14.08.2018
 
אלסקה: שיט ביהלום של הנסיכה

 

אלסקה: שיט ביהלום של הנסיכה

מאת נילי ארנועם

אנו, הישראלים, אוהבים לצאת לחופשות באופן ספונטאני, אפילו מהיום למחר, מה גם שלמדנו שכך אפשר לתפוס איזה דיל במחיר מוזל באופן מיוחד. מה שנכון אולי לגבי יעדי חופשה קרובים, אינו נכון ליעדים תיירותיים רחוקים, המחייבים חופשה ארוכה ובעיקר כאלה שעונת התיירות בהן קצרה ומוגבלת. הדברים האלה אמורים באופן מיוחד, כאשר מדובר באלסקה וכאשר מדברים על אלסקה, מתכוונים בעיקר לשיט. במקרה זה התכנון מראש רצוי ואף כדאי. מחירי ההפלגות זולים יותר ככל שההרשמה מוקדמת והולכים ומתייקרים לקראת מועד ההפלגה.

אלסקה היא למעשה מובלעת החודרת כאצבע למרחביה העצומים של קנדה, בחופה המערבי. זה אומר קרחונים, שלגים וקור כלבים המאפשרים ביקור בה רק כשלושה חודשים בשנה, בעיצומו של הקיץ. זה גם אומר שפני השטח אינם עבירים ועיקר התנועה בה מתבצעת באמצעות מטוסים קלים או ספינות. רבים הכבישים אינם מובילים לשום מקום וזאת הסיבה העיקרית שהפלגה, שיט תענוגות בספינות מפוארות, הינה הדרך הפופולרית ביותר לטיול בה, ולא רק מחמת הפינוק, אלא מחמת ההכרח.

השיט לאלסקה יוצא בדרך כלל מונקובר שבקנדה (או סיאטל שבארה"ב). ההפלגות הינן לשבוע וניתן לבחור בהפלגות היוצאות מונקובר וחוזרות אליה או הפלגות לכיוון אחד, מונקובר לאנגקורג' שבאלסקה או בכיוון ההפוך, מאנקורג' לונקובר.  היציאה והחזרה מאותו נמל משתלמת יותר, מאחר שאין צורך לקחת טיסה. הפלגה בנתיב הדרומי או הצפוני ונקובר-אנקורג' או אנקורג'-ונקובר, מחייבת טיסה צד אחד אל או בחזרה - בכיוון ההפוך לשיט. אנו בחרנו בדרך זו, שהינה כאמור יקרה יותר, אך רווח מוסף והנאה גדולה בצידה. הטיסה מונקובר שבקנדה לאנקורג' חולפת מעל פני ארץ פראיים ומחורצים, שהינם מראות נוף מופלאים שחבל להחמיצם. יתר על כן, שיט במסלול סיבובי כולל אמנם עגינה וביקור באנקורג', אך מי שטס אליה או ממנה יכול להישאר בה מספר ימים ואף לצאת מאנקורג' לטייל בפארקים ובנופים נדירים ביופיים.

 

מהבהלה לזהב עד לזהב השחור

אנו בחרנו לשוט ביהלום של הנסיכה. הטופ שבטופ. באניה DIAMOND של חברת פרינסס (בישראל מיוצגת החברה ע"י מד קרוזס). יחד עם זאת, הינו צנועים בבחירת התא. חדר פנימי זוגי, בתעריף הזול ביותר שהוצע. ההחלטה הייתה טובה. התא, היה חדר מפואר ואפילו מרווח. חדר שינה בגודל סנטדרטי, עם מיטה כפולה גדולה, שידות, שולחן כתיבה, ארונות, ארוניות, מדפים וכל מה שדרוש לשהות של שבוע בנוחיות רבה. גם המקלחת והשרותים היו ידידותיים למשתמש, למרות גודלם.

חדר זה הינו ללא חלון, אך חסרונו לא הורגש. רוב הזמן שהינו מחוץ לחדר, כי כל מה שהיה לספינה להציע, לא יכולנו למצות בשבוע אחד. ספינה המיועדת להכיל עד 2,670 נוסעים (ועוד כאלף עובדים) ב"מבנה" של 12 קומות של מגורים, אולמות אירועים ושעשועים, בריכות שחיה ומשטחי שיזוף מתקני ספורט. עיר שלמה עם כל הפינוקים שגם לאחר שבוע, אי אפשר למצות את אלסקה ואתריה המרתקים מצד אחד, והיהלום של הנסיכה, האוניה דיאמונד, סיפוניה, אולמותיה ושלל האטרקציות שבה, מצד שני. מראות טבע בלתי נשכחים מבחוץ ופאר מהמם, הידור ואלגנטיות מבפנים.

כאשר שהינו בחדר צפינו בטלויזיה בתכניות שליוו את מסלול ההפלגה. קרחוני עד,  גושי קרח מתנפצים, לוייתנים, מרחבים מיוערים וסיפורים על ראשית ההתיישבות באזור, שגאתה בראשית המאה ה-20 בתקופה הבהלה לזהב. בעבר היתה אלסקה טריטוריה רוסית. מרחבים אין קץ, עם שום כלום בסוף העולם אחר כך נתגלה בה עורק זהב, שמשך למקום הרפתקנים רבים שגם שילמו בחייהם בקור ובתנאים הבלתי אפשריים. זוהי תקופת החלוצים ולאחר שזהב זה התדלדל, נתגלה בה זהב חדש, "הזהב השחור", שהפך את אלסקה לספקית הנפט והאנרגיה של ארצות הברית.

אפשר לשהות באנקורג' מספר ימים, לבקר במספר מוזיאונים המנציחים את תופעות הטבע השונות והמשונות, כמו  הזוהר הצפוני ועוד. לאוכלוסיה המקורית, האסקימואית, האינואיטית, אין כמעט זכר, פרט למוצגים במוזיאונים וכפריטי שי בחנויות המזכרות. העיר נעימה וקלה להתמצאות. מזג האויר בה נעים, והלילה מאחר לבוא. ביום וגם בלילה אור הצפון עושה אותה ל"עיר ללא הפסקה" ואם זה מזכיר לכם את תל-אביב, אז זה בהבדל "קטן". למרות ששתי הערים נוסדו כמעט באותו זמן, הרי שבתי הבטון והמלט של תל-אביב כבר התפוררו מזמן ואילו  ה"צריפים" של ראשוני המתיישבים באנקורג', לעומת זאת, עדיין עומדים על מקומם, בקו הראשון של חוף הים ועדיין נחשבים כמקום מגורים יוקרתי. אלו הם בתי עץ מפוארים שכבר בראשית המאה שעברה רוהטו בעושר ובפאר רב. האוניות אשר הובילו את הזהב לסן פרנציסקו, חזרו עם ריהוט עץ מהודר, פסנתרים, כלי חרסינה, וילונות, שטיחים וכל הלוקסוס שהיה דרוש לגברות רמות המעלה.

החלוצים הראשונים התיישבו ליתר דיוק באוהלים, על שפת המפרץ, סמוך אל המקום בו נבנו אח"כ הצריפים. אוהלי בד לבנים עם גג מחודד. לזכר אותם ימים ולזכר אותן מראות מתקיים באותו מקום כל יום ראשון יום שוק, שיש אומרים עליו שהוא השוק הפתוח הגדול ביותר בעולם (או בארה"ב, או באלסקה...). שורות שורות של אוהלים לבנים מוקמים בין לילה ונמכרים בהם כל מיני מרכולת שרק עולה על הדעת, כולל מסעדות המגישות מאכלי ים ומאכלים מקומיים טיפוסיים. בסיורי בתוככי המאהל הגעתי לדוכן בו נמכרו פריטי מזון שעליהם התנוססה הכתובת "כשר" באותיות קידוש לבנה ובאנגלית כמובן. אריזות דגים, סלמון בעיקר, כשרים למהדרין והמוכר נראה כיהודי טוב, עם זקן וכיפה. שיחה קצרה העלתה שבאנקורג' קיימת קהילה יהודית לכל דבר, עם בתי כנסת ובית ספר יהודי. כמובן שגם הרופא, המהנדס, העורך דין ושאר שמנא וסלתא של האוכלוסיה המקומית הם מבני עמנו. אגב, באחד המוזיאונים ראינו בכניסה תצוגה המזהה את ארצות המוצא של המבקרים בו, על פי דגלים הנעוצים במפת העולם. מספר דגלים רב משלנו, מגן דוד כחול לבן, מה שמאשר שאנו מדינה קטנה עם תיירות גדולה המגיעה לכל פינה בעולם.

לאחרונה עלתה אלסקה לכותרות בגלל שרה פיילין המושלת, שהתמודדה במרוץ לנשיאות בבחירות האחרונות. אבל הנקודה היהודית מזכירה לי שלפני זמן מה פגשתי במהלך סיור עיתונאים עיתונאית ישראלית שנשאה על דש בגדה תג שם שעורר את סקרנותי. מסתבר שהיא ילידת ארה"ב שבשנות החמישים נשלחה כעיתונאית צעירה לאלסקה כדי לראיין צעיר יהודי שהגיע לשם כטייס חייל האוויר האמריקאי ומונה אחר כך  להיות מושל אלסקה, בטרם היותה למדינה ה-51 של ארה"ב.

 

קשישי אלסקה ממתינים לבוא האוניות

תהליך העלייה לאוניה והירידה ממנה ראויים גם הם לאזכור מיוחד. למעלה מ-2,000 נוסעים יורדים ממנה וכאותו מספר עולים עליה בבוקר אחד, תוך מספר שעות קצר. כ-4,000 עד 5,000 איש על מטענם וכל הכבודה. למרבה הפלא, הכל נעשה בצ'יק צ'ק. בסדר מאורגן ואין שום בלגן. אובדן המטען מינימלי, אם בכלל, ובהגיע הנוסע לתאו בספינה, המזוודות כבר מחכות לו בפנים, או יגיעו אליו תוך זמן קצר. מה שיותר הרשים אותי היה צוות העובדים שגוייס לאותה משימה. יש לציין כי בעת ובעונה אחת עשויות להגיע מספר ספינות ואז המטלה קשה פי כמה וכמה. מונית הביאה אותנו לאולם הקונגרסים שהוסב לאותה מטרה. מיד הופנינו אל הנקודה המתאימה והחל תהליך הבידוק וההרשמה. דיילות אדיבות במדים צבעוניים קיבלו את פנינו בחיוך ובסבר פנים. צוות העובדים כלל גם גבר שטיפל במטען ושינע את המזוודות והכבודה. עבודת סבלות לכל דבר. אז מה המיוחד? ידוע לכל כי האסקימוסים הזקנים, בהגיע יומם, נוהגים היו לפרוש ולהמתין על הקרח עד צאת נשמתם. היום, נראה כי קשישי אלסקה ממתינים לבוא האוניות. לא כדי למות, אלא כדי לחיות. נראה כי לגבי עבודת הדיילות והסבלים מתפרסם מכרז בין בתי האבות והזקנים. צוות העובדים, הדיילות החייכניות והחינניות, היו ברובם בגילאים שבין 70 ו-80. בגילאים אלה גם היו הסבלים. צפיתי באותם קשישים הגוררים את המזוודות, צפיתי באותן דיילות ששערן לבן ועורן מקומט ובחן כל כך רב מטפלות ומבצעות את תהליך הצ'ק אין לספינה וכבר מרגע זה אהבתי את ההפלגה, עוד בטרם דרכה כף רגלי על הספינה.

כל נוסע מקבל כרטיס פלסטיק  שהוא מפתח מגנטי לתא, כרטיס האשראי לרכישות במהלך ההפלגה (כולל סיורי חוף) וגם כרטיס הירידה והעליה מן ואל הספינה במהלך ההפלגה.  זהו כרטיס הכניסה לגן העדן. אפשר להזמין סיורי חוף בעת ההפלגה וניתן גם לרדת ולטייל לבד בעיירות שכל אחת הינה אטרקציה שאינה דומה לקודמתה.  קטצ'יקן, ג'ונו, סקאגווי,  סיטיקה. כל מקום והסיפור הייחודי לו ומראות הנוף שלו.

גם אם היום השמות הללו אינם אומרים לכם דבר, קרוב לוודאי שבמהלך ההפלגה תקבלו את כל המידע כל יום לגבי היעד הבא. כל יום תמצאו בחדר את העיתון היומי ובו מידע רב אודות מסלול ההפלגה וכל המתרחש בספינה. פעילויות בכל שעות היום והערב באולמות ובסיפונים השונים של האוניה. ריקודים, מופעים, קוסמים ובדרנים. להקות נגנים וזמרים בהרכבים שונים. קזינו ומשחקי קלפים. חדרי כושר וספורט, מכון יופי וספא, בריכות שחיה ועוד ועוד. אין רגע דל. מאקשן לאקשן. הצגה ראשונה והצגה שניה, מופע חצות ומזנון חצות, ברביקיו, דים-סאם או סושי ועוד לא הזכרנו את כל המסעדות, הפאבים, בתי הקפה והמזנונים הפתוחים 24 שעות ביממה. 

הפתעה נעימה הביא לנו אותו עיתון יומי של יום ששי, כאשר לקראת שבת הוזמנו הנוסעים בני דת משה לקבלת שבת באחד האולמות שהוסב למעין בית כנסת. חלות נאפו כדת וכדין ובקבוקי יין קידוש מתקתק הוכנו לכבוד הבאים. למרות שהיו לא מעט ישראלים על האוניה, לא ראינו אותם בקבלת השבת, אבל פגשנו שם רבים מבני עמנו מגלויות ארה"ב, אירופה, ניו-זילנד ואוסטרליה שנפגשו יחדיו בהפלגה בין קרחוני אלסקה והבטיחו זה לזה "בשנה הבאה בירושלים הבנויה".