17.12.2018
 
קרנאטקה, הודו: מאיסור והדרום

 

קרנאטקה, הודו: מאיסור והדרום 

 

מאת אתי ישיב*

תצלומים: אוריאל ישיב*

 

מדינת קרנאטקה שבדרום הודו היא גם "עמק הסיליקון" של תת היבשת ההודית וגם יפהפייה גדושת היסטוריה ומלאה מקדשים ומונומנטים עתיקים, ערים מודרניות, רכסי גבעות משובבי עין, יערות, מפלי מים, שמורות טבע עם חיות בר וחופים נפלאים.

בשוק במאיסור - שכרון צבעים לצביעה וקישוט

 

עשרה ימים בילינו בקרנאטקה. בערים, באתרים מופלאים ובדרכים, המספקות גם הן חוויות שלא יאומנו. היום פנינו אל מאיסור, העיר השלישית בגודלה בקרנאטקה השוכנת בדרום המדינה, בגובה 770 מטרים, למרגלות גבעות צ'אמונדי (Chamundi). עד 1947 הייתה העיר בירת ממלכת מאיסור שנשלטה על ידי שושלת וודיאר (Wodeyar), להוציא אינטרמצו קצר בסוף המאה ה-18, של שלטון השולטנים האיסלאמים מוחמד עלי ובנו טיפו. הוודיארים היו פטרוני תרבות ואמנות והעיר אמנם ידועה בארמונות שלה, בסגנון ציור המיוחד לה, בטורבן משי מסורתי הנקרא מאיסורי פטה (Mysore Peta), בסארי המשי הנפלאים המיוצרים בה ואפילו במנת אוכל מתוקה מיוחדת, מאיסורי פאק (Pak), אך ביחוד בפסטיבל דושרה (Dussehra), החג ההינדי המציין את ניצחון האל ראמה על השד רוונה וכן את ניצחון העונה הקרירה על חום הקיץ. האירוע הגדול מתרחש כל שנה בחודש אוקטובר בעיר כולה ומרכזו בשטחי ארמון מאיסור הגדול והיפה בארמונות העיר. הפסטיבל גדוש מופעי מוזיקה, מחול וספורט להמונים ותהלוכות מרהיבות בהשתתפות פילים, פסלי אלים, תזמורות, לפידים וזיקוקים - עין לא ראתה (זה לפחות מה שסיפרו לנו כאן)! אין פלא שמאיסור, שאוכלוסייתה מונה קרוב ל- 900,000 נפש, מושכת יותר מ-3 מיליון תיירים בשנה. השם מאיסור הינו גלגול שמו של השד המיתולוגי מהיסאסורה המופיע בדמות אדם או בדמות תאו, והוא נהרג בידי האלה צ'אמונדי המתגוררת בארמון הניצב בראש גבעות צ'אמונדי. מאז 1399 ועד הקמת הודו העצמאית, שלטה בעיר שושלת הוודיארים הזכורה לטוב.

נחילי נזירים בדרך לתפילת הצהרים במנזר הטיבטי במתחם ביאלאקופה

 

מאיסור של מעלה ומאיסור של מטה

מאיסור התגלתה לי כשתי ערים שונות. מאיסור של מעלה וזו של מטה. את מאיסור של מעלה גיליתי מחלון חדרנו היפהפה בקומה הששית של מלון רגאליס (Regaalis). כמו קסם, נפרשה העיר לעינינו, טובלת כולה בירק, לוהטת בצבעי פריחה אדומים, צהובים וסגולים. בין לבין מציצים צריחי מסגדים, קתדרלה נוצרית, תחנת רכבת וציוני דרך בולטים אחרים. את מאיסור של מטה גיליתי בשיטוטי ברחובות והיא דומה יותר לעיר הודית טיפוסית. צפיפות, ערבוביה של חנויות פאר ודוכני שוק, מרצפות משובשות, בתי מגורים ליד מוסכים ומחסנים, פרסומות בכל מקום, ופרות (במאיסור מתבדחים ואומרים שהפרות משמשות כח עזר למשטרה בתור "מפקחות מעצורי רכב". איך זה עובד? הפרות חוצות כביש והנהגים נאלצים לעצור...).

ארמון המהראג'ה - האטרקציה מספר אחת במאיסור

 

ארמון המהרג'ה של מאיסור הוא מהמפוארים ביותר בהודו. הוא ניבנה ב-1912 במקום הארמון המקורי שנשרף ב-1897 ויש בו אין סוף של יצירות אמנות, חפצי נוי וכלי נשק. שעות ארוכות בילינו בארמון ובגנים הנרחבים שלו, שנמרי ברונזה מאיימים רובצים בהם על המשמר, כשאנחנו זוכים (בזכות היותנו התיירים הזרים היחידים בין מאות המבקרים) לתשומת לב מיוחדת ,להרבה תצלומים ולהרבה "מאיזו ארץ?". מול השער הצפוני של הארמון, בלב ככר הומה, ניצב שעון "יובל הכסף", אבל איש לא ידע לומר לנו מהו היובל הכסוף הזה. ההפתעה הגדולה בעיר היא קתדרלת פילומנה הקדושה הניאו גותית עם חלונות ויטראג' יפהפיים, שנבנתה תוך 8 שנים במחצית המאה ה-20 ותושבי העיר נשבעים שהיא דומה לקתדרלת העיר קלן בגרמניה - שיהיה. גם כפילו של "הבית הלבן" נמצא במאיסור וכאן הוא בית הארחה ישן של המהרג'ות, שהפך לבית הארחה ממשלתי ועתה למלון יוקרתי ואתר צילומים לסרטי "בוליווד". המלון אכן מזכיר קצת את הבית הלבן בוושינגטון הבירה, מה עוד שהוא בנוי על גבעה ונראה כמעט מכל מקום בעיר. הרבה שדרות מוצלות יש במאיסור ומשרדי ממשלה, שכל אחד מהם שוכן במבנה מפואר - ארמון או דמוי ארמון. מקום משיכה חשוב הוא שוק דבאראג'ה (Devaraja) שקם עוד בימי השולטן טיפו והוא ססגוני ומגוון מעין כמוהו. ערמות כה גדולות של בננות, פרחים ואבקות קום קום (kum Kum) בצבעים משגעים לצביעת נקודות המצח , לא ראינו באף מקום. ביקרנו בכמה מוזיאונים מעניינים, ביניהם גלריית ג'יאצ'מארה ( Jayachamara) לאמנות שבקומת הכניסה שלה ניצב שעון מוזיקלי צרפתי עתיק. שסירב לנגן בשעה היעודה אך כל אימת שמגיע מבקר מעוניין, מפעיל אותו אחד העובדים ידנית... בקומה השלישית של המוזיאון נמצא אוסף נפלא של כלי נגינה נדירים והשומר הנידידותי ניגן לכבודנו על הקסילופונים העתיקים. עוד מוקד משיכה במאיסור היא גבעת צ'אמונדי. שם, בגובה 1,074 מטר, נמצא מקדש צ'אמונדסווארי המשקיף אל העיר ולו גופוראם אדיר בגובה 40 מטר שקופים מטיילים במרומיו בין פסל לפסל, אלפי משפחות של עולי רגל, על זקניהם וטפם מגיעות אליו מדי יום ביומו ופרות מהלכות שם בין המשפחות ודוכני האוכל המפיצים ריחות משגעים, כאילו היו בעלות המקום. אגב, צ'אמונדי הינה "No plastic zone". המשמעות היא שאסור להשתמש כאן בשקיות פלסטיק וזאת במאמץ להתגבר קצת על הררי האשפה הטיפוסיים. הגענו אל הגבעה לקראת שקיעת השמש שירדה כמו כדור אדום לעבר האופק והיערות הרחוקים. המקדש היה כבר סגור, אבל המתחם היה מלא מאות מבקרים כשהם מתכוננים לבלות את הלילה בגבעה הקדושה. לפני רדת החשכה התחלנו את הדרך חזרה העירה. לאט לאט התחילו האורות להידלק בבתי העיר שמתחתינו ואנחנו הצטרפנו אל שני נערים מקומיים שישבו על חומת האבן שלאורך הכביש כשרגליהם משתלשלות מעבר לחומה וישבנו גם אנחנו לצפות במראה המהמם של עיר ההופכת לשמלת השבת של חנה'לה הקטנה - זוהרת עם מיליוני אורות. במחצית הדרך למטה כדאי להתעכב ליד פסל הגרניט המונוליטי של השור נאנדי , שתפקידו המיתולוגי לשמש כלי הרכב של האל שיווה, אבל כאן הוא משמש נקודת מפגש לצעירים וזוגות נאהבים שהתענוג שלהם היה לצלם אחד את השני וגם אותנו ולבדוק "מאיזו ארץ?"

רחוב השוק במאיסור של מטה

 

הזמן הספיק לנו בקושי לקניות, אבל מצאנו שמאיסור היא באמת מקום טוב לרכוש בו מזכרות יפות וכמה מתנות. החנות "ראמסונס" (Ramsons) דמתה לנו כמו תיבת אוצרות אין סופית עם בדים ושטיחים, פסלי ברונזה ועץ סנדל, ציורים, תכשיטים ומשחקים במגוון אדיר, גם אם יקר למדי. בדי סארי נהדרים מצאנו בבית החרושת "מאיסור סילק" (Mysore Silk) המייצר אותם החל מהפקעות הנפתחות לחוטים דקיקים עד צביעה ואריגה ועד המוצר המוכן הנמכר בחנות המפעל . עם סארי כאלה, אין פלא שהנשים הלובשות אותם נראות אצילות ויפות כמו מלכות.

המקדש בגבעת צ'אמונדי

 

בודהה בראש מנזר טיבטי

אנחנו עוזבים עכשיו את הערים הגדולות ויורדים אל הקצה הדרומי ביותר של קרנאטקה, מחוז קורג (Coorg) ההררי שתושביו יפי התואר נחשבים לצאצאי היוונים שהגיעו לאזור עם צבאו של אלכסנדר מוקדון והשתקעו בו. הדרך הדו מסלולית נעימה מאוד ועוברת בין כפרים צבעוניים הנראים נקיים יותר מהערים הגדולות, מטעי דקלים, קני סוכר, קפה ותבלינים. המון דוכני פרי - אבטיחים קטנים, ג'ק פרוט, קוקוסים, בננות, מנגו, תפוחים ועל מחסום משטרה בדרך מתנוססת פרסומת למשי מאיסור. החקלאים מכינים עכשיו את השדות לזריעה לפני גשמי המונסון המתקרבים ותיירים מקומיים ממלאים את בקתות הנופש ביערות שליד נהר קווארי המספקות נוחות עכשווית בתוך אתרי טבע קסומים. לאורך הדרך נראים נזירים טיבטים בבגדיהם הכתומים-חומים-צהובים שותים תה בבתי קפה, צועדים ברגל ואף רוכבים על אופנועים ופני כולם אל בילאקופה (Bylakuppe), מצבור הכפרים הזעירים שהוקמו כאן לקליטת פליטים טיבטים שנמלטו מארצם עם פלישת הסינים ב-1959. בין הכפרים, שדות קני הסוכר, דוכני התכשיטים הטיבטים והדגלים הטיבטים, שוכן מנזר נאמדרולינג (Namdroling) בו חיים למעלה מ-5,000 נזירים! במדשאות רחבות הידיים נמצאים בתי המגורים ובמרכז - מקדש מוזהב עם פסל בודהה היושב על גגו ופוקח עין טובה על סביבותיו ומקדש נוסף, זנגדוגפאלרי (Zangdogpalri). שלא כמקדשי האבן של דרום הודו, קירות שני המקדשים עטורים ציורים מרהיבים, שבצבעים עדינים מספרים את סיפורי המיתולוגיה הטיבטים. נזירים ומבקרים מטיילים במדשאות, ביניהם אמהות לבושות בגדים מסורתיים, חצאיות ארוכות ועליהן סינרים מפוספסים, המבקרות את בניהן הנזירים ואף עורכות להם פיקניק קטן על הדשא. בשעות קבועות מתכנסים הנזירים ופרחי נזירים צעירים באולמות הענקים והצבעוניים של המקדשים ללימודים, מדיטציה ותפילות המלוות בשירה ובנגינת תופים , מצילתיים, שופרות וכלי הקשה. השארנו גם אנחנו את הסנדלים שלנו עם אלפי הזוגות האחרים המוטלים בחצר ובדיוק בשעה 13:00 לקול צלצול הגונג, הצטרפנו עם כל המבקרים אל נחילי הנזירים שהגיעו אל המקדש מכל עבר . האולמות התמלאו עד אפס מקום בשורות ישרות של נזירים הכורעים על רגליהם. חם ורבים מנפנפים על פניהם במניפות, תוך שהם מזמרים בשקט את התפילות. ואנחנו - נהנינו בינתיים מציורי הקיר המופלאים.

 

 

 

כתבה שניה בסדרה.

שאר הכתבות:

סודות קרנאטקה

קרנאטקה, הודו: מעיר דת לובשי הלבן לפאר העבר

קרנאטקה, הודו: על ארמונות מופלאים וערש אדריכלות המקדשים הצ'אלוקים

 

____________________________________________

*הכותבת והצלם היו אורחי לשכת התיירות של הודו ושל קרנאטקה