מלטה: מדינה קטנה, יעד גדול
מאת אירית שני
בעל הסירה חותר לאט לתוך המערה תוך שהוא מזהיר את ששת התיירים להרכין ראש. "עכשיו תראו את הפלא," הוא מכריז. "בטח שמעתם על המערה בקאפרי, אבל שם זה כלום לעומת מה שאתם עומדים לראות עכשיו. כאן זו המערה הכחולה היפה ביותר בכל הים התיכון!"
אכן, קרני השמש החודרות לתוך המערה החשוכה דרך מי הים עולות מתוך המים וצובעות את הקירות בגוונים של כחול, תכלת וסגול רך. "פעם, אני כבר לא זוכר מתי, לא היה פה בכלל ים. הכל מסביב היה יבשה," מנסה בעל הסירה המלטזי את כוחו בהדרכת תיירים. "אני לא יודע איך האנשים בכפר שלנו הצליחו להתפרנס בתנאים ההם. אולי הם נסעו לעבוד בקאפרי."
בעלי הסירות המתפרנסים מזרם התיירים המגיעים למפרץ שבדרום האי מלטה, לשיט של שלושת רבעי שעה בין המערות הכחולות שבמקום, נהנים מאוד להתבדח על חשבון מדריכי התיירים המדקלמים ברצינות רבה את ההיסטוריה הגיאולוגית של המקום. אבל האמת היא שלפני שהופיעו במקום מי הים, מלטה לא היתה מיושבת כלל.
זה התרחש עם תום עידן הקרח, לפני 13,000 שנים. עליית פני הים יצרה מציאות גיאוגרפית חדשה באגן הים התיכון. אזורים שלמים כוסו מים ובהם הגשר היבשתי שחיבר בין צפון אפריקה לאירופה - מתוניסיה של היום, דרך סיציליה ועד המגף האיטלקי.
"בכל פרידה ישנה לידה" אומרת חווה אלברשטיין בשירה "קחי אותי איתך". ואכן, כאשר סיציליה הצטמקה נולדה באותה הזדמנות קבוצת איים, ארכיפלג קטן, הידוע היום בשם מלטה. שם גדול למקום פצפון שמתקשים לאתר על המפה.
כמה פצפון? כל כך פצפון עד כי בעלי החיים שחיו בו "הבינו" שכדי להמשיך להתקיים בשטח המחייה שנותר להם עליהם לצמצם את הנפח הפיסי. הממצאים הארכיאולוגיים המעידים על התהליך האבולוציוני המוזר מוצגים היום בתצוגת הקבע המרתקת במוזיאון הארכיאולוגי צ'אר דלאם CHAR DALAM) ). ניתן לראות בו שלדים מאובנים של פילים, אריות, יחמורים ואפילו היפופוטם גמדיים בגודל של חתול בית או כלבלב בן ימינו.
אנחנו הישראלים מורגלים בעובדה כי מדינה קטנה במקום אסטרטגי יכולה לעורר עניין עולמי רב, ולכן אין זה מפתיע כי מאז ומעולם היתה קבוצת האייים, שבמרכזה הנמל טבעי גדול ביותר, נתונה לאיומי פלישה מכיוונים לא צפויים.
לא עזרו החומות והביצורים, עמדות התצפית הרבות והתותחים שהוצבו מסביב לאיים.
מלטה ידעה עם השנים כיבושים רבים וממושכים שהותירו עליה חותמם עד עצם היום הזה - ובינינו, ורק בינינו - הפכו לחלק מסוד קסמה.
ראשוני המתיישבים באלף השישי לפני הספירה היו ככל הנראה תושבי סיציליה,
אשר בראשית דרכם באי חיו במערות ועם הזמן בנו בקתות והקימו ישוב פרה היסטורי גדול.
מוזיאון צ'אר דאלם נמצא בדרום האי מלטה סמוך למערה שעל פי ההערכה היתה אחת המערות המאוכלסות הראשונות בתולדות הארכיפלג, בערך לפני 7,500 שנה.
עדויות נוספות לציוויליזציה עתיקה הם שלושה מקדשים פרה היסטוריים באי הסמוך גוזו הבנויים מסלעי ענק, שהם היום המבנים העתיקים בעולם הניצבים על כנם ללא תמיכה.
עין נגד עין הרע
גם אם הגעתם למלטה בעיקר כדי לנוח, להתפנק בבית מלון, ליהנות מים כחול וצוקים מדהימים, לערוך שופינג בחנויות המותגים, לאכול במסעדה טובה באחד מכפרי הדייגים ולצבור כוח לקראת הקזינו בערב, אי אפשר בלי להכיר ולו במעט את המקום אליו הגעתם.
בשנים 800 עד 218 לפני הספירה הייתה מלטה מושבה פיניקית בשליטת קרתגו שבחוף האפריקאי הסמוך. לאחר תבוסת חניבעל במלחמתו עם רומי הפכה לחלק מהאימפריה הרומית.
חותמה של התקופה הפיניקית טבוע בסירות הדיג הצבעוניות, שעל חרטומן ציורי עין צופיה, זהה לעינו של האל המצרי אוזיריס, המשמשת כהגנה בפני עין הרע. אבל לא רק: השפה הפניקית הקדומה היא אחד המקורות של המלטזית המודרנית, ממש כמו של העברית שלנו.
הפרק ההיסטורי הבא בסיפור מתרחש בשנת 60 לספירה, כאשר אל סלעי האי התנפצה ספינה שהובילה אסירים ובהם השליח פאולוס, בדרכם מכרתים לרומא לעמוד שם למשפט. הברית החדשה מתארת את הפרשה במילים מרגשות ומספרת כי תושבי מלטה קיבלו את הניצולים בפנים יפות, העניקו להם מחסה ואירחו אותם בבתיהם. היו אלה כנראה האבות המייסדים של ענף התיירות והאירוח הפורח של האי. פאולוס לא ביזבז את זמנו ואת שלושת החודשים ששהה באי, עד שהגיע ספינה חלופית להובילו לרומא, הקדיש להטפה, לריפוי חולים ולהפצת בשורת הנצרות. כך התחיל הרומן הארוך של תושבי מלטה עם הכנסייה, רומן שנמשך עד היום. מלטה היא כיום המדינה הקתולית ביותר באירופה, רוב תושביה מקפידים לבקר בכנסיה לפחות פעם בשבוע, ומעמדה של הכנסיה הקתולית מעוגן בחוקה. לכן זוגות מלטזים שמחליטים לפרק את הקשר ביניהם אינם יכולים להתגרש בארצם. רבים מהם, אגב, בוחרים לעשות זאת בקפריסין, שם הם יכולים לפגוש זוגות ישראלים שאינם יכולים להינשא בארצם, גם כן בגלל מגבלות דתיות.
בשנת 870 לספירה כבשו את האי הערבים. למרות כיבוש בן שנה 160 האוכלוסיה נותרה נאמנה לכנסיה ולישוע הנוצרי. אבל תקופת הכיבוש הערבי השאירה את חותמה הברור בשפה המלטזית, אשר מכל השפעות הכיבושים עליה בולטות בה במיוחד מילים בשפה הערבית.
בשנת 1090 כבשו את האי הנורמנים מסיציליה, ומאז, במשך יותר מ-400 שנה, היא החליפה ידיים בין בתי מלוכה שונים של אירופה. בשנת 1530 העניק אותה מלך ספרד במתנה לאבירי מסדר סנט ג'ון (יוחנן הקדוש), המוכרים גם בשם ההוספיטלים מירושלים, אשר גורשו באותה שנה מרודוס על ידי העותמנים. במסדר, שנוסד בימי מסעי הצלב במטרה להגן על עולי הרגל לירושלים, שירתו בניהם הצעירים של משפחות אצולה מרחבי אירופה.
בשנת 1565 הצליחו האבירים בעזרת תושבי האי להדוף מצור בן שלושה חודשים
שהוטל על מלטה על ידי הצי העותמני, וזכו להוקרה וכבוד בכל אירופה. הנצחון הגדול הביא עמו שכרון כוח, ביזה, חיי מותרות ושחיתות בקרב האבירים שהפכו מלוחמים לשודדי ים. שלטונם בא אל קיצו ללא קרב עם פלישת נפוליאון בשנת 1798.
בשנת 1800 הביסו הבריטים את הצרפתים ומלטה הפכה לחלק מהאימפריה הבריטית עד 1964, אז זכתה בעצמאות. היום היא אחת מ-27 החברות באיחוד האירופי.
אוטובוס של פעם
מלטה היא מדינה נקייה ומטופחת להפליא, תושביה ידידותיים, מאירי פנים ודוברי אנגלית, וההתמצאות בה פשוטה. תמצאו בה חיים מודרניים לצד שימור ההיסטוריה, בתי קזינו ורשתות מזון ואופנה בינלאומיות ליד כנסיות עתיקות מרהיבות. פאבים איריים קטנים ומועדוני ריקודים עכשוויים תוססים לצד תחבורה ציבורית המספקת מסע אחורה בזמן.
האוטובוסים הקשישים בני ה-40 וה-50, מסמליה הבולטים של מלטה, מקרטעים בגאון תוך השמעת קולות רמים של "אוטוטו המנוע מתפגר", בתוספת צרחת הגיר העייף משנים רבות של נטל העברת ההילוכים. ריצפת מתכת החשופה, מושבי העץ דקים והחוטים המפעילים את הפעמון נקרעו ונקשרו בקשר סבתא עשרות פעמים. כל אלה מספקים חוויה מחוייכת תמורת 47 סנט לנסיעה.
נא לא להתבלבל: האוטובוסים הללו נקראים "בס" (BUS). דווקא האוטובוסים המודרניים, הממוזגים והנוחים נקראים בפי המקומיים "קואוץ'" (COACH), ואם אתם נוסעים בהם - סימן שאתם תיירים.
השפה האנגלית היא שפה רשמית לצד המלטזית, ומאפשרת לתייר הישראלי
לתקשר בקלות. המטבע הוא האירו האירופי אבל הנהיגה היא בצד שמאל, זכר למורשת הבריטית, כמו גם את תאי הטלפון הציבוריים האדומים.
כיאה לאי שמתפרנס בעיקר מתיירות, אפשרויות הבילוי במלטה מגוונות. החל ממה שהעניק הטבע - שמש, ים, צוקים, מפרצים, מערות ונקרות - וכלה במעשי ידי אדם -היסטוריה ואדריכלות עשירה הניבטים מכל פינה. את ההיכרות עם האי אפשר לעשות בכמה אופנים: לשכור כרכרה עם סוסים, לצאת ליום סיור ג'יפים ולחרוש את האי לאורכו ולרוחבו (מומלץ בחום!), לבחור בשיט מודרך המקיף חלק ניכר מהאי, לטוס במטוס קל ולבחון את האי מגבוה, או לחילופין לצאת לספארי תת מימי. פרטים נוספים ניתן לקבל בלשכת התיירות הפועלת במרכז ואלטה הבירה.
עיר של אבירים
ואלטה בירת מאלטה נוסדה על ידי אבירי סנט ג'ון ונקראה על שמו של ראש המסדר, ז'אן דה לה ואלט, שהעביר אליה את בירתו מהעיר מדינה שבמרכז האי, אשר נבנתה על ידי הערבים. הוא הורה לבנות שורת מבצרי ענק סביב המפרץ ובעזרתם הצליח לעצור את נסיון הפלישה העותמנית שנים ספורות אחר כך.
המבצרים מעניקים לחוף המזרחי של מלטה מראה של טירה ימיבינימית ענקית החולשת על מפרצי נמל ואלטה.
את הביקור בוואלטה מומלץ להתחיל באטרקציה האור-קולית "מלטה אקספיריינס" (MALTA EXPIRIENCE), במרחק 10 דקות הליכה משער העיר העתיקה, המציגה סרט של שעה המפרט את ההיסטוריה המרתקת של האי (מתחיל כל שעה עגולה, בין 11:00 ל-16:00).
המבנה החשוב ביותר בוואלטה הוא, איך לא, קתדרלת סנט ג'ון אשר שימשה ככנסיית המסדר. מתחת לרצפתה קבורים כ-400 אבירים, והמבקרים פוסעים על פני מצבות השיש המפוארות שלהם. הכנסיה תוכננה על ידי הארכיטקט איש הרנסנס ג'ירולואמו קזאר בסוף המאה ה-16, ואחד הפריטים המרשימים ביותר בה הוא ציור גדול של קרוואג'יו, המתאר את עריפת יוחנן. אגב, יש להקפיד ולומר "קו-קתדרלה" ("קתדרלה משותפת"), כי הקתדרלה הרשמית שהיא מושב הקרדינל של מלטה נמצאת בבירה העתיקה מדינה.
ואלטה של היום היא עיר עם סימטאות צרות ותלולות, שמרבות מהן נשקפים הנמל או הים. נקודת התצפית המרהיבה ביותר בעיר היא מהרחבה שבחזית גני בארקה (Baraka), המשקיפה על המפרץ, המבצרים והכניסה לנמל.
סמוך לגנים ניצב ארמון שבחזיתו תותחי ברזל עתיקים. במקורו היה זה ארמונו של ראש מסדר סנט ג'ון, אחר כך ישב בו מטה הצי הבריטי בים התיכון והיום הוא משמש כמשרדו של ראש ממשלת מלטה. ברחובות שמסביב, בין החנויות לתיירים ומוקדי השופינג, ניצבות בובות בדמות אבירים על שריונם המלא.
את הציוד האותנטי וכלי הנשק של האבירים ניתן לראות במוזיאון של ואלטה. מומלץ לאוהבי ברזלים, חניתות ורובים עתיקים.
לבלבל את השטן
הבירה העתיקה של מלטה, לפני שנוסדה ואלטה, שכנה במרכז האי מלטה. הפיניקים קראו לה מליטה, הערבים כינו אותה מדינה. הספרדים העדיפו לקרוא לה "עיר האצילים" והסיציליאנים - "העיר העתיקה", להבדיל מוואלטה, "העיר החדשה". בסופו של דבר השתמר דווקא שמה הערבי.
היום מדינה היא עיר מוזיאון ובין חומותיה מתגוררים 400 תושבים בלבד. החיים בסימטאות הצרות מתנהלים תחת משטר שימור קפדני האוסר על מוטיבים מודרניים: אין בה סופרמרקט, אין עסקים ורק לתושבי העיר מותר להיכנס אליה ברכב.
בארמון העיר פועל היום מוזיאון טבע ומוזיאון היסטורי. מוצגים מעניינים במיוחד הם ציוד החקירה והעינויים של האינקוויזציה, עם הדגמה על בובות בגודל אדם.
בסמוך לארמון עומדת הקתדרלה של מדינה. בחזיתה שני שעוני קיר, האחד מורה את השעה האמיתית, השני שעה אחרת. מבלבל? זו בדיוק הכוונה: אחרי רעידת האדמה הגדולה שפקדה את האי בשנת 1693 והרסה את מחצית העיר, החליטו פרנסי מדינה לבלבל את השטן ולהטעות אותו באמצעות השעון המזייף. בינתיים זה עובד.
במעבורת לגוזו
רק שניים מהאיים בארכיפלג המלטזי מיושבים, מלטה וגוזו, האי הצפוני מערבי. גוזו קטן יותר, ירוק יותר ולבתים בו נטייה קישוטית יותר. הוא חביב על התיירים לא פחות מאשר על תושבי מלטה הנוהגים לבלות בו בסופי שבוע בזכות חופיו הנקיים והמפרצים הפראיים שלו.
הגישה ממלטה לגוזו היא בהפלגה של 25 דקות במעבורת (4.80 אירו לנוסע, 13 אירו למכונית כולל הנהג). בדרך חולפים על פני האי השלישי בגודלו, קומינו, שאינו מיושב, מלבד מלון בודד.
שווה להקדיש לגוזו יום שלם. במרכז האי מומלץ לבקר בעיירה שגרה (XAGHRA) ובאתר ג'גנטיה (GGANTIJA) הסמוך אליה, שבו המקדשים המגליטיים המתוארכים ל-3600 לפני הספירה.
בחופי גוזו מצוקים מרשימים ומפרצים קטנים הנחשבים גן עדן לחובבי השיזוף. כאן גם נמצאים אתרי הצלילה הטובים ביותר בים התיכון.
מומלץ במיוחד להרחיק עד החוף המערבי של האי לביקור במפרץ דוויירה (DWEIRA) וב"חלון הכחול" - סלע המזדקר מתוך המים לגובה של 60 מטרים בצורת קשת מושלמת. את ארוחת הצהריים אפשר לאכול באחת ממסעדות הדייגים שעל קו המים בכפר שלנדי (XLENDI) - ובתום הארוחה לקפוץ ראש ממקפצה ישר לים.
מלטה לילדים
מעבר למגוון הפעילויות למבוגרים יש במלטה כמה אטרקציות המכוונות במיוחד לדור הצעיר:
- פארק פליימוביל (PLAYMOBIL FUNPARK) - 15 דונם של אטרקציות, חנויות צעצועים ומרחב מקורה שבו משחקי פליימוביל המאורגנים לפי קבוצות גיל. הפארק הוא חד קומתי ונגיש לבעלי מוגבלויות, כולל מבקרים בכסא גלגלים. גילאי 6 ומעלה יוכלו ליהנות מסיור במפעל וללמוד על תהליך הייצור של המשחק (רצוי לתאם את הסיור מראש).
ניתן להגיע באוטובוס מס' 13 היוצא ממרכז ואלטה. לבאים ברכב - חנייה חופשית.
- פופאי וילאג' POPEYE VILLAGE - בשנת 1980 יצא לאקרנים הסרט פופאי המלח, בכיכובו של רובין ויליאמס. לקראת צילומי הסרט שנערכו במלטה נבנה כפר עץ מיוחד, הכפר של פופאי. אתר ההסרטה המקורי הפך לאטרקציה תיירותית שבה אפשר ליהנות מצפייה בסרטים ובתיאטרון בובות, לצאת לשיט של 15 דקות במפרץ אנקור (מותנה מזג אוויר), לשחק במיני גולף, להשתתף בפעילויות מודרכות, לקבל במתנה גלויות למזכרת וההורים יוכלו לקבל טעימות יין ללא תשלום.
ילדים המתקשים להיפרד ממשחקים אלקטרוניים ישמחו למצוא בכפר של פופאי קונסולת וויי עם משחקים מהנים.
הכפר נמצא בחלקו הצפוני של האי וניתן להגיע אליו באוטובוסים מס' 44 ו-45
היוצאים מוואלטה בתדירות של כ-35 דקות.
- פארק המים ספלאש (SPLASH & FUN WATER PARK) - פארק המים של מלטה ובו מגלשות ענק ובריכות שחייה. מתאים גם לגדולים שבחבורה.
מסך טלוויזיה במעלית
מלטה משופעת בתי מלון בכל הרמות, ורובם נמצאים באזורי תיירות מרכזיים בבירה ואלטה ובשונות הקרובות לה, מה שמאפשר גישה נוחה ברגל או בתחבורה ציבורית לכל מקום באי. כמו בכל יעד נופש ראוי לשמו, בבתי המלון חדרי אוכל השופעים כל טוב, בריכת שחיה, ספא, חדרי כושר ומועדוני ילדים. בחדרים הממוזגים מיני בר, כספת ועזרים להכנת קפה.
מומלצים במיוחד:
- לה מרידיאן סנט ג'וליאנס (LE MERIDIEN ST JULIANS) שבמפרץ בלוטה. מלון חמישה כוכבים עם חדרים גדולים במיוחד (33 מ"ר לחדרי סופריור). מהמרפסת נשקף הנוף עוצר הנשימה של המפרץ.
במלון אולם כושר מושקע וגדול וספא המחשיב עצמו כטוב ביותר בקרב מלונות חמישה כוכבים באי. מועדון הילדים "פינגווין" מעוטר בציורי קופים, עצי דקל ודמויות דיסני ויש בו בובות, כדורים, מגלשות ופעילויות - והכול במנות סבירות ולא מאיימות.
- מלון אינטרקונטיננטל (INTERCONTINENTAL) שבמפרץ סנט ג'ורג'. מלון מפנק ומרשים, הגדול מבין מלונות חמשת הכוכבים במלטה. באינטרקונטיננטל 451 חדרים וקומבינציות שונות של חדרי משפחה - חלל משותף או שני חדרים עם דלת מקשרת.
בהודעה מראש מתארגן המלון להגיש ארוחות ארוחת ברמת כשרות בסיסית (כלומר ללא בשר חזיר או פירות ים, ותוך הפרדה בין בשר לחלב).
אינטרקונטיננטל הוא המלון היחידי במלטה שיש לו חוף חולי פרטי, וכנראה גם היחידי שהציב מסכי טלוויזיה במעליות. במלון חדר הכושר עצום בגודלו ומועדון הילדים חמוד ומושקע.
_______________________________
* הכותבת היתה אורחת חברת אשת טורס