העלולות לגרום לדיכאון וגם לשתייה מרובה.
כמה דברים על האיסלנדים תושבי האי. ראשית, השפה. איסלנדית היא שפה גרמאנית צפונית, שפה אחות לשוודית, נורווגית ודנית. אלא שבגלל ריחוקו ובידודו של האי נשמרו באיסלנדית מלים וצורות דקדוקיות מקוריות ועתיקות של משפחת שפות זו. באיסלנדית יש 24 מילים שונות לתיאור גלי הים.
שנית - השמות. באיסלנד אין שמות משפחה. שמו של תושב הארץ הזאת מורכב משם פרטי, שאליו מצרפים את שם האב בתוספת SON (בן) כשמדובר בגבר ו-DOTTIR (בת) כשמדובר באשה. כלומר: גבר ששמו ORRI JOHANSON פירושו - אורי בן יוהאן. אשה ששמה ,MARIA JOHANDOTTIR פירושו מריה בת יוהאן. שמות משפחה אין. כשמביעים התפעמות מהשיטה המוזרה, משיב לך האיסלנדי, ובצדק, ש"ככה זה גם בתנ"ך שלכם, אין שמות משפחה אלא רק שם האב".
ושלישית - רמות החיים והחינוך. שש אוניברסיטאות יש באי. 90 אחוזים מתלמידי בתי הספר התיכוניים ממשיכים בלימודים אקדמיים. האיסלנדים מרבים לקרוא. יש ספרים בכל מקום. בכל בית קפה ובחלק מהמסעדות יש דלפקי ספרים. אפילו בתחנת האוטובוסים המרכזית של רייקייאוויק HLEMUR מוצגים ספרים באיסלנדית ובאנגלית על כמה וכמה דוכנים. התושבים נוהגים לקחת ספר הביתה, לקרוא ולהחזיר לטרמינל האוטובוסים. אפשר לקנות ספר בזול ואפשר גם סתם ככה לקחת את הספר הביתה. זה מקובל.
שדות תעופה במתנה
איסלנד היא מדינת רווחה בנוסח סקנדינוויה: משכורות גבוהות יחסית ליתר מדינות אירופה, מע"מ גבוה (20-24 אחוזים), מס הכנסה גבוה, אבל חינוך ובריאות חינם. האיסלנדים מיטיבים לנצל את אצרת הטבע, את מה שיש להם. ניצול המים החמים לחימום ולייצור אנרגיה כבר אמרנו. הכבישים במדינה עשויים מלוחות בזלת ולבה כתושים ולא מאספלט. כי סלעי בזלת פזורים בכל רחבי הארץ הוולקנית הזאת, שיושבת כולה על הר געש אחד גדול. בכל רחבי האי אתה פוגש בניינים שקירותיהם בנוי מלוחות ולבני בזלת, חומר הגלם המצוי בשפע המשמש כחומר בנייה.
גם את הטבע שנתנו להם בחינם יודעים האיסלנדים לנצל לתיירות, וזו בהחלט מדינה היודעת לעשות תיירות: עד 2013 היתה איסלנד מעצמת הדיג השנייה בגודלה באירופה, אחרי נורווגיה. החל משנת 2014, שמחה איסלנד לבשר לעולם, נתקבלה החלטה מושכלת של הממשלה והשלטונות למיניהם כי ענף התיירות יהיה הראשון במעלה ובחשיבות בכלכלת איסלנד. מדינה זו היתה ראשונה למשבר הכלכלי, שפקד אותה, בעיקר את הבנקים שלה, ב-2008. מספרים לך שהמדינה התגברה יפה על המשבר, ועברה לשלב של צמיחה. התיירות היא תורמת מרכזית להתאוששות זו.
ואמנם, כשהתייר הממוצע משוטט וגולש באינטרנט לקראת נסיעה לאיסלנד, או שהוא כבר מגיע ליעד, נדמה כי מדובר במעצמת תיירות של ממש. חברת התעופה אייסלנדאייר פורשת כנפיים לכל העולם עם צי מטוסים צעיר ויעיל, שרות מצוין ומתנת טבע גם לחברת התעופה: המיקום הגיאוגרפי של איסלנד. לוח הטיסות והיעדים של אייסלדנאייר מנצל היטב את המיקום, את היות רייקייאוויק באמצע הדרך, בתווך בין יבשות אירופה ואמריקה, כדי להציע טיסות בהתאם.
תעופה היא עניין גדול באיסלנד, האי המרוחק, שחייבים לטוס אליו וגם בתוכו. האיסלנדים גאים בכך ש-16 שנה בלבד אחרי שהאחים רייט המריאו בפעם הראשונה בהיסטוריה באווירון בצפון קרוליינה, המריא המטוס הראשון על אדמת איסלנד. בגלל הבידוד ומיעוט הדרכים התפתחה באיסלנד תעופה פרטית ומסחרית (ולא צבאית כי באיסלנד אין צבא) מגוונת. תנאי מזג האוויר מחייבים טייסים ברמה גבוהה באיסלנד - קור, רוחות עזות על המסלולים, גשם ושלג.
גם את שני נמלי התעופה של הבירה רייקייאוויק קיבלו האיסלנדים במתנה: במלחמת העולם השנייה 'כבשו' הבריטים את האי, הביאו 25 אלף לובשי מדים והקימו שדה תעופה, שבסיום המלחמה נמסר במתנה לאיסלנד, והוא היום שדה התעופה לטיסות פנים במזרח ריקיאוויק, ליד המשרד הראשי של אייסלנדאיר ומלון 'רייקייאוויק נטורה'. הבריטים הלכו הביתה, וכעבור כמה שנים שוב 'נכבש' האי ע"י חיל האוויר של ארה"ב, שבחר להקים בו נמל תעופה גדול - KEFLAVIK - ותחנות מכ"ם לכבוד המלחמה הקרה, והכל בגלל המיקום הגיאוגרפי הייחודי של האי. האמריקנים הלכו הביתה, וקפלוויק היה לנמל התעופה הבינלאומי של רייקייואוויק. היום מגיעים לאי תיירים אמריקניים עם ילדיהם ונכדיהם כדי להראות להם היכן שרתו בצעירותם.
טבילה בלגונה הכחולה
ועוד תיירות: היצע הטיולים, הסיורים והפעילויות הוא גדול ומגוון, מחולק היטב בין כמה וכמה משרדי נסיעות וסוכנויות תיירות שמתחרות ומשתפות פעולה ביניהן, לרווחת התייר. סיורים לארץ הגייזרים, הליכה על קרחונים, נסיעה בג'יפים על הקרחונים, צעידה ברגל על הקרחונים או אל לוע הר געש פעיל, צפייה באורות הצפון מאוטובוס ביבשה או מספינה. צפייה בלווייתנים בים, סיורים בתוך העיר רייקייאוויק, מסלול נסיעה בכביש המקיף את כל האי (כ-12 יום) ועד סיורי יום בני כמה שעות ליעדים החשובים ולאטרקציות. סיורים ברכב שכור, בג'יפים, בספינות, באוטובוסים.
הנה דוגמה לרעיון תיירותי-שיווקי נכון ומלבב המנצל אוצר הטבע: סמוך לנמל התעופה הבינלאומי קפלוויק מצויה 'הלגונה הכחולה', אחת האטרקציות המרכזיות של איסלנד. בריכה תרמית ענקית, שבה טובלים מאות אנשים (ללא צפיפות) במי גפרית חמים (37 מעלות צלזיוס) הנשאבים מעמקי האדמה. הברכה מוקפת במתקנים חדישים, סאונות, מסעדות, אזיק אלקטרוני פותח לך את התא האישי שלך לאחסון הבגדים והחפצים. כיף אמיתי. מה הרעיון? מציעים לתיירים המגיעים לאיסלנד לנסוע מנמל התעופה ישר ללגונה הכחולה, ולפתוח את הביקור בטבילה מרעננת. מאחסנים לך את המזוודות, וקדימה למים החמים. משם ממשיכים למלון. כנ"ל בכיוון הפוך לתיירים העוזבים את המדינה: יוצאים מהמלון כמה שעות מוקדם יותר, נוסעים עם המזוודה ללגונה הכחולה, מפקידים את החפצים, טובלים במים העשירים בכל טוב, סאונה, מקלחת, ארוחה קלה - ונוסעים לנמל התעופה בדרך הביתה. זו דרך אינטליגנטית לעשות תיירות.
רבים פותחים את ביקורם באיסלנד בסיור הפופולארי GOLDEN CIRCLE, שתחילתו בפרק היסטורי חשוב של האי ותושביו: נוסעים למקום ושמו ת'ינגווליר (THINGVELLIR). משטח ענקי של טרשי לבה ובזלת, שבצידו האחד רכס הרים ומפל מים אדיר ובתחתיתו מישור גדול מכוסה אבני לבה. זה המקום שבו נהגו להיפגש אחת לשנה בקיץ ראש השבטים הוויקינגים תושבי הארץ כדי לדון בבעיות שברומו של עולם, לשמוע את מנהיגיהם קוראים באוזניהם חוקים חדשים ולקבל החלטות גורליות. לא כל ההחלטות היו נחמדות: יש עדוית וציורים כי במקום הזה, ובעת ההתכנסויות, נהגו לדון למוות נשים שנאשמו בכישוף, היו מכניסים אותן לשק ומטביעים אותן במי הנהר.
אולם המופעים HARPA
אך למקום יש חשיבות בתולדות הדמוקרטיה הפרלמנטרית: האיסלנדים רואים במפגש זה, שהתקיים החל מהמאה ה-9 לספירה, את הפרלמנט הראשון של איסלנד ושל העולם כולו , ה-אלטינג (ALTHING), שהתכנס לראשונה בשנת 930. בשנת 1000 לספירה נערך באלטינג דיון ממושך ורציני, שבסיומו החליטו הצ'יפים ברוב קולות שאיסלנד תהיה נוצרית, ומאז ועד היום דתם של התושבים היא נוצרית לותרנית.
דולפינים בשעה שלוש
אין איסלנד ללא לווייתנים ודולפינים, ושום תייר הגיוני לא יחמיץ את יום ההפלגה ללווייתנים. WHALE WATCHING. רק עלית על סיפון האנייה וכבר מלבישים אותך בסרבל אדום וכבד, להגן מפני הקור והרוח על הסיפונים בעת ההפלגה באוקיאנוס במפרץ רייקייאוויק. עטופים בצעיפים ומצוידים במשקפות מצטופפים על הסיפונים ומאזינים היטב לדבריה של המדריכה, היושבת במרומי הספינה וצופה אל הים. הנה היא מכריזה "דולפינים בשעה 3", וכל העיניים מופנות ימינה. מנה ראשונה - דולפינים. יונקים מופלאים, אינטליגנטיים, שאוהבים לשחק. נעים בלהקות. הנה משפחה - כעשרה דולפינים מלווים את הספינה. והנה הם נחלקים לשתי קבוצות, האחת שומרת על גורי הדולפינים ולכן שומרת מרחק מהאנייה, ואילו הקבוצה השנייה משחקת עם הספינה, שוחים מתחתיה במהירות עצומה, הלוך ושוב, מתהפכים על הבטן, חושפים גוף לבן ארוך ושבים ומתהפכים על הגב האפרפר. סיימו משחק - חוזרים אל הלהקה ומתחלפים עם השמרטפים. כך כולם ישחקו וכולם ישמרו על הקטנים.
המנה השנייה הרבה יותר רצינית - לווייתנים. לכבודם מפליגים הרחק מהחוף. ואכן אלו ראויים לכבוד: ראינו לווייתני MINKE, אורך ממוצע בין 9 ל-10 מטרים, יצורים קדמוניים השועטים בלב ים, שומרים מרחק מספינת בני האדם, וטוב שכך, אבל נראה שהם די נהנים להפגין את גופם הארוך והגמיש ואת כושר שחייתם המדהים במי האוקיאנוס הקרים.
ואם בקור עסקינן, אז נרחיק לכת אל תך יבשת איסלנד, אל ארץ הקרחונים. לקרחונים ולהרי הגעש יש כמובן שמות באיסלנדית, ולא כדאי לזר אפילו לנסות לבטא שם של הר הגעש EYJAFJALLAJOKULL. לא הרחק ממנו מצוי הר הגעש הקלה (HEKLA) , שאיננו נמנע מפליטת אש ועשן. ובכן שמנו פעמינו אל הקרחון, מצוידים בפטישי קרח ונעולים נעלים מסומרות. כך מתחילים לטפס על הקרחון, לאט ובזהירות, שלא להחליק ולא ליפול אל תהום. בעת הצעידה שומעים את התחככות עור הנעליים בקרח, ובשעת אחר צהרים מאוחרת, כאשר השמש החיוורת נוטה לשקוע, הקור גובר והחווייה מתעצמת. הקרחון הלבן הענקי, קיר רכס ההרים המשחיר עם רדת החשיכה, מישורי הלבה החומים-שחורים, והכתמים הצבעוניים היחידים בשטח הם האדום-כחול-ירוק-לבן של מעילי הרוח של התיירים ההולכים על קרחון. מראה של ירח.
אמרנו שאיסלנד מכוסה מישורי לבה ורכסי הרים. מעט האדמה החקלאית הניתנת לעיבוד מוקדשת לעדרי הכבשים הפזורים לרוב בכל שטח ישר ולמעט עדרי הבקר. אז מנין הירקות לסלט?
לשם כך כדאי לבקר בחווה של משפחת פרידהיימר. זוג נחמד וחמישה ילדים. מחצית החווה היא אורוות סוסים. הסוס האיסלנדי הוא ייחודי, נמוך מעט סוסים רגילים, אך שרירי וחזק, נועד לשרוד בתנאי מזג האוויר הקשים. האיסלנדים שומרים בקנאות על טוהר גזע סוסיהם. אין לייבא סוסים אחרים, וסוס איסלנדי שיצא לחו"ל לא ישוב.
אבל מעניין יותר חלקה השני של חוות משפחת פרידהיימר: חממות ענקיות על פני שטח של מאות דונמים לגידול עגבניות. גידול בשיטת ההדלייה, טכנולוגיה חקלאית היי-טק, עם תורת גידול וזרעים מיובאים מהולנד וטכניקת האבקה על ידי דבורים וצוות מומחים מיומנים שמגדל עגבניות לתפארת (בקרוב גם מלפפונים) בטמפרטורה קבועה של 27 מעלות בחממות, כאשר בחוץ הרבה-הרבה יותר קרוב לאפס מעלות. החווה פתוחה של השנה, מתקיימות בה הדרכות לחקלאות ממין זה, וכמובן מסעדה קטנה שבה מגישים מה אם לא מרק עגבניות.
כמה דברים המעוררים את קנאתו של התייר הישראלי: ברייקייאוויק אין חשמליות ואין רכבת תחתית, אבל יש תחבורה ציבורית יעילה ומהירה המבוססת רק על אוטובוסים ומוניות. בכמה מלונות נותנים לתייר במתנה כרטיס אוטובוס לכמה ימים. השרות באוטובוס מעורר קנאה: דיוק נמרץ בזמני ההגעה הנסיעה, אין כמעט איחורים. בטרמינל במרכז העיר יגידו לך בדיוק מתי יגיע האוטובוס לכל תחנה ותחנה ברחבי העיר.
רמת הרעש, או השקט. ברחובות הראשיים של רייקייאוויק, בהם מסתובבים תושבים מקומיים ותיירים רבים, רמות הרעש נמוכות. מדברים בשקט. אפילו בבניין העצום של שוק הפשפשים לא תשמע צעקות או הכרזות קולניות על הסחורה. אזור הנמל (OLD HARBOUR) ורחובות הקניות המרכזיים של העיר משופעים בבתי קפה ומסעדות כל סוג, טעם וכיס.
ומי שמצוי באזור זה של הבירה האיסלנדית בל יחמיץ ביקור באחד מאולמות המופעים המדהימים בעולם, ואין זו הגזמה - HARPA (נבל), אולם הקונצרטים החדש, ביתן של התזמורת הסימפונית ושל האופרה של איסלנד. נבנה על שפת הים, ובחזיתו קיר ענק עשוי כולו מאלפי לוחות זכוכית קריסטליים צבעוניים תלת-ממדיים המחזירים את אור השמש, מבהיקים בשלל צבעים ומעניקים לבניין מראה שכולו קסם.