23.06.2018
 
בין מדריד למלגה

 

 

בין מדריד למלגה

 

מאת גיורא נוימן*

מארגנת השכר קווי חופשה מפעילה מאז ראשית הקיץ ועד סוף אוקטובר טיסות שכר לשני יעדים בספרד במקביל - למדריד ולמלגה. למעוניינים, היא מציעה חבילות וכרטיסי טיסה בשיטת "אופן ג'ואו", כלומר לטוס ליעד אחד, לחזור אחרי שבוע מהיעד השני. הזדמנות מצויינת לטייל בשתי פינות מרוחקות של הארץ הגדולה והמעניינת.

 

טפאס, ברים ותערוכות

בניגוד לרוב הבירות האחרות במערב אירופה ניצבת מדריד על רמה גבוהה יחסית (יותר מ-650 מטר מעל פני הים). היא נמצאת במרכזו של חצי האי האיברי, הרחק מכל חוף ים, מה שמכתיב מזג אוויר חם מהרגיל בחודשי הקיץ. מתכנני העיר התמודדו היטב עם חיסרון זה בכך שבנו את הרחובות המרכזיים כשדרות רחבות ידיים, המאפשרות מעבר של משבי רוח מצננים ועצים רחבי עלים המספקים צל לעוברים ושבים. בסתיו, לרגל השלכת, נצבעים העצים בשלל צבעי צהוב ואדום, חגיגה לעיניים.

וזה עוד לא הכל: בתוך העיר פזורים יותר מ-40 (!) פארקים רחבי ידיים, שופעי מזרקות ובריכות, פינות אידיאליות להתחבא בהן בימי הקיץ הלוהטים.

העיר מצטיינת בשלושה סוגי אטרקציות: מסעדות טאפס מעולות בשעות היום, חיי לילה תוססים החל משקיעת השמש, ומוזיאונים בין לבין. המהדרין יכולים להוסיף לרשימה שופינג ברמות מחירים נוחות במיוחד ואפילו, רחמנה ליצלן, הופעה בזירת מלחמת פרים.

 

הנה כמה אתרי חובה למטייל:

הארמון המלכותי (Palacio Real) - אחד המרשימים, הגדולים והעשירים באירופה. נבנה במאה ה-18 על ידי משפחת המלוכה ההבסבורגית, על חורבות מבצר מוסלמי עתיק ששלט על צומת הדרכים המרכזי של האי האיברי. משמש כיום כמוזיאון עם תערכות קבועות ומתחלפות וכאכסניה לאירועים ממלכתיים רשמיים. המלך חואן קרלוס ובני ביתו מתגוררים כיום בארמון צנוע יותר, לא הרחק מכאן.

הארמון שווה ביקור של שלוש ארבע שעות, למי שאוהב אמנות. תצוגת הקבע המפורסמת ביותר שלו היא באגף המוקדש למלך קרלוס השלישי ובני משפחתו - אוסף מרשים של עשרות פורטרטים שצייר גויה, אשר לא חס על המשפחה המלכותית והקפיד להבליט את הפער העמוק בין בגדי הפאר לבין הפרצופים המכוערים. עוד אגפים מפורסמים הם אלה המוקדשים לאוסף הענק של שטיחי קיר פלמיים ולאוסף כלי החרסינה מהמאות ה-18 וה-19.

 

פלאסה מאיור (Plaza Mayor) - הכיכר המרכזית של העיר העתיקה. כיכר מרובעת גדולה, מוקפת מבנים מהמאה ה-17 שבהם חנויות לתיירים, מסעדות ובתי קפה. אפשר לשבת באחד מהם, ללגום אספרסו ולדמיין שמרכז הכיכר עומד מוקד עליו עולה באש כופר כלשהו, מכשפה שנתפסה במעשי כשפים או חמור מזה - נוצרי חדש שהמשיך לקיים בסתר את מצוות היהדות. אכן, בכיכר זו התרחשו מעשי הזוועה של האוטו-דה-פה, ההוצאות להורג של מי שהורשעו על ידי האינקוויציזיה, לקול צהלות ההמון צמא הדם. אופנה זו עברה מן העולם לפני כמעט שלוש מאות שנה, ומי שבכל את נהנה ממראות של דם והרג מוזמן למצוא אותם בזירת מלחמות הפרים במזרח העיר.

כאשר יוצאים מפלאסה מאיור דרך שער קוצ'יירוס ((Cuchilleros וממשיכים עד בית מס' 19 ברחוב בעל אותו השם מגיעים למסעדה בשם סוברינו דה בוטין, המתגאה בתואר "המסעדה הוותיקה בעולם" (מאז 1590). היא גם מתגאה בכך שהסופר האמריקאי ארנסט האמינגווי נהג לאכול בה. כמה בתים משם פועלת מסעדה מתחרה שתלתה בחזיתה שלט גדול: "האמינגווי לא אכל כאן".

 

מוזיאון הפראדו (Museo del Prado) - אחד המוזיאונים החשובים במערב אירופה לציור קלאסי. מבוסס בעיקר על אוצרות האומנות שצברו מלכי ספרד במהלך הדורות, החל מעבודות של ציירים ספרדיים, דרך עבודות של ציירים פלמיים (מהתקופה שארצות השפלה היו תחת כיבוש ספרדי) וכלה בעבודות של ציירים איטלקיים (מהתקופה שמלכי ספרד שלטו גם בדרום איטליה).

 

כיכר פוארטה דל סול (Plaza Puerta del Sol) - הכיכר הנחשבת למרכז העיר ולמרכז ספרד (מכאן מודדים א המרחקים לכל מקום בספרד). היא התוססת והעליזה ביותר בכיכרות מדריד.

 

קאסה דה קאמפו (Casa de Campo) - הפארק הגדול ביותר בעיר. בתוכו לונה פארק, גן חיות ואגמים קטנים לרוב.

 

 

בתי כנסת, כנסיות

במרחק של 70 ק"מ ממדריד, נסיעה של כשעה, נמצאת טולדו, הבירה העתיקה של קסטיליה, אחת הממלכות החשובות של חצי האי האיברי בימי הביניים. בימי הזוהר שלה טולדו נחשבה כמרכז חשוב לבני שלוש הדתות הגדולות: הנוצרים, היהודים והמוסלמים.

העיר העתיקה של טולדו ניצבת על גבעה גבוהה המוקפת משלושה עברים על ידי נקיק עמוק והיא מוקפת חומה. הכניסה לעיר היא באמצעות שני גשרי אבן מרשימים שיסודותיהם עוד בתקופה הרומית.

המבנים ההיסטוריים שבין החומות שמורים להפליא, והמתחם כולו משמש כמוזיאון פתוח. מומלץ להקדיש שעה וחצי עד שעתיים לטיול בסימטאות ואחר כך להיכנס לאחד האתרים הבאים:

 

מבצר אלקסר (Alcázar) - מצודת העיר, שיסודותיה עוד בתקופה הרומית והורחבה תחת השלטון המוסלמי אשר העניק לה את שמה הנוכחי.

 

הקתדרלה - מבנה גותי מרשים שבנייתו החלה במאה ה-13 ונמשכה יותר מ-250 שנה. בקירותיה יותר מ-750 חלונות ויטראז' יפהפיים.

 

בית הכנסת "אל טרנסיטו" (מוזיאון סמואל לוי) - נחנך באמצע המאה ה-14 (בשנת 1357) על ידי אחד מעשירי היהודים בעיר, שמואל בן מאיר הלוי אבולעפיה, ששימש כשר האוצר של מלך קסיטליה. אבולעפיה בנה אותו כבית כנסת פרטי, אולם ברבות השנים הוא הועבר לשימוש הקהילה כולה. עם גירוש ספרד הוחרם הבניין המפואר על ידי כנסיה והפך לבית תפילה נוצרי בשם "אל טרנסיטו דל נואסטרה סניורה", השם בו הוא ידוע עד היום. כעת הוא משמש כמוזיאון היסטורי לתולדות יהודי טולדו.

 

בית הכנסת "סנטה מריה לה בלנקה" - גם הוא בית כנסת מהמאה ה-14, וגם הוא הפך במאה ה-15 לכנסיה, ומכאן שמו. המיוחד בו: תקרתו נתמכת על ידי 24 עמודי תמך. מלבד זאת, זהו אולם ריק ללא מוצגים, מלבד אחד - מעל המקום של ארון הקודש תלוי צלב גדול.

 

כנסיית סנטו תומה - בכנסייה זו נמצא אחד מציוריו הידועים והחשובים ביותר של הצייר אל גרקו (1614-1541), "ההלוויה של הרוזן אורגז". הציור מתאר את מותו של אחד מאצילי ספרד. בין האבלים הניצבים סביב גופתו העולה השמימה צייר אל גרקו גם את עצמו.

 

160 ק"מ של חופים

העיר מלגה שבדרום ספרד היא שער הכניסה לקוסטה דל סול, 160 ק"מ של חופים ומלונות, רצועת הנופש מהגדולות של ספרד המושכת אליה מיליוני אירופים מדי קיץ. מלבד פולחני החובה מהז'נר בטן-גב, מציעה קוסטה דל סול ("חוף השמש" בספרדית) גם שפע לא קטן של אטרקציות תיירותיות, למי שלא מסתפקים בטיגון עצמם לדעת ובוחרים גם לטייל. להלן פרטים על כמה פינות חמד באזור:

 

העיר מלגה - בירת מחוז אנדלוסיה. בעיר שלושה אתרים ראויים לציון: קתדרלה מרשימה, מוזיאון פיקאסו המוקדש לאחד מבניה המפורסמים ביותר של העיר ונקודת תצפית פנורמית מדהימה על הנמל ועל חוף הים. הרחוב הראשי של העיר עמוס בבוטיקים אופנתיים.

בבית קפה קטן במרכז העיר העתיקה של מלגה, בתוך גינה ציבורית קטנה, אפשר לאכול טפאס וללגום בירה כשלידכם, ממש לידכם, ניצב פסל ברונזה של דמות אדם בגודל טבעי. מי שטורח לקרוא את הכיתוב מגלה שזוהי דמותו של המשורר העברי בן תור הזהב שלמה איבן גבירול.

 

טורמולינוס (Torremolinos) - כפר דייגים שהפך לעיירת הנופש הגדולה והחשובה בקוסטה דל סול, עם מאות מלונות ענק לאורך חוף של 11 ק"מ. מרצועת החוף ניתן לעלות רגלית, או בשתי מעליות מיוחדות, אל המצוק (50 מטרים), שבו מתרכזים חיי המסחר והבילויים של העיירה העמוסה במסעדות דגים, חנויות מותגים, ובשעות הלילה במועדונים על כל עד ושעל.

 

מרבייה (Marbella) עיירת קיט יוקרתית, עם מדרחוב אלגנטי ומרינה עם יאכטות מלוקקות. המרכז העתיק של העיירה מרושת בסימטאות מטופחות.

 

הכפר מיחאס (Mijas) - כחצי שעת נסיעה צפונה מטורמולינוס, לתוך היבשת. ניצב על רכס גבוהה (יותר מ-400 מטרים) המשקיף אל הים התיכון. בתיו צבועים לבן, כיאה לישוב שמקפיד להציג עצמו כ"כפר אנדלוסי לבן טיפוסי". אפשר לשוטט רגלית בין הסימטאות ואפשר גם להשתמש בשירותי "טקסי ספיישל" מקומי - כרכרות הרתומות לחמורים ידידותיים להפליא שכל אחד מהם נושא על מצחו, לא להאמין, לוחית עם מספר רישוי.

 

רונדה - (Ronda) עיירה עתיקה בין ההרים המשקיפים אל הים התיכון, במרחק של יותר מחצי שעת נסיעה בדרך הררית מפותלת. האתר המפורסם ביותר בעיירה הוא גשר אבן מעל קניון עמוק החוצה את העיר לשניים.

אגב, ארנסט האמינגוויי בילה גם פה. ליתר דיוק, באחד החדרים במלון שבמרכז רונדה, שבו כתב את הרומן "מוות בצהריים". גם הבימאי והסופר אורסון וולס אהב את המקום ולכן בחר להיקבר בבית הקברות המקומי.

 

____________________________ 

* המחבר היה אורח חברת קווי חופשה